רציתי לשתף אתכן
...

רציתי לשתף אתכן../images/Emo9.gif...

התפטרתי אתמול. אחרי חצי שנה של לבטים וקושי עצום שלי ושל שיר, החלטתי שאני רוצה לעבוד חצי יום בלבד... חזרתי לעבודה ליומיים בשבוע כשהיא הייתה בת שנה. מלכתחילה לא התלהבתי מהרעיון של פרידה ממנה לתשע שעות ביום, אבל מכיוון שמדובר ביומיים בשבוע בלבד, וכבר חיכו לי שם שנה שלמה, וזה מקום עבודה שאני כל כך אוהבת... חזרתי בכל זאת. ומאז היא פיתחה חרדת נטישה נוראית, והיא מתקשה מאד לישון כשאני לא נמצאת, ואצלי, את הבטחון והשלמות שהרגשתי כשהייתי איתה בבית החליפו לבטים אינסופיים ורגשות אשם...והרגשה ברורה שזה לא נכון לי ולא נכון לה. ההחלטה נפלה מבחינתי בשבוע שעבר, ומאז הסתובבתי עם פרפרים וכאבי בטן עד אתמול...ואתמול, מיד כשהגעתי לעבודה, דיברתי עם הבוסית שלי. כדי להיות ממש בסדר, אמרתי שאשאר עד ספטמבר (כלומר-נתתי לה חודשיים למצוא מחליפה ולהתחיל בחפיפה), וגם הבטחתי לעזור ככל שאוכל גם אח"כ בטלפון. היא הייתה מקסימה ומבינה ואמרה שברור לה שסדרי העדיפויות שלי השתנו, ואם התחושה שלי הא שאני צריכה להיות יותר עם שיר- אני צריכה ללכת עם הלב
... אז זהו, כבר שלחתי היום קורות חיים לשני מקומות שמחפשים עובדת למשרה חלקית, ושיר תיכנס בספטמבר לגן רק לחצי יום, כמו שרציתי, ואני אקח אותה בצהריים הבייתה. ועכשיו אני מרגישה בעיקר הקלה. שמחה נורא שעשיתי מה שרציתי לעשות כבר מזמן, מקווה שעכשיו אחזור להרגיש שלמה עם עצמי ועם האמהות שלי, כפי שהרגשתי בשנה הראשונה לחייה.
 

גלשני

New member
כשמחליטים הכל כבר נהייה קל יותר../images/Emo13.gif

נשמעת כמו החלטה נפלאה לשתיכן! "מהנסיון" שלי (אני עובדת חצי משרה ובכל יום אוספת את מתן מהגן סביב 13:00) מדובר בסידור מושלם!
 

משוש30

New member
הו הנה הודעה שבדיוק מתחברת

לדיון הפמיניסטי... שמחה לשמוע שאת עושה מה שאת רוצה.ויש לך בוסית מקסימה. דרך אגב אם עבדת יומיים בשבוע וזה מקום כזה נחמד את לא יכולה לעבוד שם 4 חצאי ימים ולשמור את העבודה?
 
היומיים הם כבר פשרה-

לפי שעות התקן שלי, אני אמורה לעבוד שם שלושה, וחוץ מזה מדובר במקום רחוק- כדי לאסוף את שיר ב 13:00 אני צריכה לצאת ב 12:00, כלומר, ייצא שאני נוסעת כמעט שעתיים כדי לעבוד בקושי ארבע שעות... ויש לי אכן בוסית מקסימה. היא אפילו אמרה שאם ארצה לחזור בעתיד ישמחו לקבל אותי (אני לא בטוחה שזה באמת יסתדר כל כך בקלות, אבל היה יפה מצידה להגיד את זה...).
 

sipi1

New member
גם אני התפטרתי. היום.

ובפעם הראשונה בחיי אשאר בבית זמן מה, מבחירה. קשה לי עדיין לכתוב על הנושא - זה רק נדמה לי, או שההתלבטות הזו בין קריירה ומשפחה עולה לדיון כל הזמן ? בהצלחה לך, ומקווה להצטרף למשפט האחרון בהודעה שלך ...
 

Nona a

New member
../images/Emo49.gif וכל הכבוד על ההחלטה !

ובהצלחה במציאת משרה שתתאים בדיוק למה שאת מחפשת ! (והאמת היא שיש בי גם קצת קינאה ... וגם מאוד מקווה שנגה לא תקנא בשיר כשהיא תשאר בגן הרבה אחריה ...
)
 
אבא של שיר דווקא חושב שהיא זו

שתקנא בילדים שנשארים... לא נראה לי שתהיה בעיה מבחינת נגה. הרי כל הילדים נשארים. ה"חריגה" תהיה שיר.
 

daldan

New member
איזה כיף ללכת עם הלב ../images/Emo23.gif

כל הכבוד שהלכת עם מה שאת מרגישה. ושאת שלמה עם זה. שיהיה בהצלחה בחיפוש העבודה
 
תודה לכולכן../images/Emo24.gif על התגובות

חיממתן לי את ה-
(בסביבתי הקרובה אני מרגישה שחלק מהאנשים חושבים שזו החלטה די תמוהה...)
 
אני אומרת שאם מרגישים את האבן

יורדת מהלב. ונושמים יותר טוב. אז סימן שההחלטה נכונה. וחוץ מזה יש המון דלתות בעולם. (צריך רק לדעת איך לגרום להם להפתח)
 

POOH*

New member
מזל טוב.. ../images/Emo13.gif איזה יופי..

ועוד מעט אנחנו נחזור לאזור אז נוכל גם להיפגש יותר אולי..
POOH
 

נונינקה

New member
אני מאד מעריכה אנשים שהולכים אחרי

הלב שלהם. איזה כיף לך שיש לך את התעוזה והנחישות ושהחלטת לנהוג כך כלפי הבת שלך.שיהיה לך בהצלחה במציאת העבודה.
 
אנימקנאה בך שהצלחת לעשות את זה

כל כך עצוב לי שאצטרך להשאיר את עידנצ'וק שלי עם מטפלת ל- 8 שעות אבל מצד שני אני מפחדת שלא אמצא מקום עבודה אחר מאוחר יותר. זו בעצם ההתלבטות של כולנו, לא???
 
למעלה