קראתי לזה בעיה
מכיוון שמאגיה כיום היא הגדרת גג לכל כך הרבה תחומים אזוטוריים שגם ההסברים שלך לא הצליחו לעמוד על ההבדל בין דרך הלוחמים לסוג של מאגיה. אני עדיין חושב כך. "ראשית, אין לאלוהים מקום בעולם של הלוחמים." המאגיה גם לא מחייבת אמונה באלוהים למרות שפעמים רבות המאגיה מהווה חלק מדתות מיסתורין שונות והיא תופסת חלק מרכזי בדת. המאגיה עשויה להיתפס באמת בצורה דתית (וכך גם מתייחסים אליה במאמר שנתתי לך לקרוא) משום שהיא הופכת לדרך חיים, בדיוק כמו דרך הלוחמים. לכן, אני עדיין לא מבין היכן ההפרדה. כמו כן, בדתות מיסתורין דוגמת וויקה אף נאמר שלאחר שעוברים את כל מסע החיים ומגשימים את עצמך (בגלגולים רבים) המקום הסופי שאליו מגיעים הוא "המקור" הלא נודע - אותו מקור שאליו אתם פונים בתור "אי הטונאל". ד"א, עד עכשיו ממה שאני הבנתי מדברייך לדרך הלוחמים יש אופי דתי ביותר (גם אם לא בהגדרה הרווחת היום של מהי דת). "מה שאנו קוראים לו שאמאניזם הוא מושג טיפה רחב יותר ממה שנהוג לחשוב עליו בדיבור המקובל של "מכשף אינדיאני"." את יכולה אולי להרחיב בנושא זה בבקשה? "אותה מכשפה יוצאת מגידרה כדי להדגים לפלורינדה את הדרכים השונות בהן יכולים בני אדם, מכשפים ולא מכשפים, להשפיע על "גלגל המזל" (weel of chance) שזה בערך דומה, אולי, (ושים לב לניסוח הכמעט משפטי פה) למה שאתה מכנה מאגיה, אבל זה לא ממש דומה למה שאנו קוראים לו דרך הלוחמים." מבחינתי מאגיה היא שינוי והבנתו, מאחוריה יש תחומים רבים. חלקם כבדים יותר להבנה וחלקם פחות. גם מטרת השינוי בדרך הלוחמים, שונה ככל שתהיה מהמטרה המקורית במאגיה, נעשית בצורה מאגית. לכן, אינני מסכים עם ההפרדה. אנשים רבים כיום אוהבים לעשות המון הפרדות בין תחומים רוחניים שונים - הילינג, ריקי, דרך הלוחמים, אבנים וקריסטלים, ידיעת העתיד. כולם תחומים שנכללים תחת מטריית המאגיה. אותם אנשים לא חייבים להיות מגים שברצונם להבין כיצד הדברים הללו פועלים ולהתקדם בנושא, אך הם בהחלט פרקטיקות המאגיות (אם את רוצה אפשר גם לקרוא לפרקטיקות הללו כישוף, באמת שאין הבדל).
