רק אני והנקז שלי

רק אני והנקז שלי../images/Emo98.gif

יום בהיר של שמש אין שום עננים, אני והנקז- אל הטיול יוצאים, הרגליים קופצות כבר, הפריחה כבר שם, עוד דקה נתחיל, להתעמל כאן כמובן. שוב אנחנו צועדים, מניעים זרועות באוויר, הנה בא כאב גדול, זהירות רק לא לחדול, מתחילת המושב, עד המשתלה, זה רק אני והנקז שלי.
 
../images/Emo4.gif היד השמאלית ובית השחי

דורשים תשומת לב מיוחדתממש לא זזים בחופשיות. אני מתעמלת, עושה פיזוטרפיה כל מה שאמרו לי והנחו אותי,מתי זה אמור להשתפר בנות? הצלקת כבר ממש לא כואבת.המשך טיפול יום שני. הנקז מתמלא כאילו שואב את כולי מפנים, שמונה ימים אחרי הניתוח ומנפק 55 סמ"ק. מה זה פה?
 
הוציאו לך בלוטות?

אני עברתי רק כריתה חלקית, הכאבים עברו לי אחרי כעשרה ימים בערך, במיוחד הציקה לי הצלקת מתחת לבית השחי אבל לא נורא. אצלי הוציאו רק 2 בלוטות. למה הנקז? שלא תיווצר שם בצקת ? תרגישי טוב מתוקה .
 
כן, הוציאו לי את הבלוטות ב"זנב-השד"

מאז אני לא יודעת אם השד שמח... אין לי מושג למה שמים נקז חוץ מזה שיש מעבר של נוזלים מהאזורים הפריפריאליים לאזור הכרותתתתתתתתתת.שמעי זה כמעט שלושים ס"מ של תפרים.
 
בונא חתיכת צלקת יש לך !

הכירורגית שלי אמרה לי שהחלק שכרתו יתפתח ויצמח בחזרה. אני מקווה שבאמת כך, אחרת השד הזה ימשיך להראות כמו פרצוף של מישהו שאכל משהו חמוץ
 
אני מככבת בסרט- הפצועה האיטלקיה

בחיי שזאת הרגשה כמו בקטיעת מלחמה והכי בידור שיש לי את תופעת הפנטום כמו של קטועים אחרים. אני מרגישה את הפיטמה. יש עוד סיכוי לריגוש מיני מהצלקת.חחחח.
 

מלמלה

New member
פיה ומכשפה אני מנסה להזכר

לפי מיטב זכרוני הנקז זה כדאי להוציא את הנוזלים והד שמצטברים באיזור הניתוח לי יש צלקת של בערך 30 ס"מ והוציאו כ-12 בלוטות לימפה והיד כאבה ואפילו מאוד מאוד 10 ימים ואח"כ כאבים חלשים תקופה ארוכה מאוד מאוד חשוב להניע אותה כל הזמן להרים למעלה ולהזיז את הכתף אפילו להניח את היד מעל הראש בכל הזדמנות זה מזרז את ההבראה הבראה הכי מהירה שאפשר והמשיכי לשמור על מורל גבוהה
 

עליזה 22

New member
יקירות, הצלקות ממשיכות להציק עוד

תקופה ממושכת ,אני טוענת שאני כמו אינדאני זקן ,חחחחחחחחחחחחח מרגישה כשמזג האוויר מתחלף. הכי חשוב להפעיל את הזרוע כל הזמן.
 

נאן

New member
הנקז ושוקי בקבוקי

בקשר לנקז של שוקי בקבוקי אז רק רחאי שהוא יתחיל לתת 30 סיסי של נוזלים יוציאו לך אותו. אבל תצפי אחר כך שיהיו דליפות נוזלים ולא להבהל. כן חשוב לעשות פיזיוטרפיה.לי הוציאו 20 בלוטות ויש צלקת גדולה מתחת לבית השחי. וצלקת של הניתוח בשד כריתה חלקית. כל אחת או אחד יוצא עם היד בצורה שונה אין דומה לו כי נכנסים שם לעצבים. עד עכשו יש לי זרם חשמלי ועיקצוצים אני כבר חצי שנה אחרי. יש עדין נפיחות מסביב לבית השחי כמו לחץ כשמים חולצה הדוקה. זה גם מהקרנות ומהכויה. ועליזה צודקת שינוי במזג אויר ואנחנו ברומטר מהלך... אני חזרתי לישון עם יד מוגבהת. מצחיק אני זוכרת שיד אחת צריכה להיות למלעה בבוקר אני מתעוררת עם שתי ידים נפוחות. היד הבריאה עם נמלים.... והיד עם הניתוח עם כאבים. והדרך לשירותים מצחיקה. תחזיקי מעמד... נאנוש
 
לימפאדמה

משהו שצריך לשים לב אליו. בעיות של ניקוז נוזלים מהיד בגלל מחסור בבלוטות לימפה ואז היד מתנפחת וזה לא נראה כל כך טוב. אבל אפשר לטפל בזה, ואני חושבת שאפילו כדאי להתחיל עם זה כמה שיותר מוקדם במיוחד אם יודעים שיש אזור כזה שמועד לפורענות. אפשר לעשות לזה עיסויים למיניהם אצל אנשי מקצוע שמטפלים בזה, את יכולה לברר על עיסוי לימפאטי עמוק, זה אמור לטפל בבעיות כאלו, וגם יש כאלו שהולכות עם שרוול לחץ על היד שדוחף את הנוזלים החוצה. אבל בכל מקרה עם אלו מתחילים אחרי שיוצא הנקז. אז את יכולה לברר אצל האונקולוג/ית שלך, ובקופ"ח חולים אם יש מרפאה של רפואה משלימה (כמובן ששם עלולים לא לטפל בך כי היה לך סרטן... ) וגם באגודה למלחמה בסרטן ב"יד להחלמה". יאללה.. תרגישי טוב!
 

מלמלה

New member
לא רק ברפואה משלימה

גם אצל בפיזיוטרפיה ישן מטפלות שהתמחו בניקוז לימפטי. בתקופה לאחר הניתוח ביררתי ויש גם דרך מכבי בחיפה...ואני מניחה שבעוד מקומות מי שרוצה פרטים לשאול במסרים
 

מזי א

New member
../images/Emo148.gifנפיחות היד

אני עכשיו שנה וקצת לאחר כריתה מלאה ושחזור מיידי, ועד עכשיו יש קטע בבית השחי שרדום, אני מטופלת ע"י מסג' לימפטי בקופת החולים (כללית ) זה מאוד עוזר,ומקל על פעילות היד, גם רכשתי שרוול לחץ,אבל הכאב הוא לא נורמלי, לקחו לי מידות צמודות בכדי שיהיה לפעולה משקל חיובי, אבל בגלל הכאבים החזקים ,אני לא לובשת אותו. כשיוציאו לך את הנקז תוכלי להתחיל בלימפטי אבל כמו שראיתי שאמרו לך, תתיעצי עם האונקולוג/ית וכירורג כל טוב ,בריאות איתנה וחג פורים שמח
 

Chocksum

New member
בטוח שרק את יכולה להרגיש את הנקז

שלך, כי את יודעת, הוא אצלך...למרות זאת אני קוראת את דברייך ודברי אחרות ומאוד מעריכה את הכוחות להמשיך הלאה..למרות הכאבים הגדולים, מתמרנות כך בין "הטיפות" של החיים, עדיין רוצות לראות את הפריחה למרות השינוי בחיים. וזה לא סתם שינוי בחיים. השינוי הזה שם את החיים בסימן שאלה. אני אישית מרגישה כמו הר געש שבמקום לבה בוערת יש לו כעסים על כל העולם - שברור שנובעים מפחדים. הייתי רוצה להיות יותר מעשית, גם עם הפחדים שלי, לתת להם להיות ולא לכסות עם כעסים. מה את עושה עם הפחדים שלך?
 
ההתמודדות שלי

אני עשיתי איזשהו קטע שכזה שבו אני חושבת בצורה מאוד מסוימת על הסרטן. א. הוא לא חלק ממני, הוא עצמאי והוא יעוף. ב. הוא קטן וחלש. ג. אני גדולה וחזקה. ד. היתה כאן טעות של הטבע ואני אוכיח שזו טעות. ה. אני אעביר כאן דרך זה כח לכל היקרים לי, בעיקר בנותי. אלה המנטרות שלי. כל הזמן אני אומרת אותןלעצמי.אני גם מתעמלת ומרגישה חזקה עם זה אפילו אם אני יכולה כרגע רק לעשות הליכה.אני דואגת לא להיות הרבה לבד.
 
מכשפיה - את מזכירה לי אותי

מאד חשוב להיות אופטימים לדעתי, לא להגדיר את עצמך כחולה אלא כמבריאה! חשוב מאד להתעמל, פעילות גופנית מעלה את כמות הסרוטונין במוח מה שעוזר להתמודד עם דכדוך, חרדה ומצב רוח רע. גם אני משתדלת להתעמל כמה פעמים בשבוע.
 
למעלה