לוגי הבלוע
New member
רציתי לשתף על האכזבה הרומנטית הראשונה שלי
יצא ארוך, אבל כמו שלינקולן אמר פעם, סליחה שכתבתי לך מכתב כל כך ארוך, אבל לא היה לי זמן לכתוב לך מכתב קצר...".
לא יכול להרדם למרות שיש הרצאות מחר בבוקר, והפורום הזה מלווה אותי מידי פעם לאורך הדרך, אז חשבתי שאתרום הודעה.
עברה בערך שנה מאז שהחלטתי להתגבר על חוסר הניסיון הרומנטי והמיני שלי. לפני בערך שנה חבר אמר לי שחברה שלו מכירה מישהי שיכולה להתאים לי, ואני החלטתי ללכת על זה. זה למעשה היה הדייט הראשון שלי מאז התיכון, חוץ מעוד פעם אחת ישר אחרי השחרור. אני מסתכל על הדייט הזה ורואה כמה התקדמתי מאז. מאז נרשמתי לאתר הכרויות, ואחרי שהבנתי איך כותבים פרופיל טוב, התחלתי לצאת להרבה דייטים ממנו, והבנתי שזה לא כל כך נורא. פתאום דייט ראשון היה עניין שבשגרה שקורה על בסיס כמעת שבועי, והאתגר הפך להיות להשיג דייט שני. זה מאוד העצים אותי, כי פתאום הבנתי שיש לא מעט בחורות שרוצות לפגוש אותי.
אחת הבעיות היתה, שבדרך כלל לא בער בי הרצון לדייט שני. היו דייטים שהיה ברור לשני הצדדים שלא יהיה עוד דייט, פשוט הרגיש כמו לשבת עם ידידה. כשזה קרה, הייתי שולח הודעה מנומסת יום אחר כך, מודה לבחורה ואומר שאני מרגיש שכנראה שלא יתפתח בינינו כלום. כל הפעמים שזה קרה הבחורה הסכימה.
פעמים אחרות, דווקא כן הרגשתי שיש קצת משיכה וחיבור, אבל לא הרבה. אני יודע על עצמי שלפעמים לוקח לי זמן להתרגל לבן אדם, אז במקרים כאלה ניסיתי לראות אם יש מצב לדייט שני, אבל הבחורה היתה או נעלמת, או דוחה אותי בצורה מנומסת. האמת היא שזה אף פעם לא הפריע לי יותר מידי. אולי הייתי מתבאס לחצי יום, אבל אז ממשיך הלאה.
ככה נכנסתי למעין שגרה של דייטים. פרצופים ושמות של דייטים קודמים התערבבו לי בזיכרון כמו הדים רחוקים. עד לפני חודש בערך. היה לי דייט שלא הלך כל כך טוב. אני חושב שאני והיא הצלחנו לעשות בערך את כל הטעויות שאומרים לכולם לא לעשות בדייט ראשון. היא התחילה אותו בסיפור על דייט גרוע שהיה לה פעם בדיוק בפאב שבחרתי כדי להיפגש איתה, איכשהו נכנסנו לפוליטיקה, ובנוסף מסתבר שהיא שתיינית לא קטנה, ובגלל שגם אני לא בדיוק שונא בירה יצא שהשתכרנו. איכשהו דווקא יצא שישבנו איזה שלוש שעות, הסיטואציה הרגישה לי דיי הזויה, ולא שמתי לב שעבר כל כך הרבה זמן. בקיצור נפרדנו באווירה קצת מתוחה וכל אחד הלך לדרכו, ואני כבר התחלתי לחשוב על איך לנסח את ההודעה המנומסת של מחר.
למחרת כשחשבתי על מכלול הארועים, היה לי רעיון מוזר שפשוט היה דייט לא טוב, ודווקא אהבתי את הדינמיקה שהיתה. אני חושב שיכול להיות שזאת היתה הפעם הראשונה שהרגשתי משהו בדייט, ופשוט לא היתי מוכן להתמודד עם זה. החלטתי שאין לי מה להפסיד, והחלטתי להתקשר ולבדוק אם היא גם מרגישה כמוני. קיבלתי מענה קולי, שלחתי הודעה שבה כתבתי שאשמח אם היא תחזור אלי כי היא בטח עסוקה, ולא שמעתי ממני איזה שבועיים. לאחר שבועיים, קיבלתי ממנה הודעה שבה היא מתנצלת שהיא לא ענתה, היו לה בעיות בעבודה ובחיים האישיים. כתבתי לה בחזרה שאני מבין ואמרתי לה מה אני מרגיש. מאז לא שמעתי ממנה.
החלטתי לא לוותר להמשיך הלאה, יצאתי לעוד כמה דייטים, והמשכתי לדבר עם בנות גם מהאתר וגם מחוצה לו. אלה היו דייטים כמו מקודם, לא הרגשתי חיבור וגם הצד השני לא, ונפרדנו כידידים. בינתיים נכנסתי למעין תקופת יובש, כרגע זרם הדייטים נקטע.
החלטתי לנצל את זה כדי לשנות קצת כיוון. הפקתי הרבה לקחים מהדייט ההוא, למשל לא להסכים לשתות יותר מבירה או אולי איזה צייסר, סך הכל אני מחפש חברה ולא חבר לשתייה. היו עוד לקחים, אבל אני אחסוך מכם. התחלתי גם ללכת לשיעורי סלסה, אני מרגיש שזאת סביבה בטוחה לתרגל תקשורת פיזית עם בנות, תחום שאני חלש בו וכנראה שגורם לי לשדר חוסר ביטחון.האנשים בסלסה מאוד נחמדים, וזאת פעילות אירובית שגם גורמת לי להרגיש טוב, אני מתכנן להתמיד וגם אם זה לא יעזור לי עם בנות, אני אלמד משהו חדש.
בקיצור, אני כרגע בתהליכים של יציאה מהאכזבה הרומנטית המשמעותית הראשונה שלי בתור מבוגר. אני מקווה ליישם את הלקחים מהדייט ההוא הלאה, ולבוא יותר מוכן פעם הרבה שאני אפגוש מישהי שאני מתחבר אליה. אני חושב שעכשיו אני גם יודע יותר טוב מה אני מחפש בבחורה, שזה גם משהו שלא היה לי לפני.
כל הכבוד למי שהתמיד וקרא הכל, הרגיש טוב לשתף.
יצא ארוך, אבל כמו שלינקולן אמר פעם, סליחה שכתבתי לך מכתב כל כך ארוך, אבל לא היה לי זמן לכתוב לך מכתב קצר...".
לא יכול להרדם למרות שיש הרצאות מחר בבוקר, והפורום הזה מלווה אותי מידי פעם לאורך הדרך, אז חשבתי שאתרום הודעה.
עברה בערך שנה מאז שהחלטתי להתגבר על חוסר הניסיון הרומנטי והמיני שלי. לפני בערך שנה חבר אמר לי שחברה שלו מכירה מישהי שיכולה להתאים לי, ואני החלטתי ללכת על זה. זה למעשה היה הדייט הראשון שלי מאז התיכון, חוץ מעוד פעם אחת ישר אחרי השחרור. אני מסתכל על הדייט הזה ורואה כמה התקדמתי מאז. מאז נרשמתי לאתר הכרויות, ואחרי שהבנתי איך כותבים פרופיל טוב, התחלתי לצאת להרבה דייטים ממנו, והבנתי שזה לא כל כך נורא. פתאום דייט ראשון היה עניין שבשגרה שקורה על בסיס כמעת שבועי, והאתגר הפך להיות להשיג דייט שני. זה מאוד העצים אותי, כי פתאום הבנתי שיש לא מעט בחורות שרוצות לפגוש אותי.
אחת הבעיות היתה, שבדרך כלל לא בער בי הרצון לדייט שני. היו דייטים שהיה ברור לשני הצדדים שלא יהיה עוד דייט, פשוט הרגיש כמו לשבת עם ידידה. כשזה קרה, הייתי שולח הודעה מנומסת יום אחר כך, מודה לבחורה ואומר שאני מרגיש שכנראה שלא יתפתח בינינו כלום. כל הפעמים שזה קרה הבחורה הסכימה.
פעמים אחרות, דווקא כן הרגשתי שיש קצת משיכה וחיבור, אבל לא הרבה. אני יודע על עצמי שלפעמים לוקח לי זמן להתרגל לבן אדם, אז במקרים כאלה ניסיתי לראות אם יש מצב לדייט שני, אבל הבחורה היתה או נעלמת, או דוחה אותי בצורה מנומסת. האמת היא שזה אף פעם לא הפריע לי יותר מידי. אולי הייתי מתבאס לחצי יום, אבל אז ממשיך הלאה.
ככה נכנסתי למעין שגרה של דייטים. פרצופים ושמות של דייטים קודמים התערבבו לי בזיכרון כמו הדים רחוקים. עד לפני חודש בערך. היה לי דייט שלא הלך כל כך טוב. אני חושב שאני והיא הצלחנו לעשות בערך את כל הטעויות שאומרים לכולם לא לעשות בדייט ראשון. היא התחילה אותו בסיפור על דייט גרוע שהיה לה פעם בדיוק בפאב שבחרתי כדי להיפגש איתה, איכשהו נכנסנו לפוליטיקה, ובנוסף מסתבר שהיא שתיינית לא קטנה, ובגלל שגם אני לא בדיוק שונא בירה יצא שהשתכרנו. איכשהו דווקא יצא שישבנו איזה שלוש שעות, הסיטואציה הרגישה לי דיי הזויה, ולא שמתי לב שעבר כל כך הרבה זמן. בקיצור נפרדנו באווירה קצת מתוחה וכל אחד הלך לדרכו, ואני כבר התחלתי לחשוב על איך לנסח את ההודעה המנומסת של מחר.
למחרת כשחשבתי על מכלול הארועים, היה לי רעיון מוזר שפשוט היה דייט לא טוב, ודווקא אהבתי את הדינמיקה שהיתה. אני חושב שיכול להיות שזאת היתה הפעם הראשונה שהרגשתי משהו בדייט, ופשוט לא היתי מוכן להתמודד עם זה. החלטתי שאין לי מה להפסיד, והחלטתי להתקשר ולבדוק אם היא גם מרגישה כמוני. קיבלתי מענה קולי, שלחתי הודעה שבה כתבתי שאשמח אם היא תחזור אלי כי היא בטח עסוקה, ולא שמעתי ממני איזה שבועיים. לאחר שבועיים, קיבלתי ממנה הודעה שבה היא מתנצלת שהיא לא ענתה, היו לה בעיות בעבודה ובחיים האישיים. כתבתי לה בחזרה שאני מבין ואמרתי לה מה אני מרגיש. מאז לא שמעתי ממנה.
החלטתי לא לוותר להמשיך הלאה, יצאתי לעוד כמה דייטים, והמשכתי לדבר עם בנות גם מהאתר וגם מחוצה לו. אלה היו דייטים כמו מקודם, לא הרגשתי חיבור וגם הצד השני לא, ונפרדנו כידידים. בינתיים נכנסתי למעין תקופת יובש, כרגע זרם הדייטים נקטע.
החלטתי לנצל את זה כדי לשנות קצת כיוון. הפקתי הרבה לקחים מהדייט ההוא, למשל לא להסכים לשתות יותר מבירה או אולי איזה צייסר, סך הכל אני מחפש חברה ולא חבר לשתייה. היו עוד לקחים, אבל אני אחסוך מכם. התחלתי גם ללכת לשיעורי סלסה, אני מרגיש שזאת סביבה בטוחה לתרגל תקשורת פיזית עם בנות, תחום שאני חלש בו וכנראה שגורם לי לשדר חוסר ביטחון.האנשים בסלסה מאוד נחמדים, וזאת פעילות אירובית שגם גורמת לי להרגיש טוב, אני מתכנן להתמיד וגם אם זה לא יעזור לי עם בנות, אני אלמד משהו חדש.
בקיצור, אני כרגע בתהליכים של יציאה מהאכזבה הרומנטית המשמעותית הראשונה שלי בתור מבוגר. אני מקווה ליישם את הלקחים מהדייט ההוא הלאה, ולבוא יותר מוכן פעם הרבה שאני אפגוש מישהי שאני מתחבר אליה. אני חושב שעכשיו אני גם יודע יותר טוב מה אני מחפש בבחורה, שזה גם משהו שלא היה לי לפני.
כל הכבוד למי שהתמיד וקרא הכל, הרגיש טוב לשתף.
