רציתי לשאול.........

[sshoshan]

רציתי לשאול.........

אם אפשר להצטרף.לחברתי הטובה התגלו גרורות בראש,לאחר שהיתה נקיה כבר שנתיים(שד),ושיקמה את חייה הן מהבחינה האישית והן מהבחינה הכלכלית . אני צופה לה תקופה קשה וכיוון אני מאד מעורבת-חשבתי להתחבר לפורום הזה אפילו אם אני בריאה.

 

[אילת33]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

ושושן, צפי לחברה שלך תקופה של גדילה, צמחיה אישית ועשייה חיובית! מעגל התמיכה של חולי הסרטן משפיע רבות על התגובות שלהם, על היכולות שלהם. אני מדברת בתור מישהי שיש לה גידול בראש, ומצפה לחיים טובים יותר, לצמיחה ולעשייה חיובית. אילת

 

[אספמיה]

לשושן כל הכבוד ! ../images/Emo39.gif

ריגשת אותי מאד בנכונותך לתמוך בחברתך זה מלמד המון על אישיותך המיוחדת אני בתור חולת סרטן חויתי בצד חברים טובים שנשארו, גם נטישה של ידידים ברגע שהם הבינו את הקושי, וזה מאד קשה לחוות את זה בנוסף להתמודדות עם עצם המחלה. רציתי להוסיף את הפן האחר. למרות שאפשר לצמוח ולגדול בהחלט תוך כדי המאבק הזה, מחכה לחברתך תקופה קשה מאד והיא תהיה זקוקה לכל תמיכה שרק אפשר לתת. אז יש לה מזל שהיא זוכה בחברה כמוך אין לי ספק שגם את תצאי נשכרת מכך. מאחלת לכן הצלחה והמון בריאות ברוכה הבאה.. שמחת אותי מאד בעצם כניסתך לפורום.

 

[sshoshan]

תודה.זו חברה שלישית שלי עם סרטן....

כבר יש כאלה שאומרות שהן לא רוצות להיות חברות שלי יותר. אני דברתי היום עם העובדת הסוציאלית והיא שלחה מישהי לשש שעות עזרה וניקיון.אני ועוד חברה מתחלקות עם הבישול. הענין הוא שחברתי איבדה את כל הרצון וחיות. היא יושבת אפטית ובוהה בטלוויזיה.היא לא מדברת ובקושי זזה.היא בדכאון ןאני לא יודעת איך ומה לעשות כדי שהיא תנסה לצאת מזה. היא כל הזמן אומרת"אני גמורה."מה אני יכולה להגיד?

 

[rubber duck]

אין מה להגיד

יש הרבה מה לעשות

ראשית קבלי

ענק

על היותך חברה טובה מילים לא יעזרו , מעשים ועוד איך לקפוץ לביקור - מה שכב רעשית ועושה לחבק ולהיות לצידה להזמין אליך לשיחת בנות ( גירלטוק ) להזמין לאח"צ לקפה ולקפוץ לקפה קצר בקיצור להיות חברה תראי כמה שזה יתן , כמה כוח ועוצמה ומעבר לכך לא להיות רחמנית אלא להיות חברה אמיתית , לא למרוח בסיפורים אלא להגיד את האמת ולעשות רק מה

שרון

 

[sshoshan]

כן.אבל איך אני כיולה לשכנע אותה ...

לצאת?היא פשוט מסרבת לזוז לשום מקום.היא בכלל מנסה להתחמק מכל פגישה לא הכרחית עם אנשים,כולל עם בנה. היא חיה לבד עם ילד(גרושה)והילד תלוי בה לחלוטין.צריך גם לעשות עבודה עם הילד אבל היא לא מסוגלת לספר לו מה קורה.

 

[sshoshan]

יכולה כמובן.

 

[rubber duck]

האם דיברת איתה על הנושא ?

אני לא עובד סוציאלי אלא רק בוגר סרטן ( צעיר יחסית בגילי ) האם חוצממך יש עוד מישהו מעורב ואגב בן כמה בערך הילד כמו כן האם ניתן להפנותו ליועצת החינוכית בבית הספר ? אני מציג כאן המון שאלות אני לא יודע ממש איך לעזור ולמרות זאת אני חושוב שאשרי האישה הזו שיש לה חברה כמון שדואגת ומנסה לעזור באהבה

שרון

 

[בריא]

דכאון

שרון צודק. כדאי להפנות את הילד ליועצת בבית ספרו, אך יש לטפל ב*שורש*, וחברתך חייבת לראות בעל מקצוע היודע לטפל בדכאון. לח.ס.ן (חולי סרטן נלחמים) יש קו פתוח, ניתן להתקשר (ראי www.hosen.co.il). ארזה´ (מבריאת סרטן)

 

[יחפנית]

ארזה יקירתי

כל כך כיף להכנס ולראות את סימנייך והודעתייך בפורומים השונים ..... קחי ......

וגם

אני

 

[sshoshan]

לארזה:

בקשר לח.ס.ן רציתי לשאול:היא בקושי מדברת(גם הקול שלה נעלם וחוזר).האם הפניה לשם צריכה להיות ממנה או שהעובדת הסוציאלית,למשל,יכולה לפנות כגורם מטפל חיצוני?

 

[sshoshan]

ושובתודה על העידוד שיש כאן.אני.....

הייתי אצלה אתמול ושוב ניסיתי להציע לה את עזרתי בנוגע לילד. הוא בן 13 והיא לאחר 2 התפרצויות של סרטן:כל שנתיים יש לה אחת. כשהוא היה בכתה ג היה לה סרטן השד והיא עברת ניתוח וטיפולים. בכתה ה התגלו גרורות בראות והיא עברת טיפולים.ועכשו יש גם בראות וגם בראש. אתמול היא ספרה שבמפוי האחרון הרופא דווקא עודד אותה ואמר שהגרורה בראש מצטמקת והיא תצטרך לקבל כימי לראות. הענין הוא שהיא לא מסוגלת לאסוף את עצמה לשיחה עם הילד,אפילו שהוא מבין מה קורה.מאמא תזזיתית וחיונית היא הפכה לאדם פסיבי לחלוטין ומפוחד.האבא גר רחוק ויש ביניהם מתחים לאורך כל השנים,אז עכשו היא בלחץ שהוא ירצה את הילד. בקיצור-בלגן!!!!!!!!!!!!!!!

 

[האלי]

לא יודע איך אומרים את זה

אבל אם זו חברה טובה אני חושב שנכון להגיד לה שדווקא כשהמוות מרגיש כאילו כמטחווי זרוע, הנכון הוא לחיות. ל ח י ו ת כי אף אחד לא יחיה לנצח. אבל את הזמן שיש לנו מן הנכון לחיות הכי טוב שאפשר. שלך, האלי.

 

[sshoshan]

אני מנסה להוציא אותה מהבית לאן ....

שהיא תבחר אבל היא לא זזה. מסכימה עם כל מלה.

 

[אודליה*]

העניין הוא

שאם חברתך לא בוחרת לעזור לעצמה יהיה לך מעט קשה לעזור לה. מאוד מעריכה את נכונותך ואת היותך חברה טובה כל כך אין לי מושג מה טיב היחסים בניכן ועד כמה את מעורה בכל הנושא מאוד חשוב לי להיות ברורה ושלא תביני לא נכון, תראי חברה שלך עוברת תקופה קשה מאוד שמלווה בדכאון חזק, עם כל הכבוד לרצון לעזור ולהיות שם עבורה בכל מחיר לפעמים גורם למחנק לדעתי תני לחברה שלך מעט מרחב, לעכל את הדברים, לא קל לה תעזרי לה מהצד, קחי את הילד אלייך לפעמים ואם את מאוד מאוד קרובה לה מציעה לך לגשת ליועצת בית הספר וליידע אותה בנושא סביר להניח שכבר תדע מה לעשות. בנתיים מאחלת לך הרבה כוח ולחברתך רפואה שלמה אודליה*

 

[יחפנית]

../images/Emo45.gif אודליה. מסכימה לכל מילה שלך../images/Emo23.gif

 

[i wish 2]

שיחקת אותה!

 

[sshoshan]

את ממש צודקת../images/Emo102.gif

היא מרגישה מחנק כי יש אנשים סביב שרוצים ולא יודעים איך לתמוך.הנושא הזה הוא מפחיד לחלקם ויש כאלה שמנסים לשדר עסקים כרגיל. אני דברתי עם היועצת ועם הפסיכולוגית בבית הספר ומקווה שהן תתרומנה מנסיונן לטובת הילד. הוא בינתיים מבולבל ומסכן אבל מתחיל לעכל. אני איבדתי ככה שתי חברות והכל כבר מוכר לי אלא שלהן היתה משפחה תומכת ובו מדובר על אשה בודדה.

 

[יאיר24]

טיפול הקפי

שלום ושבת שלום לך שמך מעורר אצלי מחשבות על אותה שושן הבירה במגילת אסתר לפי מה שנראה מכאן יש צורך בהתערבות מקפת. אם אפשר ומתאים כדאי לערב בעלת מקצוע, עובדת סוציאלית או חונכת מטעם אחד מאירגוני התמיכה בסרטן הבאים הביתה. נראה שעדיף אשה עקב מה שנראה מערכת יחסים מאוד מאוד מורכבת עם בני המין הגברי. אפשר גם לערב את הקו הארצי של חוסן 1700506600 במקביל נראה כי כדאי לעבור להתשה שלה אסביר. להתיש אץ תחושת ההתשה כדאי להשתמש במערכת מאסיבית ומגוונת מאוד של אנשים הבאים לעורר אותה. משפחתה מי שאפשר, חברים, מכרים מעבר, בעלות מקצוע, את הילד שלה.... כל מי שאפשר ועולה במחשבה. יש הרבה אירגוני מתנדבים ובהם אנשים טובים. המצב הנפשי בו את מדברת גורר ומתפתח מאוד מהר. נראה שכדאי להפעיל ארטילריה מקפת מגוונת ולא לפחד מאגרסיביות = תגובות ראשוניות של חברתיך וגם מההיקף של האמצעים המאסיביים שתשתמשו. השימוש במונחים מתחום הלוחמה מכוונים. הסיכויים במצבים כאלו (מנסיון) קטן בשימוש באמצעים של ליטוף. בהצלחה לאדם שנראה היודע להפעיל כוח רצון חזק.

 

[sshoshan]

ליאיר ולאודליה

אני ממש שמחה שיש לי את הפורום כי גם לי אישית.עד כמה שזה נראה אולי אגואיסטי,נורא קשה. העצות והעידוד שלכם נותנים לי את הכח להמשיך כי אני יודעת שאתם לא סתם מדברים. אני אפנה לחוסן ומקווה שיתנו יד.העובדת הסוציאלית אמרה שיש סכוי שהיא תרצה לנסות להתאבד אם היא לא תקח את הנוגדי דכאון.אני מקווה שזה לא יקרה,כמובן,אבל היא חייבת לקבל עזרה ומהר ולשתף פעולה. מחר אהיה אצלה שוב ואדווח כאן. ושוב:תודה מהלב.