תשובות
1) סינפסות אדנרנרגיות נמצאות בהרבה מקומות בינהם: מערכת העצבים המרכזית, הזרוע הסימפטטית של מערכת העצבים האוטונומית, כלי הדם, שרירים חלקים, הכבד, רקמות שומן ורקמות מערכת החיסון. 2) לא. גירוי אלפא 2 לא יגרום להפרשת נור-אדרנלין. למעשה (כמעט) ההפך הוא הנכון. הפרשת נוראדרנלין תגרום לגירוי סינפסות אדרנרגיות (כולל כאלה שבהם הרצפטור העיקרי הוא מסוג אלפא 2). 3) התשובה היא לא, יש בהחלט מקומות אחרים בהם הרצפטורים באים לידי ביטוי. הכבד כדוגמא, רגיש לאדרנלין עקב קיום בו של רצטורים מסוג אלפא-1 וביטא-2, שאחראים על הקטנת ההשפעה של אינסולין ועל הגברה של הפרוק של הגליקוגן בהתאמה. לגבי השפעת הרפטורים הנ"ל על לחץ הדם: במידה וקיים מצב בו הגוף צריך להעלות את לחץ הדם, הגוף יגיב בתחילה בשפעול המערכת הסימפטטית. כלומר, העצבים של מערכת העצבים הסימפטטית ישופעלו ויפרישו נור-אדרנלין באיברי מטרה, וכן, מדולת האדרנל תתחיל להפריש אדרנלין אל מחזור הדם. שני החומרים הללו ישפעלו את הרצפטורים מסוג ביטא ואלפא. רצפטורי אלפא המשופעלים יגרמו לכיווץ כלי דם קטנים, דבר שיגדיל את התנגודת הפריפרית ויגדיל את הלחץ הדם (פשוט לחשוב על זה כהזרמת זרם זהה בשני צינורות שונים, בדק יותר יזרום זרם בלחץ רב יותר). רצפטורי ביטא (ובעיקר ביטא 1) יגרמו להגברת הדופק של הלב ולהגברת עוצמת ומשך הכיווץ של הלב מה שגם יגרום לעלייה בלחץ הדם. וזה הסיפור על רגל אחת. אבירם
