אילנהחלפ1111
New member
רציתי לשתף אותכם...
זה כבר כמה חודשים מאז שפוטרת לא עסקתי במקצוע שלי (עיצוב פנים) בזמן שעבדתי אז לקחתי על עצמי עבודה בבית חולים 2-3 פעמים בשבוע כשומרת פסיכיאטרית משהו שנתן לי סיפוק וסגירת מעגל (בצעירותי רציתי לעבוד בבית יתומים זה מה שחשבתי) ומשפוטרתי מצאתי את עצמי עוסקת בעצם רק כשומרת בפיכיאטרית כל השבוע עד שאמצא עבודה בתחום שלי לפני שבוע מצאתי הצעת עבודה עם מס' פקס שלחתי אך לא הייתי בטוחה שיגיע ניגשתי לדפי זהב חיפשתי מס' קרוב לפקס והסתבר שזה מקום שאיזה פעמיים קודמות ניסיתי במשך השנים להתקבל לשם ונדחיתי מקום שמאוד רציתי וראיתי שמכבד אותי אך לא נתנה לי האפשרות והתפשרתי על אחרים משהבנתי שמדובר בעבודה הנ"ל חשבתי שיט מה עושים? מוותרים? האם זה הגיוני שבפעם השלישית אציע את עצמי לאותו מקום? האם אני מסוגלת שוב להרגיש דחויה? ככה עברתי על רשימת שאלות, חששות, אך מצאתי את עצמי מחייגת ועונה לי קול שאלתי האם אתם מחפשים עובדת ענו לי שניה והעבירו אותו לבעל העסק שאל עם יש לי ניסיון ומיד הזמין אותי לראיון עבודה ליבי הלם, חשש, אך הייתי נחושה בדעתי הפעם אני חייבת רוצה לעשות במקצוע שלי ניגשתי לראיון היה מאוד ממצא הרגשתי משכנעת, כובשת, והוא אמר שתדעי את הראשונה שאני מראיין ונראה לי שגם אחרונה למען האמת השיתוף של הלך הדברים על מקום העבודה הזה ועל הנחישות להתקבל הקסימה אותו ואף הגדילה לי את הסיכויים בקיצור ועם המון התרגשות ואהבה עצמית לאחר יומיים התקבלתי לעבודה שבמשך שנים רציתי להתקבל בה ועם שתי דחיות נו כמה היו מעיזים לפעול כמוני? חחחחחח אני גדולה וואוו (סליחה אם נשמעת מתנשאת) לפעמים מותר לנו להוקיר את עצמנו לא?
זה כבר כמה חודשים מאז שפוטרת לא עסקתי במקצוע שלי (עיצוב פנים) בזמן שעבדתי אז לקחתי על עצמי עבודה בבית חולים 2-3 פעמים בשבוע כשומרת פסיכיאטרית משהו שנתן לי סיפוק וסגירת מעגל (בצעירותי רציתי לעבוד בבית יתומים זה מה שחשבתי) ומשפוטרתי מצאתי את עצמי עוסקת בעצם רק כשומרת בפיכיאטרית כל השבוע עד שאמצא עבודה בתחום שלי לפני שבוע מצאתי הצעת עבודה עם מס' פקס שלחתי אך לא הייתי בטוחה שיגיע ניגשתי לדפי זהב חיפשתי מס' קרוב לפקס והסתבר שזה מקום שאיזה פעמיים קודמות ניסיתי במשך השנים להתקבל לשם ונדחיתי מקום שמאוד רציתי וראיתי שמכבד אותי אך לא נתנה לי האפשרות והתפשרתי על אחרים משהבנתי שמדובר בעבודה הנ"ל חשבתי שיט מה עושים? מוותרים? האם זה הגיוני שבפעם השלישית אציע את עצמי לאותו מקום? האם אני מסוגלת שוב להרגיש דחויה? ככה עברתי על רשימת שאלות, חששות, אך מצאתי את עצמי מחייגת ועונה לי קול שאלתי האם אתם מחפשים עובדת ענו לי שניה והעבירו אותו לבעל העסק שאל עם יש לי ניסיון ומיד הזמין אותי לראיון עבודה ליבי הלם, חשש, אך הייתי נחושה בדעתי הפעם אני חייבת רוצה לעשות במקצוע שלי ניגשתי לראיון היה מאוד ממצא הרגשתי משכנעת, כובשת, והוא אמר שתדעי את הראשונה שאני מראיין ונראה לי שגם אחרונה למען האמת השיתוף של הלך הדברים על מקום העבודה הזה ועל הנחישות להתקבל הקסימה אותו ואף הגדילה לי את הסיכויים בקיצור ועם המון התרגשות ואהבה עצמית לאחר יומיים התקבלתי לעבודה שבמשך שנים רציתי להתקבל בה ועם שתי דחיות נו כמה היו מעיזים לפעול כמוני? חחחחחח אני גדולה וואוו (סליחה אם נשמעת מתנשאת) לפעמים מותר לנו להוקיר את עצמנו לא?
