רציתי לשאול לדעתכם

גניפר14

New member
רציתי לשאול לדעתכם

אני עברתי את גיל ארבעים.
ואחרי טיפול כמטפלת סיעודית במספר חולי סרטן.
החלטתי כרגע תיאורתית שאני אנסה למנוע כמה שאפשר מלקבל את המחלה הזאת.
בארצות הברית זה מוכר דילול איברים. כמו אנג'לינה גולי שעברה ניתוחי הסרה של החזה והשחלות.
הייתי רוצה למנוע וכדי לעשות זאת להוציא מספר איברים שבדרך כלל הם מועדים לפורענות מהגוף.
לדוגמא רחם שחלות בלוטת התריס וכו.
אני לא חולה אבל מעוניינת למנוע.
מה דעתכם?
 

מיני7

New member
כדאי קודם לעשות בדיקות גנטיות.

לא עושים ניתוח סתם כך ! רק אם יש חשש של נשאית או סיכון ממשי , רק אז מנתחים.
 
את נכנסת לניתוח ולא יודעת איך תצאי ממנו

ואם אין בעיות גנטיות אז הרופאים לא ינתחו אותך כי בעצם ההרדמה יש סיכון רב
וגם הורדת אברים כמו בלוטת התריס פוגעת באיזון הבלוטות בגוף , ובפעילות הלב ,
קצב פעילות הלב מוזן ע"י בלוטת התריס השותפה בחילוף חומרים בגוף
אל תורידי אברים אלא אם יש מחלה והרופאים ממליצים על הסרה
כי כל כריתה היא טראומה לגוף להתאושש מהחוסר שנוצר
 
שלום לך הניק שלך מוכר לי ואולי טעיתי

לגביי מה שכתבת זה נשמע לי לא נכון לעשות,פשוט לא.
אם גנטית את לא נושאת את מחלת הסרטן אז מדוע לסבול מכריתה של איברים ללא הצורך.
לפני שנה חליתי בסרטן השד ועברתי כריתה ושחזור של השד באותו הניתוח ומזה זמן מה בטיפולי כימותרפיה ובדרך לסיום ועוד טיפולים ואצלי זה עדיין שונה,,כרתתי שד או אחר בגלל שלא הייתה לי בריריה.
לפני מחלתי לא חשבתי מעולם על זה ואין בטחון לשום דבר בדיוק כפי שבן אדם יכול להדרס ע"י שיכור או מתאונה או כל דבר אחר.
ניתוח,הרדמה ועוד זה מסוכן ולעניות דעתי שום רופא לא יסכים לזה.
אנג'לינה גול'י כרתה משום שהייתה נשאית של שני הגנים ובמשפחתה יש סיפור של מוות בגלל מחלת הסרטן אז יחי השוני הגדול.
לו הייתי גם נושאת גנטית את המחלה הייתי ללא ספק מורידה את הרחם והשחלות אבל לשמחתי אני לא.

מה שאת כותבת נשמע לא הגיוני אם כל האמפטיה וההבנה שלי אלייך לחשש ממחלת הסרטן אבל
,,,לחשוב חיובי כל הזמן ולחיות את היום זה טיפ ממני.
השאר === אלוהים גדול.
 

גניפר14

New member
תודה מותק.

אני למשל במצב שלך הייתי כורתת את שניהם. ליתר ביטחון.
ואל תתרגזי עליי. אני אומרת מדאגה אליך.
הרבה בריאות שיהיו לך ואושר ועושר.
 
אני חשבתי על זה לפני הניתוח

והרופאים התנגדו כי השד השמאלי בריא אז למה לכרות.
חוצמיזה לשמחתי כתבתי לך שאנני נשאית של הגן אז זה מעודד מאד,
מעולם לא היה לי פוביה של "ואיייי אם זה יקרה לי כי לדעתי זה לעשות לעצמך עוול בחיים לחיות במחשבה כזו,(ואני אופטימיסטית לגמריי)
אני חיה את היום ולשמחתי במקום של מחלימה,,מטופלת עדיין ובהמשך מעקבים אבל אני רואה את האור בקצה המנהרה וזה הכי חשוב שם באונקולוגיה ובחיים האישיים,



תחשבי חיובי והכול יהיה בסדר,

יום נפלא,
אילנה
 

גניפר14

New member
נהדר ואני שמחה בשבילך

דרך אגב האם עדיין יש לך כלבים בבית. אני זוכרת שהכלבה שלך המליטה עדיין היא אצלך?
 
אכן הכלבה מעוקרת מזמן מותק

היו גורים מדהימים ונמסרו תמורת עלות קטנה שיהיה לי שקט בנשמה שניים מהם גדלים פה לידי ביישוב.

 
למעלה