רציתי לפרוק
אני יודע שאני כבר לא ילד קטן (אני בן 28),עצמאי עובד --יש לי משפחה ואחים מדהימים. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת....מאז שאני זוכר את עצמי. לפני 5 ימים אבא שלי בן ה 62 הודיע לי שהוא חולה בסרטן הערמונית. מאז אני בקושי אוכל,שותה ויש לי ירידה במצב רוח בצורה מדהימה. אני ,חלילה, לא מראה לו או לאמא שלי את זה...אבל כשאני לבד (אני לא גר עם ההורים)........אני פשוט מדוכא. אבי יצטרך לעבור ניתוח להסרת הגידול. יש עוד כל מיני בדיקות שהוא יצטרך לעבור בימים הקרובים (שתן,דם,מיפוי עצמות וכו'),כדי להבין באיזה דרגה הסרטן נמצא. כרגע הוא בסדר,אבל ניכר על פניו שהוא מודאג מאוד.(למרות שבחיים אבא שלי לא הראה לי שהוא מפחד או שיש איזשהי בעיה שהוא לא יכול לפתור) אני מאוד קשור אליו. איך אני ממשיך מכאן?? הימים לא עוברים לי.........אני מחכה כבר שיגיעו התוצאות---לא יודע מה הן בעצם אמורות להגיד. מה זה סרטן? מה זה סרטן הערמונית? אצלינו במשפחה לא נתקלנו מעולם במקרים של מחלות מהסוג הזה-------אבל לצערי היום גם אנחנו חלק מתוכה. אני יודע שאני כבר לא ילד קטן אבל..זה מבאס זה מדכא זה מפחיד זה מדאיג מבחור עם חוש הומור ועם אנרגיה ממש טובה ומאמינה...הפכתי לשבר כלי...וזה עוד בכלל לפני שאני יודע מה התוצאות. אבל כנראה שכבר אבא שלי לא יחזור להיות אף פעם מה שהיה לפני שנודע לי שהוא חולה בסרטן הערמונית. נכון?? אני חס וחלילה לא רוצה לחשוב שאני מאבד אותו.
עכשיו אני יודע שזה פורום תיקשור והתפתחות רוחנית,ולא פורום פסיכולוגי--אבל אני מאוד מחובר לכל הנושא של רוחניות,תיקשור ומיסטיקה. אני גם הרבה קורא בפורום הזה,ולא ממש מגיב. ( כמו בפורומים אחרים של רוחניות) אז חשבתי בכל זאת לנסות ולפרוק את זה כאן,בתקווה שתגידו לי איך אני יכול לעבור את הימים ואת התקופה הקשה הזו? להבדיל ממני,אבא שלי לא מאמין בדברים האלה של רוחניות,תקשור,יישויות וכו'....הוא מאמין באלוהים ,בדת וזהו.(אני מניח שגם תיכף יירצו שאני אתפלל בבית כנסת וכל השטויות האלה שאני לא מאמין בהם בשיט. אבל אני אעשה את זה,כדי שלא יחשבו שאני חס וחלילה לא רוצה שאבא שלי יבריא!!!! אבל איך אני יכול לעשות עבודה עצמית שלי לבד...שתעזור לאבא שלי.? אני יודע שאם אבא שלי לא מאמין בזה,אז אי אפשר בכוח....כאילו הבן אדם עצמו צריך לרצות. אבא שלי כן מאמין באמונת אלוהים ..אבל אתם יודעים,לא כפי שאני מאמין. אני יכול לעשות עבודה רוחנית עם עצמי שתעזור לו??(אני יודע מחשבות חיוביות,להאמין ולדעת שהכל יעבור בשלום!!)--אבל מה עוד ניתן לעשות כדי שהסיוט הזה ייעלם. אני שבור האמת. תודה לכם ומצטער על האורך
אני יודע שאני כבר לא ילד קטן (אני בן 28),עצמאי עובד --יש לי משפחה ואחים מדהימים. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת....מאז שאני זוכר את עצמי. לפני 5 ימים אבא שלי בן ה 62 הודיע לי שהוא חולה בסרטן הערמונית. מאז אני בקושי אוכל,שותה ויש לי ירידה במצב רוח בצורה מדהימה. אני ,חלילה, לא מראה לו או לאמא שלי את זה...אבל כשאני לבד (אני לא גר עם ההורים)........אני פשוט מדוכא. אבי יצטרך לעבור ניתוח להסרת הגידול. יש עוד כל מיני בדיקות שהוא יצטרך לעבור בימים הקרובים (שתן,דם,מיפוי עצמות וכו'),כדי להבין באיזה דרגה הסרטן נמצא. כרגע הוא בסדר,אבל ניכר על פניו שהוא מודאג מאוד.(למרות שבחיים אבא שלי לא הראה לי שהוא מפחד או שיש איזשהי בעיה שהוא לא יכול לפתור) אני מאוד קשור אליו. איך אני ממשיך מכאן?? הימים לא עוברים לי.........אני מחכה כבר שיגיעו התוצאות---לא יודע מה הן בעצם אמורות להגיד. מה זה סרטן? מה זה סרטן הערמונית? אצלינו במשפחה לא נתקלנו מעולם במקרים של מחלות מהסוג הזה-------אבל לצערי היום גם אנחנו חלק מתוכה. אני יודע שאני כבר לא ילד קטן אבל..זה מבאס זה מדכא זה מפחיד זה מדאיג מבחור עם חוש הומור ועם אנרגיה ממש טובה ומאמינה...הפכתי לשבר כלי...וזה עוד בכלל לפני שאני יודע מה התוצאות. אבל כנראה שכבר אבא שלי לא יחזור להיות אף פעם מה שהיה לפני שנודע לי שהוא חולה בסרטן הערמונית. נכון?? אני חס וחלילה לא רוצה לחשוב שאני מאבד אותו.
עכשיו אני יודע שזה פורום תיקשור והתפתחות רוחנית,ולא פורום פסיכולוגי--אבל אני מאוד מחובר לכל הנושא של רוחניות,תיקשור ומיסטיקה. אני גם הרבה קורא בפורום הזה,ולא ממש מגיב. ( כמו בפורומים אחרים של רוחניות) אז חשבתי בכל זאת לנסות ולפרוק את זה כאן,בתקווה שתגידו לי איך אני יכול לעבור את הימים ואת התקופה הקשה הזו? להבדיל ממני,אבא שלי לא מאמין בדברים האלה של רוחניות,תקשור,יישויות וכו'....הוא מאמין באלוהים ,בדת וזהו.(אני מניח שגם תיכף יירצו שאני אתפלל בבית כנסת וכל השטויות האלה שאני לא מאמין בהם בשיט. אבל אני אעשה את זה,כדי שלא יחשבו שאני חס וחלילה לא רוצה שאבא שלי יבריא!!!! אבל איך אני יכול לעשות עבודה עצמית שלי לבד...שתעזור לאבא שלי.? אני יודע שאם אבא שלי לא מאמין בזה,אז אי אפשר בכוח....כאילו הבן אדם עצמו צריך לרצות. אבא שלי כן מאמין באמונת אלוהים ..אבל אתם יודעים,לא כפי שאני מאמין. אני יכול לעשות עבודה רוחנית עם עצמי שתעזור לו??(אני יודע מחשבות חיוביות,להאמין ולדעת שהכל יעבור בשלום!!)--אבל מה עוד ניתן לעשות כדי שהסיוט הזה ייעלם. אני שבור האמת. תודה לכם ומצטער על האורך
