Evyatar האחד
New member
רציתי לשתף אתכם....../images/Emo140.gif
תמיד אחרי שנגמר אירוע מסוים שיש לנו בחווה (תחרות, הפנינג..) אני מרגיש מין אכזבה כזו שמה שהתעסקנו בו בכל החודש האחרון, וכל הזמן ציפינו לו, נגמר
........ מכירים? אבל תמיד יש אח"כ אירועים חדשים לצפות להם
היום אחרי ההפנינג שהיה לנו בחווה, כמו אחרי כל אירוע שיש לנו בחווה, הרצון שלי להיות שם יותר ויותר הלך וגבר... אחרי ההפנינג נזכרתי פתאום מתי התחלתי "להתמכר" לסוסים ולשהייה בחווה בכללי..... נראה לי שזה התחיל לפני איזה שנה וחצי שהתחלתי לבוא לחווה הרבה יותר ולעזור ולצאת כל כך מסופק !
כל הזמן חשבתי "יאללה מתי אני כבר אלך לחווה" וחיכיתי לזה... אולי זה ישמע טיפה פלצני, אבל היום בהפנינג, כשראיתי אותי, בנבחרת הבוגרת, לעומת שאר התלמידים שבנברחת הצעירה הפחות מנוסים, כל התקופה שבה רכבתי עברה כנגד עיני: נזכרתי איך הייתי פעם (לפני 3 שנים) רוכב מתחיל וראיתי את הנבחרת הבוגרת (שהייתה אז) ואמרתי לעצמי "אין מצב שבעולם שאני אגיע לרמה שלהם, הם כ"כ טובים ומרשימים ואני רק מתחיל" כאילו, הייתי בטוח שהזמן יעבור כ"כ לאט ופשוט לא ראיתי את עצמי מגיע לרמה כזאת של רכיבה (כמו שאני נמצא בה היום
). אבל מסתבר שהזמן עובר מהר יותר ממה שחושבים, והנה, אני בנבחרת הבוגרת, ומסתכל על רוב רוכבי החווה מלמעלה. הזמן עבר לי מהר כנראה בעיקר בגלל ה"התמכרות" שלי לחווה ולסוסים ורק בזכות זה אני חושב שאני יכול גם להרגיש אותם. הייתי חייב לשתף אתכם ב"תובנה" הזו. זהו גם מסר לכל מי שעובר תהליך כזה, של התקדמות בחיים ונראה לו שהזמן יעבור לאט - אז זהו, שאם באמת נהנים ואוהבים את מה שעושים, הזמן עובר מהר יותר ממש שחושבים
. אז מה אתם חושבים? מתי אתם התחלתם "להתמכר"? נ.ב : היום קורה לי בדיוק אותו הדבר עם ביה"ס : אני עולה לי"א ואני פשוט לא רואה את עצמי מסיים בית ספר (עוד שנתיים..
). אני מקווה שהזמן יעבור מהר גם עם זה... למרות שזה פחות כיף
תמיד אחרי שנגמר אירוע מסוים שיש לנו בחווה (תחרות, הפנינג..) אני מרגיש מין אכזבה כזו שמה שהתעסקנו בו בכל החודש האחרון, וכל הזמן ציפינו לו, נגמר