רצתי רצתי ונפלתי...
ומכה ביד קיבלתי (לא זוכרת של מי שיר הילדים הזה. מישהו מכיר?) אבל זה מה שקרה לי הלילה. חזרתי מאוחר ומיהרתי ורצתי ונפלתי ונשרטתי ביד ובברכיים. וכבר נורא רציתי להגיע הביתה. וחיכיתי לאוטובוס האחרון וקיוויתי שלא פיספסתי אותו. יום ארוך ומעייף היה לי. השריטה ביד כאבה. אבל יותר משהיא כאבה בעצמה היא הרעידה משהו בלב. מכירים את זה? שקורה לכם משהו מעצבן ולא צפוי, ואז אתם אומרים: למה הכל קורה לי? למה הכל צריך להיות כזה דפוק? אוף. למה רע לי כל כך ושום דבר לא מסתדר? וכל זה מתפרץ בעקבות איזה דבר שטותי וקטן שקורה (מיליון דוגמאות שקורות מדי פעם: החלב נשפך, הכוס נשברה, כתם על החולצה החדשה ועוד ועוד) דווקא הייתי בסדר היום. הטיפול היה די טוב. בעבודה היה די בסדר גם אם עמוס קצת. בערב ישבתי עם חברים בבית קפה. ושם זה התחיל. לא כולם זוגות. אבל מספיק לראות זוג אחד לידי בחיבוק ומגע קל. במין ביחד כזה, שזה ישרוט אצלי משהו (במיוחד אם זו חברה שהיתה חברה טובה, ועכשו היא רחוקה רחוקה, והמרחק הזה מכאיב. במיוחד אל מול הקירבה העצומה שלה אל הבן זוג שלה). היה ערב נחמד. אבל הייתי מעדיפה לוותר עליו. היו שם 2 חברות שלי שאמרתי שהתאכזבתי מהן מאוד. והייתי מעדיפה שלא לפגוש אותן. ערב מיותר מבחינתי (לא שבאמת יכולתי לא לבוא כי היה יום הולדת שלא היה נעים לי לא לבוא) ועכשו אני עייפה ולא בטוחה שאני ארדם.
ומכה ביד קיבלתי (לא זוכרת של מי שיר הילדים הזה. מישהו מכיר?) אבל זה מה שקרה לי הלילה. חזרתי מאוחר ומיהרתי ורצתי ונפלתי ונשרטתי ביד ובברכיים. וכבר נורא רציתי להגיע הביתה. וחיכיתי לאוטובוס האחרון וקיוויתי שלא פיספסתי אותו. יום ארוך ומעייף היה לי. השריטה ביד כאבה. אבל יותר משהיא כאבה בעצמה היא הרעידה משהו בלב. מכירים את זה? שקורה לכם משהו מעצבן ולא צפוי, ואז אתם אומרים: למה הכל קורה לי? למה הכל צריך להיות כזה דפוק? אוף. למה רע לי כל כך ושום דבר לא מסתדר? וכל זה מתפרץ בעקבות איזה דבר שטותי וקטן שקורה (מיליון דוגמאות שקורות מדי פעם: החלב נשפך, הכוס נשברה, כתם על החולצה החדשה ועוד ועוד) דווקא הייתי בסדר היום. הטיפול היה די טוב. בעבודה היה די בסדר גם אם עמוס קצת. בערב ישבתי עם חברים בבית קפה. ושם זה התחיל. לא כולם זוגות. אבל מספיק לראות זוג אחד לידי בחיבוק ומגע קל. במין ביחד כזה, שזה ישרוט אצלי משהו (במיוחד אם זו חברה שהיתה חברה טובה, ועכשו היא רחוקה רחוקה, והמרחק הזה מכאיב. במיוחד אל מול הקירבה העצומה שלה אל הבן זוג שלה). היה ערב נחמד. אבל הייתי מעדיפה לוותר עליו. היו שם 2 חברות שלי שאמרתי שהתאכזבתי מהן מאוד. והייתי מעדיפה שלא לפגוש אותן. ערב מיותר מבחינתי (לא שבאמת יכולתי לא לבוא כי היה יום הולדת שלא היה נעים לי לא לבוא) ועכשו אני עייפה ולא בטוחה שאני ארדם.
