רציתי לשאול בעצתכם(אזהרה-זה ארוך..)
אז ככה,מי שכבר מכיר אותי מפורום זה או אחר אז כבר יודע,אבל למי שלא-אני בן 31,עם פחדים וחרדות מפה ועד הודעה חדשה(ולא כזו של הפורום...),וכתבתי על זה כבר פה פעם לא ממש מזמן,אבל ביום שישי האחרון כאילו שלא היה בכל אלו די,התווספה חרדה נוספת,אם אפשר עוד להוסיף לרשימה כל כך ארוכה... הרבה הרבה שנים לא היה לי קשר עם אנשים בכלל,ונשים בפרט, חלק מבחירה וחלק לא.חשבתי שאני יכול להיות מוגן,כשאני לבד בין 4 קירות ולא עושה עם עצמי דבר,אבל החיים לא כאלו,והתברר לי,שכמו כולם כנראה, אני רוצה(שהיא מילה קצת חלשה לתאר את ההרגשה שלי בנושא...) להרגיש את החום והאהבה,את הקשר האנושי שיוכל אולי למלא את החור שנוצר בלב. אז לפני יומיים,במהלך בחינה,תאמינו או לא(...),ישבתי ליד מישהי ונוצר קשר,קשר בעיניים ביננו שקשה להגדירו אבל הוא גרם לי לדפיקות בלב(ואני מקווה שזה לא השפיע על הביצועים במבחן...כי זה היה מועד ב'...ואין מקום לשיפורים...חחחח).הקיצר,יצאנו מהבחינה,וראיתי אותה,והתחלנו לדבר על הא ועל דה(הכוונה,לא על נושאים כבדים מדיי),ודיברנו איזה חצי שעה,לא בגלל שרצינו להפסיק,אלא כי היה צריך לחזור ללמוד... ועכשיו אני מרגיש משהו כלפיה שלא הרגשתי כבר הרבה זמן,אבל אני לא ממש מכיר אותה(וההפך),ואני כל הזמן חושב שאולי זה בכלל לא היה הדדי. אולי זה פשוט משהו בדמיון(הפורה...) שלי שגרם לי לתלות בדברים שלא קיימים באמת,אלא רק משהו שבו מתערבב החלום והדמיון עם המציאות. אבל,אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות,אם היא קיימת כאן בכלל,ותאמינו לי שכבר פיספסתי כל כך הרבה,בגלל שנתתי לפחדים ולחרדות לנצח אותי במאבקים הפנימיים האינסופיים עם עצמי...בן אדם אחר כבר היה מבקש טלפון או משהו כזה,אבל לי קשה לי ליזום דברים כאלו,ואני תמיד מחכה שמשהו יקרה(שזה כנראה קשור לבטחון עצמי נמוך ביותר שממש התקבע אצלי איכשהו במהלך כל השנים).אז אשמח לשמוע עצה,בתקווה שזה יהיה משהו יותר מ"תנסה,מה יש לך להפסיד?..." או משהו בסגנון,כי אני יודע את זה אבל לא יודע איך לממש,איך להתגבר על הפחדים והחרדות...ואם זה לא מספיק לבוקר שישי אחד...אז הגיע שישי בערב... התחלתי לדבר בטלפון עם אחת שאני מכיר מהפורום השני שאני בו,ואיך שאנחנו מתחילים לדבר התגלה לנו שאנחנו גרים באותו יישוב,באותו מקום קטן,שכולם בו מכירים את כולם...ולא ידעתי איך "לקבור" את עצמי בפנים,כי זה קרה לי כבר פעם עם מישהי שהכרתי מהאינטרנט,אבל לא בדיוק זהה,כי לא גרנו באותו מקום("רק" התברר לי שהייתי בביתה כמה פעמים לא קטנות,הכרתי טוב את אבא שלה והיא את אמא שלי...אבל אותה לא זכרתי...),ומה שקרה זה שלא שמעתי ממנה יותר,והאמת אפשר להבין כי זה משהו מאוד מפחיד ומבהיל,גם אותי,להכיר פה מישהו שאתה בעצם מכיר מקודם,וזה בדיוק כשאתה רוצה לפתוח דף חדש,ולמחוק(אם אפשר בכלל...) את העבר.אבל,במקרה זה,זה יהיה קצת קשה,בלשון המעטה,כי אנחנו בכל זאת גרים באותו מקום קטן.אז מה,כל פעם שאני יעבור ליד מישהי שאני לא מכיר אני יצטרך לחשוב-"האם זאת היא?...",ואולי כבר בכלל יצא לנו לראות אחד את השני,ואפילו לדבר?(רחמנא ליצלן...חחח)-אז שלחתי לה מסר לשמוע את דעתה אבל עוד לא קיבלתי תשובה,ונראה לי שגם היא תרתע,ואני ישאר עם הפחדים והחרדות שלי...אבל מצד שני אני לא רוצה ללחוץ עליה,כי גם לה יש את הבעיות שלה,שהאמת שלא חסרות גם כן...אז מה לדעתכם לעשות?אני חושב שכדאי פשוט לחכות ולתת לזמן לעשות שלו...ואם היא תרצה-מה טוב,אבל לא ממש יודע אם זה הדבר הנכון לעשות.אני רוצה להדגיש בקשר להתלבטות השנייה שפה לא מדובר בקשר רומנטי כזה או אחר אלא קשר פשוט בין שתי אנשים שמוצאים דברים משותפים לדבר...לא יותר ולא פחות,ככה שאולי זה קצת שונה מההתלבטות הראשונה... תודה לכם מראש,לכל מי שישיב ויעוץ לי עצה(ולא פחות חשוב-למי שהצליח להחזיק מעמד עד הסוף...),כי האמת אני מאוד מבולבל מהסופשבוע הזה...ורק רוצה למצוא את הדרך הנכונה,הדבר הנכון שיש לעשותו, לדעת כבר איך להתגבר על פחדים וחרדות,מה עוד שאני בדרך כלל הולך אחרי הלב והרגש ולא אחרי הגיון...נותן לפחדים לנצח את מי שאני באמת,וכנראה בגלל זה הגעתי עד הלום...שזה לא מקום שיש להתגאות בו במיוחד... אז שיהיה לכולם יום יפה ונעים.
אז ככה,מי שכבר מכיר אותי מפורום זה או אחר אז כבר יודע,אבל למי שלא-אני בן 31,עם פחדים וחרדות מפה ועד הודעה חדשה(ולא כזו של הפורום...),וכתבתי על זה כבר פה פעם לא ממש מזמן,אבל ביום שישי האחרון כאילו שלא היה בכל אלו די,התווספה חרדה נוספת,אם אפשר עוד להוסיף לרשימה כל כך ארוכה... הרבה הרבה שנים לא היה לי קשר עם אנשים בכלל,ונשים בפרט, חלק מבחירה וחלק לא.חשבתי שאני יכול להיות מוגן,כשאני לבד בין 4 קירות ולא עושה עם עצמי דבר,אבל החיים לא כאלו,והתברר לי,שכמו כולם כנראה, אני רוצה(שהיא מילה קצת חלשה לתאר את ההרגשה שלי בנושא...) להרגיש את החום והאהבה,את הקשר האנושי שיוכל אולי למלא את החור שנוצר בלב. אז לפני יומיים,במהלך בחינה,תאמינו או לא(...),ישבתי ליד מישהי ונוצר קשר,קשר בעיניים ביננו שקשה להגדירו אבל הוא גרם לי לדפיקות בלב(ואני מקווה שזה לא השפיע על הביצועים במבחן...כי זה היה מועד ב'...ואין מקום לשיפורים...חחחח).הקיצר,יצאנו מהבחינה,וראיתי אותה,והתחלנו לדבר על הא ועל דה(הכוונה,לא על נושאים כבדים מדיי),ודיברנו איזה חצי שעה,לא בגלל שרצינו להפסיק,אלא כי היה צריך לחזור ללמוד... ועכשיו אני מרגיש משהו כלפיה שלא הרגשתי כבר הרבה זמן,אבל אני לא ממש מכיר אותה(וההפך),ואני כל הזמן חושב שאולי זה בכלל לא היה הדדי. אולי זה פשוט משהו בדמיון(הפורה...) שלי שגרם לי לתלות בדברים שלא קיימים באמת,אלא רק משהו שבו מתערבב החלום והדמיון עם המציאות. אבל,אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות,אם היא קיימת כאן בכלל,ותאמינו לי שכבר פיספסתי כל כך הרבה,בגלל שנתתי לפחדים ולחרדות לנצח אותי במאבקים הפנימיים האינסופיים עם עצמי...בן אדם אחר כבר היה מבקש טלפון או משהו כזה,אבל לי קשה לי ליזום דברים כאלו,ואני תמיד מחכה שמשהו יקרה(שזה כנראה קשור לבטחון עצמי נמוך ביותר שממש התקבע אצלי איכשהו במהלך כל השנים).אז אשמח לשמוע עצה,בתקווה שזה יהיה משהו יותר מ"תנסה,מה יש לך להפסיד?..." או משהו בסגנון,כי אני יודע את זה אבל לא יודע איך לממש,איך להתגבר על הפחדים והחרדות...ואם זה לא מספיק לבוקר שישי אחד...אז הגיע שישי בערב... התחלתי לדבר בטלפון עם אחת שאני מכיר מהפורום השני שאני בו,ואיך שאנחנו מתחילים לדבר התגלה לנו שאנחנו גרים באותו יישוב,באותו מקום קטן,שכולם בו מכירים את כולם...ולא ידעתי איך "לקבור" את עצמי בפנים,כי זה קרה לי כבר פעם עם מישהי שהכרתי מהאינטרנט,אבל לא בדיוק זהה,כי לא גרנו באותו מקום("רק" התברר לי שהייתי בביתה כמה פעמים לא קטנות,הכרתי טוב את אבא שלה והיא את אמא שלי...אבל אותה לא זכרתי...),ומה שקרה זה שלא שמעתי ממנה יותר,והאמת אפשר להבין כי זה משהו מאוד מפחיד ומבהיל,גם אותי,להכיר פה מישהו שאתה בעצם מכיר מקודם,וזה בדיוק כשאתה רוצה לפתוח דף חדש,ולמחוק(אם אפשר בכלל...) את העבר.אבל,במקרה זה,זה יהיה קצת קשה,בלשון המעטה,כי אנחנו בכל זאת גרים באותו מקום קטן.אז מה,כל פעם שאני יעבור ליד מישהי שאני לא מכיר אני יצטרך לחשוב-"האם זאת היא?...",ואולי כבר בכלל יצא לנו לראות אחד את השני,ואפילו לדבר?(רחמנא ליצלן...חחח)-אז שלחתי לה מסר לשמוע את דעתה אבל עוד לא קיבלתי תשובה,ונראה לי שגם היא תרתע,ואני ישאר עם הפחדים והחרדות שלי...אבל מצד שני אני לא רוצה ללחוץ עליה,כי גם לה יש את הבעיות שלה,שהאמת שלא חסרות גם כן...אז מה לדעתכם לעשות?אני חושב שכדאי פשוט לחכות ולתת לזמן לעשות שלו...ואם היא תרצה-מה טוב,אבל לא ממש יודע אם זה הדבר הנכון לעשות.אני רוצה להדגיש בקשר להתלבטות השנייה שפה לא מדובר בקשר רומנטי כזה או אחר אלא קשר פשוט בין שתי אנשים שמוצאים דברים משותפים לדבר...לא יותר ולא פחות,ככה שאולי זה קצת שונה מההתלבטות הראשונה... תודה לכם מראש,לכל מי שישיב ויעוץ לי עצה(ולא פחות חשוב-למי שהצליח להחזיק מעמד עד הסוף...),כי האמת אני מאוד מבולבל מהסופשבוע הזה...ורק רוצה למצוא את הדרך הנכונה,הדבר הנכון שיש לעשותו, לדעת כבר איך להתגבר על פחדים וחרדות,מה עוד שאני בדרך כלל הולך אחרי הלב והרגש ולא אחרי הגיון...נותן לפחדים לנצח את מי שאני באמת,וכנראה בגלל זה הגעתי עד הלום...שזה לא מקום שיש להתגאות בו במיוחד... אז שיהיה לכולם יום יפה ונעים.
