רציתי לשתף ולקבל אולי עצות?../images/Emo51.gif
התקבלתי לפני שבועיים לחברה קטנה שקיימת רק כמה חודשים. עבדתי שם בשיווק טלפוני של שירות חדש (להתקשר לאנשים שפנו דרך האינטרנט והתעניינו ולמכור להם). בחברה יש בעצם מנהל בחור צעיר שהחברה שלו ועוד 2 עובדים - גם בחורים צעירים. אני הייתי המבוגרת שם - 40 פלוס אבל הרגשתי מעולה, התחברתי איתם על ההתחלה והיתה אוירה ממש טובה. אפילו שאף פעם לא עבדתי יום מלא בכזו עבודה, כי להתקשר כל היום לאנשים זה שוחק ודי קשה. אבל היה לי נחמד ונעים שם והייתי מוכנה לעבוד יום מלא. מה שמצא חן בעיני שם היתה האוירה וגם המנהל שאל אותי בראיון לאיזה שכר אני שואפת ואמרתי - 7000 נטו והוא אמר שאחרי חודש נסיון (שנראה שאנחנו מסתדרים ושאני טובה בעבודה) הוא יעשה הכל שזו תהיה המשכורת שלי. אחרי שבוע עבודה, הוא אמר שהוא רוצה לקבל עוד עובד או עובדת לנושא השיווק הטלפוני, ושאני בעצם אהיה הממונה שלה ושל העובדים הבאים שיתקבלו. וזה כמובן נתן לי להרגיש שאני בסדר ושסוף סוף מצאתי עבודה טובה מכל הבחינות. לפני יומיים הרגשתי רע בלילה וכמעט לא ישנתי, והרמתי טלפון למשרד והודעתי שאני מאחרת. אחרי מס' דקות התקשר אלי אחד הבחורים ושאל אם צריך להתקשר לאיזה לקוח מהלקוחות שלי. אמרתי שאני כבר בדרך ואין צורך. וזה הכעיס אותי, כאילו שאם אני מגיעה באיחור של שעה, כבר צריך כאילו להתערב לי בלקוחות שלי. אבל לא הראיתי שזה מעצבן אותי. הגעתי למשרד, ופשוט הרגשתי כאילו הגעתי למשרד אחר. שני העובדים לא אמרו לי בוקר טוב, לא התייחסו אלי בכלל. המנהל אמר לי - אני עסוק, לא יכול לדבר אתך כשרק רציתי להגיד לו מה הסיבה לאיחור שלי. ובקיצור ישבתי כל היום על הטלפונים עם הרגשה רעה. כאילו שהמנהל אמר להם לא לדבר איתי או משהו. בסוף היום הלכתי בטריקת דלת. הייתי עצבנית נורא והגעתי הביתה והמנהל התקשר. עניתי לו בעצבים, ואמרתי לו שאני נורא כועסת. ושהרגשתי כל היום גרוע. בקיצור, בתחילת השיחה הוא שאל אם אני רוצה להמשיך ואמרתי לו שאני לא יודעת. אחר כך הוא פתאום גם התחיל להגיד לי שאני לא בדיוק מוצלחת בעניין השיווק הטלפוני כמו שהבטחתי לו בראיון. וזה כמובן עיצבן אותי מאוד. כי אני טובה מאוד מאוד ויש לי כושר ביטוי פשוט מעולה, שכולם שם התפעלו ממנו ונתנו לי המון מחמאות. הוא גם אמר לי - את רגישה מדי. שזה הדבר הכי מעצבן להגיד לאנשים. בגלל שכל אחד רגיש לעור שלו ולכבוד שלו, אבל להגיד למישהו אחר - אתה רגיש מדי זה קל מאוד. בקיצור בסוף השיחה, הוא אמר לי - לא קרה כלום, ניסינו ולא הצלחנו. אני אשלח לך בדואר את המשכורת שלך וזהו. וזה פשוט שבר אותי. הרגשתי ממש לוזרית. שמצאתי מקום טוב והרסתי אותו לעצמי. שלחתי לו sms אחרי כמה דקות וביקשתי לדבר איתו שוב. הוא התקשר מיד, וניסיתי לשכנע אותו שיתן לי עוד צ'אנס, שהיה לי לילה ויום גרועים, שאני רוצה מאוד להמשיך לעבוד והכל. לא נראה שהצלחתי לשכנע אותו. הוא אמר שהוא יחשוב עד סוף השבוע. וזהו. ועכשיו אני מתוסכלת ומיואשת. לקח לי חודשיים למצוא את העבודה הזאת , אחרי עבודה קודמת שגם שם לא היה לי ממש מזל. וגם הגיל לא ממש משחק לטובתי כידוע. למישהו יש הצעה? אולי אפשר עוד להציל משהו? איזו חברה יעצה לי לבקש להגיע לשיחה במשרד. אבל אני שונאת להתחנן ולא נראה לי שזה יעזור הרבה.
התקבלתי לפני שבועיים לחברה קטנה שקיימת רק כמה חודשים. עבדתי שם בשיווק טלפוני של שירות חדש (להתקשר לאנשים שפנו דרך האינטרנט והתעניינו ולמכור להם). בחברה יש בעצם מנהל בחור צעיר שהחברה שלו ועוד 2 עובדים - גם בחורים צעירים. אני הייתי המבוגרת שם - 40 פלוס אבל הרגשתי מעולה, התחברתי איתם על ההתחלה והיתה אוירה ממש טובה. אפילו שאף פעם לא עבדתי יום מלא בכזו עבודה, כי להתקשר כל היום לאנשים זה שוחק ודי קשה. אבל היה לי נחמד ונעים שם והייתי מוכנה לעבוד יום מלא. מה שמצא חן בעיני שם היתה האוירה וגם המנהל שאל אותי בראיון לאיזה שכר אני שואפת ואמרתי - 7000 נטו והוא אמר שאחרי חודש נסיון (שנראה שאנחנו מסתדרים ושאני טובה בעבודה) הוא יעשה הכל שזו תהיה המשכורת שלי. אחרי שבוע עבודה, הוא אמר שהוא רוצה לקבל עוד עובד או עובדת לנושא השיווק הטלפוני, ושאני בעצם אהיה הממונה שלה ושל העובדים הבאים שיתקבלו. וזה כמובן נתן לי להרגיש שאני בסדר ושסוף סוף מצאתי עבודה טובה מכל הבחינות. לפני יומיים הרגשתי רע בלילה וכמעט לא ישנתי, והרמתי טלפון למשרד והודעתי שאני מאחרת. אחרי מס' דקות התקשר אלי אחד הבחורים ושאל אם צריך להתקשר לאיזה לקוח מהלקוחות שלי. אמרתי שאני כבר בדרך ואין צורך. וזה הכעיס אותי, כאילו שאם אני מגיעה באיחור של שעה, כבר צריך כאילו להתערב לי בלקוחות שלי. אבל לא הראיתי שזה מעצבן אותי. הגעתי למשרד, ופשוט הרגשתי כאילו הגעתי למשרד אחר. שני העובדים לא אמרו לי בוקר טוב, לא התייחסו אלי בכלל. המנהל אמר לי - אני עסוק, לא יכול לדבר אתך כשרק רציתי להגיד לו מה הסיבה לאיחור שלי. ובקיצור ישבתי כל היום על הטלפונים עם הרגשה רעה. כאילו שהמנהל אמר להם לא לדבר איתי או משהו. בסוף היום הלכתי בטריקת דלת. הייתי עצבנית נורא והגעתי הביתה והמנהל התקשר. עניתי לו בעצבים, ואמרתי לו שאני נורא כועסת. ושהרגשתי כל היום גרוע. בקיצור, בתחילת השיחה הוא שאל אם אני רוצה להמשיך ואמרתי לו שאני לא יודעת. אחר כך הוא פתאום גם התחיל להגיד לי שאני לא בדיוק מוצלחת בעניין השיווק הטלפוני כמו שהבטחתי לו בראיון. וזה כמובן עיצבן אותי מאוד. כי אני טובה מאוד מאוד ויש לי כושר ביטוי פשוט מעולה, שכולם שם התפעלו ממנו ונתנו לי המון מחמאות. הוא גם אמר לי - את רגישה מדי. שזה הדבר הכי מעצבן להגיד לאנשים. בגלל שכל אחד רגיש לעור שלו ולכבוד שלו, אבל להגיד למישהו אחר - אתה רגיש מדי זה קל מאוד. בקיצור בסוף השיחה, הוא אמר לי - לא קרה כלום, ניסינו ולא הצלחנו. אני אשלח לך בדואר את המשכורת שלך וזהו. וזה פשוט שבר אותי. הרגשתי ממש לוזרית. שמצאתי מקום טוב והרסתי אותו לעצמי. שלחתי לו sms אחרי כמה דקות וביקשתי לדבר איתו שוב. הוא התקשר מיד, וניסיתי לשכנע אותו שיתן לי עוד צ'אנס, שהיה לי לילה ויום גרועים, שאני רוצה מאוד להמשיך לעבוד והכל. לא נראה שהצלחתי לשכנע אותו. הוא אמר שהוא יחשוב עד סוף השבוע. וזהו. ועכשיו אני מתוסכלת ומיואשת. לקח לי חודשיים למצוא את העבודה הזאת , אחרי עבודה קודמת שגם שם לא היה לי ממש מזל. וגם הגיל לא ממש משחק לטובתי כידוע. למישהו יש הצעה? אולי אפשר עוד להציל משהו? איזו חברה יעצה לי לבקש להגיע לשיחה במשרד. אבל אני שונאת להתחנן ולא נראה לי שזה יעזור הרבה.