רציתי לשאול את דעתכם

רציתי לשאול את דעתכם

אני מאמינה, כמו ששפינוזה ואינשטיין טענו, שאין בחירה חופשית לאדם ושאלוהים עשה, עושה ותמיד יעשה הכל. אם אתם לא מסכימים זה בסדר, אבל אני רוצה שנניח את זה לרגע בשביל השאלה שלי.
האם יתכן שאופי הכעסים בחברה מתגלגלים מאדם לאדם, כמו מאין "חוק שימור הכעס", או "סינדרום עין-תחת-עין" שאומר: אדם שעבר התעללות בילדותו, יהיה אלים בבגרותו, וגם טבח שצועק על מלצר שצועק על לקוח?
כי אז הרבה יותר בריא (והגיוני) "להוציא ת'עין" לקב"ה.., כי לו הרי זה לא מרגיש רע (הרע דואלי)

ולא יכול להיות שהכל כן מלמעלה?

תודה והמשך יומ'בורך!
 

reakwind

New member
תגובה

1) אני לא חושב שאיינשטיין ושפינוזה (שידוע בהצעה שלו שהתנ"ך נכתב על ידי מספר סופרים שונים) התכוונו לאותו אלוהים שאתה מתכוון...

2) המחשבה שרוע ו\או פתולוגיות שונות ומשונות הן כולן תוצאה של טראומה בילדות היא יותר שיח תרבותי מאשר תיאוריה תקפה.
גם אם יש מתאם בין התעללות בילדות לבין אלימות בבגרות זה מן הסתם לא מתאם מלא וזה מספיק בשביל להפריך את תיאוריית "חוק שימור הזעם" שלך.
 
תודה

1. כל אחד תופס את אלוהים אחרת, השאלה הייתה בהתייחס לאיך שאתה אישית לוקח את זה.

2. התכוונתי לא בהכרח למתאם מלא. כמוטיף או מגמה באנושות. ואם כן אני שואלת עד כמה?

תודה.
 
ורק להוסיף הערה

מישהו כתב לי שלא כל מי שעבר התעללות יהיה אלים, וזה הגיוני, אז שאלתי היא האם יש מגמה שכל מי שאלים, עבר אלימות?
 

reakwind

New member


תוכנית "אבני פינה" מלאה בהרצאות מצויינות
ממליץ גם על "קיצור תולדות האנושות" של יובל הררי
הספר לפחות היה מצויין.
 
בחירה חופשית-ציטוט מאינשטיין ומשפינוזה+גם משה

משהו ארוך. D-: (אה, וניסיתי גם לתרגם את שפינוזה ואינשטיין)

"מאחר שאין אדם עושה שום דבר בלתי אם לפי סדר הטבע הקבוע מראש, כלומר לפי ההנהגה וההחלטה הנצחית של אלוהים, יוצא מזה כי אין אדם בוחר לעצמו דרך חיים כלשהי ואינו פועל שום דבר בלתי אם לפי ייעוד מיוחד של אלוהים, שבחר באיש זה מכל האחרים לפועל זה או לדרך חיים זו."

-שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני, פרק ג'


“..a human can very well do what he wants, but cannot will what he wants”

Einstein-

“This knowledge of the non-freedom of the will protects me from losing my good humor and taking much too seriously myself and my fellow humans as acting and judging individuals"

Einstein-



וזה התרגום שלי:

"האדם יכול בהחלט לעשות את מה שהוא רוצה, אך הוא אינו מסוגל לצוות על רצונו"

-אינשטיין

"ידע זה, של חוסר-החופשיות של הרצון מגונן עליי מלאבד את טוב-מזגי, ומלקחת יותר מדי ברצינות את עצמי ואת הזולת כבריות פועלות ושיפוטיות"

-אינשטיין

"because man does nothing except for that which is according to nature's predetermnined order, meaning the eternal leadership and 'decision-making' of god, it comes forth from this that no man chooses for himself a certain way of life, and does not act except for in accordance to god's special destiny, whom has chosen him as opposed to others to fulfill this action or way of life"

-shpinoza, state-theology article, chapter 3

וזה הלינק להרצאה של סם האריס שגם אומר שאין בחירה חופשית:
http://www.youtube.com/watch?v=pCofmZlC72g

המשך יום מבורך!!
D-:
 

reakwind

New member
אבל למה את חושבת שהדברים האלה כלכך נכונים?

בגלל שאמרו אותם אנשים חכמים?
אז מה, זה רק מייצג את ההשקפה שלהם
יש עוד הרבה השקפות של אנשים מאוד חכמים אחרים.
 
אני חושבת ככה

משהו כמו 4 שנים..תמיד אמרו לי שאני מושגעת ואפילו התעצבנו עליי..ורק לפני שבוע גיליתי ששפינוזה ואינשטיין גם חשבו ככה..ואם זה כן נכון, אז אי-הבנה זו נראית לי סיבה גדולה להרבה מאוד בעיות בעולם, אז זה חשוב לי.
 

reakwind

New member
אולי זה חשוב לך

בגלל שאם אין רצון חופשי אז אנחנו בעצם לא אשמים בכל מה שעשינו או נעשה ואז לעולם לא נוכל להצטייר כתוקף
ומצד שני גם אנשים אחרים לא אשמים בכל מה שהם עשו לנו ואז לא נוכל יותר להיות קורבנות
באיזה צד את? התוקף או הקורבן?
 
זה לא בדיוק ככה - או גם וגם

זה רלואנטי לעוד דברים..אני הקורבן כשכועסים עליי ממש ממש סתם ומאשימים אותי ממש ממש סתם שאני ה"תוקף", כי עשיתי "כביכול" טעות בעבודה. נאמר בוס 1 אומר לי תעשי X, בא בוס מס'2 וכועס עליי למה אני לא עושה וY, והולך כועס ולא מחכה להקשיב שאני אענה: אבל בוס מס'1 אמר לי X, וזו בכלל טעות ואי הבנה גדולה, אבל העיקר שאני אישית צריכה לקחת אחריות על הכל כי זו האקסיומה של החברה כרגע.
גם אני חושבת שזה הרבה יותר בריא נפשית לא להאמין בבחירה חופשית לכל הקורבנות והתוקפים בעולם, כי זו מחלת-הכעס שגרמה להם להיות תוקפים מלכתחילה. ולא התייחסת לעניין של טבח שצועק על מלצר שצועק על לקוח כי זה מעורבב יחד עם העניין של האלימות אבל יותר יומ-יומי כזה..זה לא אחד על אחד עם חוקים גבולות וקוים ברורים, או דומה לביטוי שלך: מתאם. והפרמטרים משתנים מרגע לרגע כי החיים דינמיים, לכן העדפתי לקרוא לזה מגמה. אה, ואחרי שהבוס צעק עליי סתם (כרגיל) אני אוציא את זה (כן,בלית ברירה) על אחותי..אבל אני גם הקורבן..יוצא שכולם קורבנות כי תקפו אותם, ואז הם הופכים לתוקפים, ומוציאים את זה על מישהו אחר, זה כמו שהעניין הזה של אחריות אישית גורם למעגל של כעסים.
וכל הזמן כועסים עליי סתם ואחרי 35 שנה זה כבר לא נעים.
D-:
 
למעלה