רציתי לשתף אתכן בטיפ קטן שהופך

[נויהאחת]

רציתי לשתף אתכן בטיפ קטן שהופך

את החיים לקצת יותר טובים. כל פעם כשקורא לי משהו רע (וזה קורה הרבה בזמן האחרון), אני נושאת את עיניי אל השמיים ואומרת תודה על השיעור ועל התובנה שהגיע איתו, במקביל אני גם מנסה למצוא את התובנה. בכל פעם שקורא לי משהו טוב, אני נושאת את השמיים למעלה, ומודה על המתנה שקבלתי. ובלילה לפני שאני נרדמת, אני מודה בצורה מרוכזת, על כל השיעורים וכל המתנות שקבלתי. בחיי, זה עוזר להפוך יום מנחוס ליום סבבה, פתאום הכל הולך קל יותר, ויש פחות שיעורים ויותר מתנות. אגב זה עובד גם לצינים שעושים את זה בצורה מאולצת. ורד

 

[ש פ ר ד]

זכוכית מגדלת

מה העיניין הזה עם תובנות? הייתי משוכנע שהטרנד הזה חלף עבר לו זה שנתיים. נזירים על פרארי או פורשה כבר מזמן נכנסו למגרש גרוטאות ובכל זאת אם נאמר שזה משחק באוטוסוגסטיה מוצלחת{שיעורים מתנות} מה לי כי אלין? ש.

 

[noa128]

"טרנד"

מילה רעה. טעונה בלגלוג הלוקח מה'טרנד' שבנדון את איכויותיו, ומהמאמץ אותו את התבונה ושיקול הדעת שבבחירה נקייה, משייכת אותו להליכה אחרי עדר. ולא כך היא. לא תמיד. הטיפ של נויה הוא לי דרך חיים. כלי נוסף על משקל הכוס המלאה, שיעור שלימד אותו אבי (בעצמו טרנד שחלף מן העולם לפני כך וכך שנים) - "ערכה היחיד של טעות או תקלה הוא בלמידה והלקח לעתיד שהיא נושאת עימה". מאמצת אותה לחיקי שוב את העיצה שלך נויה. טרנדית או לא - כל תרופה למנחוס מבורכת בעיניי. נ.

 

[עלמה עלמה]

תודה ?

זה קצת מוגזם בעיני, אני מקטרת חופשי, זה לא סותר את העובדה שלתובנות יש שם ערך מוסף. לא אחת אני יכולה לומר בפה מלא שהייתי מוותרת גם על המשהו וגם על התובנה שבאה איתו. לא טובה באוטוסוגסטיה מהסוג הכלכך מאומץ הזה.

 

[נויהאחת]

תשמעו, תראו, הדברים הרעים קורים

אנחנו יכולים לקטר ולבכות ולרחם על עצמנו, אבל במה זה יעזור?

 

[seeyou]

זה נכון!

קל יותר "לקבל" דברים שלא ניתנים לשינוי-זה לא אומר שצריכים להסכים איתם או לא לנסות לשפרם...

 

[kisslali]

לי דוקא יותר קל לקטר

פשוט להוריד את זה מעלי ולהמשיך הלאה. חוץ מזה תמיד נדמה לי שמי שמסוגל להגיד תודה על מכות שקיבל אולי לא קיבל מכות מספיק חזקות.... בכלל, אני מהצד ה"טרנדי" של הוויכוח - הכי הכי אוהבת שאומרים לי שכל החרא בחיים קרה דוקא לי כי היו לי את היכולות להתמודד איתו... זה באמת הפייבוריט שלי. נשיקות ללי

 

[noa128]

גם זו דרך להתמודד

קיטור הוא לגיטימי לגמרי - השאלה מה אחר כך. את ממשיכה הלאה, מישהו אחר שוקע, ומישהו שלישי (אני למשל) מנסה להתחזק מהעניין בדיעבד. לא נראה לי שגישה פאטאליסטית של הכל או כלום היא ריאלית. ולגבי התזה על "להגיד תודה על המכות = לא קיבלת מכות חזקות מידי" - אולי, אין לי ספק שאצל כל אדם יכולה להגיע הנקודה שבה הוא כבר לא מצליח למצוא את הנחמה, רק שמכאן ועד "כל החרא בחיים קרה לי כי לא היו לי היכולות להתמודד איתו".. יכולה להסכים עם זה רק אם תחליפי את "קרה לי" ב- "לא שבר אותי" ותמחקי את המילה "לא" אחרי ה"כי"... - מי אמר לך כזה דבר? מי? תראי לי אותו, אני כבר אראה לו מהזה...

 

[seeyou]

!יותר קל לקטר ?????../images/Emo54.gif

זה האופי שלך מלידה אין מה לעשות(יש אך דרוש רצון והתמדה),נולדים עם גישה לחיים... יש אנשים ש"מרוצים" במה שיש להם-ויש אנשים שכול הזמן בודקים אצל אחרים וכך הם לא יכולים להנות ממה שיש ממה שקיים... אפשר להרכיב את הנושה לפילוסופיה שלמה אך אני מבין שזה לא מטרת הפורום..

 

[kisslali]

הלו?!?

בבדאי שזה האופי שלי! (וכן כמו של רוב האנשים, גם שלי הוא מלידה...) אבל מכאן ועד "לעשות" "לשנות" - מה רע בו בדיוק? המושג לקטר, פירושו לשחרר אדים (קיטור), ולזה בדיוק התכוונתי: כשרע לי, נהייה לי צפוף ולחוץ, אני מתלוננת על מר גורלי (כאן למשל) ובכך נפרדת חיש קל מלפחות מחצית הכאב הכרוך בצרות שלי. מה בדיוק לא בסדר בזה? איך זה קשור לאחרים ואיך זה קשור ליכולת שלי להנות ממה שיש???? מה שכן, התמונה של החתול מתאימה לי מאד למרות שאני בכלל לא יללנית! סליחה אם נבחתי, ללי