רציתי לשתף אתכם במשהו...

עמיקםרז

New member
לשחר ../images/Emo24.gif

בשביל מכתבים כאלה אני כל כך צריך אותך בפורום ושווה לי גם "לסבול" את השטויות שאתה לפעמים כותב, ואפילו את ההתלהמויות... ממילא, כשאתה מתלהם - בסוף אתה מתנצל...
 
רציתי לשתף אתכם במשהו...

לפני כמה ימים התקשרה אלינו העו"ס והודיעה לנו שתוך תקופה קצרה של עד 10 ימים, אחי אלי ייכנס למסגרת החדשה שלו. למרות שחיכינו הרבה מאוד זמן להודעה הזו ולמרות שמצאנו את המקום האידיאלי מבחינתנו, הייתי בשוק מהידיעה שזה עומד לקרות כל כך מהר. הבוקר, שוב התקשרה העו"ס ואמרה שתאריך הקליטה שלו הוא ביום שלישי הקרוב, עוד יומיים
הידיעה שזה עומד לקרות כל כך מהר תפסה אותי לא מוכנה נפשית, כי חשבתי שיש לי בערך 10 ימים להכין את אלי אחי למעבר ועכשיו אני בלחץ גדול כי ניראה לי שזה קורה ממש בזבנג. נעזוב את זה שלא אני ולא המשפחה שלי מוכנים נפשית עדיין כי עם זה נתמודד, אבל אני בלחץ גדול לגבי איך אני מעבירה לאלי את המסר שהוא עוזב את הבית. אלי מאוד קשור לבית ולמשפחו ובמיוחד אליי, כי אני גידלתי אותו מהיום שאמא שלי נפטרה ואני פוחדת שבגלל הזמן הקצר לא נספיק להכין אותו כמו שצריך למעבר, ושהוא יחווה שם משבר, וקורעת אותי המחשבה שלא אהיה שם בשבילו כדי לתמוך בו, ושאנשים זרים שהוא כלל לא מכיר ושלא מכירים אותו יהיו אלה שיצטרכו להתמודד עם כל הבעיות שאלי מביא איתו. אלי בחור סיעודי בן 20 וחצי שסובל מפיגור ומאפילפסיה קשה ובלתי מאוזנת לפעמים יש לו 20 עד 30 התקפים ליום ועד היום הוא היה רגיל שאני שם לצידו רוב שעות היום ועכשיו אני מוצפת בשאלות, בפחדים ובחרדות על מה יהיה עם אלי ועל מה יהיה איתי בלי אלי. אני יודעת שאתם לא ממש יכולים לעזור, אבל סתם רציתי לשתף אתכם במשהו שהוא כל כך משמעותי ועומד לשנות את חיי. סיגל
 

tamar13

New member
סיגל שלום

אני מאמינה שהמקום שאחיך יעבור אליו יעשה רק טוב לו וגם לכם.אך עליך להתכונן נפשית בימים הראשונים לעצב וכאב גדול שילך ויתפוגג במשך הזמן כשתראי שטוב לו.אינני יודעת באם ניתן להראות לו את המקום ולהכיר לו את המטפלים לפני העברה הסופית במידה ולא אולי בדאי שתבקרי אותו יותר בימים הראשונים,כדי שירגיש פחות את הניתוק.ותשתדלי לידע את הצוות לגבי דברים קטנים שהוא אוהב או רגיל אליהםכגון כרית או כיסוי ללילה. אני מאחלת לך שתעברי את התקופה בקלות ותראי בסוף יהיה טוב.אמ אובל לעזור לך אני לרשותך. תמר
 

דיןדין4

New member
תגובה

סיגל היקרה אני מאוד מאוד מבינה אותך ומאוד חשובה ההכנה של אחיך למעבר הזה זה היה משבר גדול מאוד עבור אחותי כאשר העברנו אותה למוסד ובדיעבד אני יודעת שאחת הטעויות היתה שלא עשינו לה מספיק הכנה זה כמו שבחור או בחורה יוצאים לצבא ועוברים משבר ,זה אנושי ונורמלי,אך כאן מדובר באנשים שהמשפחה היא הכל עבורם והמוכר חשוב להם מאוד כך שאולי כדאי לדחות את המעבר בכמה שבועות או חודשים ולעשות הכנה נכונה והדרגתית של אחיך לפחות כך לא תחזור הטעות שאנחנו עשינו ואולי מישהו ילמד מהטעות שלנו שולחת לך המון עידוד והבנה
 

טולטול17

New member
לסיגוש היקרה יפיופה

סיגי היקרה שלנו קראתי את מה שכתבת בפורום לא יצא לי לדבר איתך היום .לכן לא ידעתי כי כבר אלי מתקבל ביום שלישי אני בטוחה ומקווה מאוד כי תמצאי את הכוחות כדי להתגבר ,ואנו בחדר נעמוד לצידך ,אני מקווה מאוד שאלי יסתדר במקום ויואהב אותו .אלי בחור חביב ואוהב חברה ,ואנשים עד כמה שהכרתי אותו הוא ממש מיוחד , ממש התאהבתי בו. סיגוש אני יודעת כי קשה לך מאוד המעבר של אלי כי את מאוד קשורה אליו , והוא קשור אלייך ,אבל כמו שאת יודעת הטוב ביותר בישבילו היום זה המקום שאליו הוא יגיע .אני בטוחה כי את תהיי לידו גם שם , ותעמדי לצידו ,למרות כל הקשיים שלך את לא תעזבי אותו זה בטוח מקווה שיסתגל מהר . ולך אני מאחלת הצלחהושתמשיכי להיות חזקה כמו שאת אני עדיין לא הכרתי מישהי כל כך מיוחדת כמוך וגם חזקה ,מאחלת לכם בהצלחה . אוהבת אותך מאוד יפיופה לונה
 

עמיקםרז

New member
היי סיגל

כל הורה שילדו עבר ביום מן הימים למסגרת דיור חוץ-ביתי מבין את הרגשתך. לא אגזים אם אומר שזוהי אחת החוויות הקשות ביותר שעברתי בחיי, וכשקראתי את מה שכתבת הדמעות פרצו ללא שליטה... אבל אני יודע שזה היה הכרחי גם עבורו וגם עבור הסביבה המשפחתית. זה לא יהיה קל, אבל זכרי לאורך כל תהליך ההסתגלות שלו ושלך שהקושי הוא זמני ושהוא אינו מבטל את החשיבות והנכונות (מלשון נכון) של הצעד הזה, כי אני בטוח שהוא נעשה לאחר הרבה מאוד מחשבה. כולנו אתך, ואל תהססי להיעזר בתמיכה שלנו. מההיבט הפרקטי - אני ממליץ, אם זה לא נעשה כבר, שתתיעצי עם הסגל הבכיר של המסגרת (מנהל או עו"ס) על תכנון שלב ההסתגלות שלו, שלך ושל המשפחה. ההסתגלות צריכה להיות מצד אחד הדרגתית, אבל מאידך גיסא נחושה, כדי לקדם אותה ולא לגרום לנסיגות. בעניין הזה חייבים לייעץ לך אנשי המסגרת, שיש להניח שהם בעלי ניסיון בעניין הזה. בהרבה אמפתיה והזדהות, עמיקם
 

AZRAK

New member
היי סיגל

קודם כל ברצוני להודות לך על הברכות כמו שראית התודה שלי הגיעה באיחור היות ולצערי אני לא גולש הרבה בפורום.קראתי את מה שכתבת וגם את התגובות ומאוד התרגשתי. ומה שיש לי להגיד שרק היום הבנתי את חשיבות הפורום. אין לי הרבה מה להגיד מעבר למה שנכתב ומה שאני יכול להגיד לך שאת צריכה להיות מאושרת מהמשפחה הגדולה שיש לך בפורום ומלווה אותך בימים הטובים, והטובים פחות. אני מאוד מבין אותך ולבי איתך. מנסיוני הקצר למדתי שפרידות ארוכות מאוד קשות ומקשות ועם כל הכאב והצער גם אם זה יהיה בעוד חודש עם כל ההכנות בעוד 28 יום תרגישי את אותו הדבר. אני מאמין שהרבה זמן חכית לרגע הזה שתמצא מסגרת מתאימה לאחיך, תאמיני לי שאחרי שאחיך יתאקלם במסגרת החדשה ותראי כמה טוב לו שם את תביני שעשית את הצעד הנכון. את בחורה צעירה שהקדישה לא מעט מזמנה לטיפול באחיה ואני חושב שהגיע הזמן שתתחילי לחשוב גם על עצמך. לסיום אני מאחל לך לעבור את התקופה הזאת בצורה הכי טובה ושיהיה לך כל טוב איציק אזרק
 
תודה לכולםםםםם..... ../images/Emo24.gif

מילה אחת זוהרת בחושך מילה אחת מביעה את רגשותיי - תודה
. תודה על כל התמיכה שהייתי זקוקה ועל הדאגה תודה על כל התגובות, התרגשתי מכל מילה ומילה עד דמעות. אני מרגישה שנהפכנו למשפחה אחת גדולה ואוהבת ואני כל כך שמחה שיש לי אתכם. וואי אני כל כך מתרגשת לקראת מחר, קשה לי עדיין לעכל שהיום הזה הגיע. שוב
ענקית מכל ה -
אוהבת אתכם מאוד
 
סיגי אהובתי

קראתי את כל התגובות אליך ומאוד התרגשתי. את לא לבד בסרט הזה סיגל. יש לך חברים נפלאים כאן בפורום ובחדר המשפחות בצ'ט, חברים שלא יתנו לך לעבור את הדרך לבד, ויש לך אותי.. אני באופן אישי תמיד אהיה עבורך סיגל,ואני מודה על היום שהכרתי אותך. למדתי ממך המון סיגלי. לימדת אותי על אהבה..לימדת אותי על הקרבה ונתינה אין סופית, וכפי שאמרתי לך- אני חושבת שהגיע הזמן שגם את תקחי..נתת מספיק.. ואני אהיה לצידך ואלמד אותך לקחת, ולדרוש, וללמוד לקבל..כי מגיע לך סיגל !! חזקי ואמצי אחותי הקטנה..אני קשורה אליך ואל משפחתך במין חבל טבור מיוחד, שאת סיגל- ברגישותך וביופייך האנושי הצלחת לרקום... ומחר אגיע להיות לצידך כפי שביקשת בתהליך הקליטה של אלי במעון. יהיה בסדר שמעת?? אוהבת אותך מאוד מאוד, אורית
 

עמיקםרז

New member
היי אורית

אני שמח שסוף-סוף תיקנו לך את המחשב. חסרת לי בפורום... (ואני רציני!) עמיקם
 

smo

New member
הרבה בהצלחה

את תהיי שם תמיד בשבילו. תהיה בטח תקופת משבר כי ככה זה שמשמנים מסגרות אצל כולנו. חריגים ולא חריגים. נחזיק לך אצבעות!
 

Tal 100

New member
אין הכנה לדבר כזה...

הי סיגל, אני אבא לילד בן שלוש וחצי עם פיגור שכלי והתפתחותי קשה, לפני שנה וחצי גם אני עמדתי באותו מצב עם אותם חרדות לפני ההוצאה מהבית למעון. בדיוק קיבלתי מייל ממבקרת פורום אחרת (שתשתתף גם אם תרצה...) שקרובה לפעולה של ההוצאה מהבית למעון, אי אפשר להתכונן, גם אם תדעי שנה מראש זה לא יספיק. ההתמודדות שלך ושל אחיך תתחיל רק אחרי שאחיך יצא מהבית (ואני מבין שזה היום...). זה חשוב לכולם, זה חשוב לך כדי שתוכלי לפתח חיים משל עצמך וחשוב לאחיך כדי שלא תפתחי כלפיו רגשות שליליים בגלל מה שהוא "מגביל" אותך לעשות. בסך הכך זה צעד קשה אבל בלתי נמנע המוביל לתקווה ולמשהו טוב יותר בעתיד, וזה מנסיון! השתדלי להישאר חזקב בשבילך ובשביל אלי
טל
 
למעלה