LostInTheSky
New member
רצת אליי...
רצת אליי מהר... ואני תפסתי אותך חזק כל כך!! היית קטן יותר, בן 6 אוליי... נראת כמו מלאך, מתוק כל כך!!! תפסתי אותך... ואז...זה נגמר! התעוררתי פתאום... והתחלתי לבכות, נזכרתי איך שנה שעברה היינו בטבריה... עלינו על הבננה ושנינו פחדנו כל כך, ואיך מצאת סרטן ותפסת את הדג.. ולא יכולת להרוג אותו אז שמת אותו באמבטיה במלון!!! כל כך נהנו שם!! נזכרתי גם בטיול לחרמון... נזכרתי שצילמנו אחד את השניה עם כדור שלג גדול ביד... זו הייתה תמונה יפה... היא לא יוצאת לי מהראש ... ואני שמחה שכך!! אני זוכרת גם איך רצית לעשות סקי, אבל לא היה זמן כי האוטובוס היה צריך לצאת... ואני ואבא אמרנו לך ששנה הבאה נחזור ונעשה סקי !!! אני זוכרת גם איך ניסינו לבנות איש שלג אבל זה לא הצליח לנו כל כך...אז הצטלמנו עם איש שלג שהיה שם !!! עד היום אני אוכלת את עצמי עם רגשי אשמה... בגללי ... בגללי שום תמונה לא יצאה!!! הייתי חייבת להכניס את הפילים למצלמה?!?! למה לא נתתי למישהו שיודע מה הוא עושה לעשות את זה?? מפגרת שכמותי!!! עברה כמעט חצי שנה מאז התאונה, ואתה לא פה! וגם לא תחזור... המשטרה לא חקרה את התאונה, הם אמרו שזו אשמתך!! אבל זאת לא!! הם לא בדקו אם הנהג נסע מהר, או אולי הוא דיבר בפלאפון???? הם לא בדקו את כל הדברים האלה!! הם ישר האשימו!!! אהבת כל כך את האופניים... ואיתם גם סיימת את החיים שלך... ולפני שיצאת מהבית...סידרת את הגלגל... היה לו פנצ´ר ותיקנת אותו!! ואלו היו האופניים שלי... אולי לא הייתי צריכה להביא לך אותן?!? יש לי כל כך הרבה סיבות לחשוב שזו אשמתי!! שבגללי אתה לא פה!! אם הייתי מתעקשת ולא נותנת לך את האופניים... אולי היית פה איתנו!!! וכן היית מגיע לגיל 13... וכן היינו חוגגים לך בר מצווה... הרי למדת לזה כל כך הרבה... אף פעם לא למדת ככה למשהו!! לא היית מהסוג שלומד... אבל אתה קראת בספר כל כך יפה!!! אתה זוכר איך ביקשת ממני שאני אבוא איתך לדואר כדי תוכל לקבל את המתנה מהפקקים של הקולה... אספת כל כך הרבה פקקים ורצית דיסקמן... ואני ברשעותי אמרתי לך שתלך לבד... למרות שהייתי שתי צעדים מהמקום!! איזה רעה אני!!! בסוף הלכת לבד, ואמרו לך שחסרים לך כמה פקקים... אחרי שבוע נהרגת ולא הספקת לאסוף את הכמות של הפקקים... למה הלכת?!? אספנו לך את הכמות המספיקה... ולקחנו את הדיסקמן... עכשיו הוא פה... יושב לו בארון בתוך קופסא ומחכה לך... רק לך!!! אני לא יכולה להשתמש בו! זה שלך!! כל פעם שאני רואה אותו... אני מתחילה לבכות!! ואני כבר לא יכולה יותר...הגעגועים אלייך הורגים אותי!! אני מתגעגעת לשיער הארוך והשחור שלך!! אתה זוכר כשעשיתי לך צמות?? זה היה כל כך יפה לך!!! עבדתי על זה שעתיים ואתה התביישת ללכת עם זה... אבל זה היה כל כך יפה!!!! מישהו אמר לי שהנשמה היא פרפר... כל פעם שאני רואה פרפר אני נזכרת בך... אני לא מבינה איך השתכנעתי לעבור לחדר שלך... זה הרי החדר שלך!!! המדבקות שהדבקת על הארון עדיין שם!! הבגדים שלך גם!! המשחקים שלך נשארו במגירות!! אבל אתה לא כאן... איך יכולתי להשתלט לך על החדר!? זה כואב לי כל כך!!! הטלכרדים שאספת... הם עדיין בקופסא... והג´ל שלך גם עדיין בארון... הבובת ארנב שלך גם היא עדיין שם!! הם כולם מחכים רק ל-ך!!! אבל כנראה שאתה לא תחזור!! אתה אחי הקטן, אני אוהבת אותך כל כך!!! אני כמעט כל לילה חולמת עלייך!!! אני מתגעגעת אלייך!!!!! ואתה כנראה לא תקרא את זה לעולם... אבל הייתי חייבת לכתוב...אולי ...מהשמיים כן תוכל לקרוא!! ריציתי לומר שאני מצטערת ושאני אוהבת אתך מאוווווד!!!! ושאני מתגעגעת!!! ולאקי המליטה היום... פעם שעברה שהיא המליטה אתה שמחת כל כך!!! אבל לא הספקת לראות את הגורים גודלים... אחרי כמה שבועות אתה נעלמת לנו... בלי לומר מילה... אפילו לפני שיצאת לא אמרת שלום, או שכן אמרת ואני לא שתי לב... אני מצטערת!!!!! וכששכבתי בבית חולים גם לא דיברת... נפגעת קשה בגזע המוח... והיית צמח ליומיים... אולי שמעת מה שאמרנו לך...אני מקווה מאוד!!! עולנו אוהבים אותך ומתגעגעים!!!!!! נשמה שלי!!! אני אוהבת אותך!!!!
רצת אליי מהר... ואני תפסתי אותך חזק כל כך!! היית קטן יותר, בן 6 אוליי... נראת כמו מלאך, מתוק כל כך!!! תפסתי אותך... ואז...זה נגמר! התעוררתי פתאום... והתחלתי לבכות, נזכרתי איך שנה שעברה היינו בטבריה... עלינו על הבננה ושנינו פחדנו כל כך, ואיך מצאת סרטן ותפסת את הדג.. ולא יכולת להרוג אותו אז שמת אותו באמבטיה במלון!!! כל כך נהנו שם!! נזכרתי גם בטיול לחרמון... נזכרתי שצילמנו אחד את השניה עם כדור שלג גדול ביד... זו הייתה תמונה יפה... היא לא יוצאת לי מהראש ... ואני שמחה שכך!! אני זוכרת גם איך רצית לעשות סקי, אבל לא היה זמן כי האוטובוס היה צריך לצאת... ואני ואבא אמרנו לך ששנה הבאה נחזור ונעשה סקי !!! אני זוכרת גם איך ניסינו לבנות איש שלג אבל זה לא הצליח לנו כל כך...אז הצטלמנו עם איש שלג שהיה שם !!! עד היום אני אוכלת את עצמי עם רגשי אשמה... בגללי ... בגללי שום תמונה לא יצאה!!! הייתי חייבת להכניס את הפילים למצלמה?!?! למה לא נתתי למישהו שיודע מה הוא עושה לעשות את זה?? מפגרת שכמותי!!! עברה כמעט חצי שנה מאז התאונה, ואתה לא פה! וגם לא תחזור... המשטרה לא חקרה את התאונה, הם אמרו שזו אשמתך!! אבל זאת לא!! הם לא בדקו אם הנהג נסע מהר, או אולי הוא דיבר בפלאפון???? הם לא בדקו את כל הדברים האלה!! הם ישר האשימו!!! אהבת כל כך את האופניים... ואיתם גם סיימת את החיים שלך... ולפני שיצאת מהבית...סידרת את הגלגל... היה לו פנצ´ר ותיקנת אותו!! ואלו היו האופניים שלי... אולי לא הייתי צריכה להביא לך אותן?!? יש לי כל כך הרבה סיבות לחשוב שזו אשמתי!! שבגללי אתה לא פה!! אם הייתי מתעקשת ולא נותנת לך את האופניים... אולי היית פה איתנו!!! וכן היית מגיע לגיל 13... וכן היינו חוגגים לך בר מצווה... הרי למדת לזה כל כך הרבה... אף פעם לא למדת ככה למשהו!! לא היית מהסוג שלומד... אבל אתה קראת בספר כל כך יפה!!! אתה זוכר איך ביקשת ממני שאני אבוא איתך לדואר כדי תוכל לקבל את המתנה מהפקקים של הקולה... אספת כל כך הרבה פקקים ורצית דיסקמן... ואני ברשעותי אמרתי לך שתלך לבד... למרות שהייתי שתי צעדים מהמקום!! איזה רעה אני!!! בסוף הלכת לבד, ואמרו לך שחסרים לך כמה פקקים... אחרי שבוע נהרגת ולא הספקת לאסוף את הכמות של הפקקים... למה הלכת?!? אספנו לך את הכמות המספיקה... ולקחנו את הדיסקמן... עכשיו הוא פה... יושב לו בארון בתוך קופסא ומחכה לך... רק לך!!! אני לא יכולה להשתמש בו! זה שלך!! כל פעם שאני רואה אותו... אני מתחילה לבכות!! ואני כבר לא יכולה יותר...הגעגועים אלייך הורגים אותי!! אני מתגעגעת לשיער הארוך והשחור שלך!! אתה זוכר כשעשיתי לך צמות?? זה היה כל כך יפה לך!!! עבדתי על זה שעתיים ואתה התביישת ללכת עם זה... אבל זה היה כל כך יפה!!!! מישהו אמר לי שהנשמה היא פרפר... כל פעם שאני רואה פרפר אני נזכרת בך... אני לא מבינה איך השתכנעתי לעבור לחדר שלך... זה הרי החדר שלך!!! המדבקות שהדבקת על הארון עדיין שם!! הבגדים שלך גם!! המשחקים שלך נשארו במגירות!! אבל אתה לא כאן... איך יכולתי להשתלט לך על החדר!? זה כואב לי כל כך!!! הטלכרדים שאספת... הם עדיין בקופסא... והג´ל שלך גם עדיין בארון... הבובת ארנב שלך גם היא עדיין שם!! הם כולם מחכים רק ל-ך!!! אבל כנראה שאתה לא תחזור!! אתה אחי הקטן, אני אוהבת אותך כל כך!!! אני כמעט כל לילה חולמת עלייך!!! אני מתגעגעת אלייך!!!!! ואתה כנראה לא תקרא את זה לעולם... אבל הייתי חייבת לכתוב...אולי ...מהשמיים כן תוכל לקרוא!! ריציתי לומר שאני מצטערת ושאני אוהבת אתך מאוווווד!!!! ושאני מתגעגעת!!! ולאקי המליטה היום... פעם שעברה שהיא המליטה אתה שמחת כל כך!!! אבל לא הספקת לראות את הגורים גודלים... אחרי כמה שבועות אתה נעלמת לנו... בלי לומר מילה... אפילו לפני שיצאת לא אמרת שלום, או שכן אמרת ואני לא שתי לב... אני מצטערת!!!!! וכששכבתי בבית חולים גם לא דיברת... נפגעת קשה בגזע המוח... והיית צמח ליומיים... אולי שמעת מה שאמרנו לך...אני מקווה מאוד!!! עולנו אוהבים אותך ומתגעגעים!!!!!! נשמה שלי!!! אני אוהבת אותך!!!!