רק אני והסרטן שלי

[אפרסק מפנק]

רק אני והסרטן שלי../images/Emo179.gif

יום בהיר של שמש,החברה מתקבצים,מושיקו אז מציע אל הים הולכים.לקחנו את האוטו הבנות כבר שם.שוב אנחנו מתגלצים, רוכבים על הגלים.הנה בא עוד גל גדול, זהירות שא'לא אפול. זה רק אני והסרטן שלי.....

 

[נאן]

זה רק אני והסרטן שלי../images/Emo110.gif

השיר הזה מתנגן לי בראש תקופה ארוכה....... סימתי מזמן הקרנות. סימתי ניתוחים..... סימתי טיפולי ברזל.... ועדין בעיסוי לימפטי..... וכדור לעוד ארבע שנים.... ואין לי גרורות כי בדקו את זה השבוע...... ואנשים אומרים לי יופי תמשיכי את החיים ..... אז למה לעזזאלללללללללל הכל כואב לי? העצמות אוכלות אותי? אין בגוף הדואב הזה פינה שלא כואבת לי!!! שמעתם! כואבותתתתתתת עד שנשבר לי פיזית נפשית לכאוב... כדור אחד קטן וממזר עושה את שלו כנראה וקידום... לגיל 60 גם נשים בגיל 60 פורחות ולא כואב להם כמו לי.... כמו שאמרתי כאן פעם אני הכלאה של אשה בת 40 בגוף של אשה בת 60 נכון היום הולדת שלי מתקרבת.....ואיתה חיבוטי הנפש... וזה לא שאני לא מתנדבת באלף מקומות....ומגדלת את הבנות שלי. והגננית של הגינה שלי....והפטוניות והגן ירק שלי פורחים ושאני הולכת דוקא נגד הכל מה שאסור או לא ביכולתי זה דוקא הכי מותר.... להוכיח את הבלתי אפשרי... ילדת ההפך מכירים את זה? כששואלים אותי למה את עובדת בגינה אפילו בשכיבה.. אני עונה בחיוך אני עושה לו דוקא. אתם לא מבינים אם אני לא יכולה להפריח חיים ברחם העקרה שלי אני אצמיח אותם על האדמה ואראה לו מה זה למנוול.... ואם כל החיים אני אכאב ככה אז אני אשכב כל היום במיטה.... ורק בלילה שהגוף מתרסק על המזרון והכרית. והדמעות הבוגדניות זולגות מהכאב אני אומרת לו מחר אני אקום לראות שוב שמש ככה דוקא.. אני לא עם ראש למטה..... כן כמו שאמרת זה רק אני והסרטן שלי!!!! הוא זה שעשה שמות בגופי הדואב... הוא זה שאחראי שאנ אלך כמו ספתולא זקנה בלה..... יש ימים טובים ויש ימים פחות טובים. אז אימצתי את השיר הזה למי ששואל אותי מה קרה למה את לא יכולה לזוז? זהירות שאני לא אפול זה רק אני והסרטן שלי...... זה מצחיק ועצוב שאני רק עכשו קולט שהבן תערובת הזה הוא שלי חלק ממני. כל הזמן חשבתי לעצמי הוציאו אותו זה איננו נגמר.... זה נישואים לכל החים ללא יכולת גירושין .כשאמרו לי את זה בתחילת הדרך לא הבנתי.... אז יוצאת מהארון ומודיעה. שזה רק אני והסרטן שלי......! הנה הודעתי קבל עם ועדה ומי שלא מבין....... אז שישיר איתי..... כמו אפרסק מפנק.... זהירות שאני לא אפול....... זה רק אני והסרטן שלי...... נאנוש

 

[בוזיקית]

ואני חשבתי שהטירוף הוא נחלתי

הבלעדית... כשאמא שלי היתה חולה, התנגן לי שיר בראש על משקל "לאבא שלי יש סולם" וזה הלך ככה: לאמא שלי יש סרטן מגיע לה עד המעיים התחיל הוא אמנם בקיבה אבל יש גרורות בשדיים (זה לא נכון עובדתית, רק בשביל החרוז) ואמא שלי היא הכי מכולם עוד מעט תסתלק מן העולם גם את אבא לקח הסרטן הארור אני הבאה בתור - זה ברור!

לנאן ולאפרסק

 

[מיליתו]

למרות הכל - גרמתם לי לחייך

אמנם הרעיון שמאחורי השירים מזעזע, אבל לפחות לנו מותר להשתמש בכמה הומור שחור שאנחנון רוצים ואפילו להינות ממנו.

 

[תמר 26]

אז אני לא לבד בזה ../images/Emo8.gif

לפני שהתגבשה אצלי מחשבה/הרגשה/החלטה לפני שנכנסתי להלם ולקיפאון הדבר הראשון שעבר לי בראש כשהרופא אמר שיש שם גידול סרטני היה הדיקלום : גנן גידל דגן בגן - תמר גידלה סרטן קטן,

(אח"כ התברר שהוא לא היה כל כך קטן...) אני באמת לא יודעת מאיפה זה בא לי

לא צפוי כמו הסרטן עצמו סרטן פשוט לא היה חלק מהחיים שלי ובטח לא בתוכנית לטווח הארוך או הקצר. זה פשוט לא הסתדר לי, כאילו מה הקשר לזה אלי

 

[תמר 26]

../images/Emo24.gifבוזיקית ../images/Emo24.gif

את כשרונית מאוד.

חרוזים, התאמה, ויכולת גדולה לשיר ולחייך (גם חיוך עקום) בזמנים קשים... מאחלת לך קודם כל בריאות

זה תמיד הכי חשוב (נאן, את רואה גם אני זקנה כמו כל הזקנות אני אומרת הכי חשוב הבריאות) אהבה, אושר

ואפשרות עם הזמן לשחרר את הכאב

 

[מנשה שליטה]

גם אני!

כשהרופא אמר שזה היה סרטני הגידול אבל אני לא יצטרך לעבור עוד טטיפולים יצאתי מהחדר וצחקתי ואמרתי לאמא לי שהשער שלי ניצל וכל מיני כאלו (לקח לה זמן להבין)

 

[בוזיקית]

ואו אנשים תודה!!! ../images/Emo24.gif

אתם לא יודעים איך הצטערתי אחרי ששלחתי את ההודעה שלי... פחדתי שפגעתי בכם... פחדתי שתחשבו שאני לועגת חלילה או משהו כזה... אני כל כך שמחה שיכולתם לצחוק איתי עד כמה שזה נשמע מוזר ואינפנטילי, הומור שחור בעטיפת שירי לכת... תודה שקיבלתם את זה כמו שקיבלתם ושחיזקתם גם אותי... אתם מקסימים!!! ורק בריאות לכולנו אמן!!!

 

[NiR AbR]

חחח

זה הכי כיף

זה די מקל, להשתמש בקטע של ההומור השחור. ולאנשים הציניים יותר שמביננו זה פשוט זורם בטבעיות... לחלוק משלי קצת? אני זוכר שבמהלך הטיפולים או אחריהם, כשהייתי יכול לצאת עם החברים, אז הציעו לי לשתות כל מיני משקאות (אלכוהוליים). ותמיד אמרתי שאם רק אני אכניס עוד איזה חומר לגוף שלי אני אזהר בחושך.

וגם כשהייתי בטיול לצפון עם חברים, עשינו שייט קיאקים וכמה חבר'ה שישבו בגדה זרקו עלינו סרטן (החיה) וכולם התחילו להלחץ וכל זה ואני צעקתי שאני אסתדר עם זה, אני מוגן (כימו והכל)

וזה רק ממה שאני זוכר עכשיו... סופשבוע טוב לכולם!

 

[בוזיקית]

גחגחגחגחגח נהדר!!! ../images/Emo6.gif

 

[בוזיקית]

יש לי עוד אחד... לא אותו דבר, אבל..

בלילה שלפני מותה של אמי, בפעם האחרונה שראיתי אותה בחיים (למחרת בבוקר מצאתי אותה מתה בהוספיס) התנגן לי שיר בראש ולא עזב אותי: "הלילה הלילה הלילה, שמחה גדולה הלילה..." מה אתם חושבים על זה?!? איזה אירוני... ולהבדיל, 5 שבועות לפני מותה היא איבדה את ההכרה בבית ואני מצאתי אותה והזעקתי מד"א וזו היתה פעם אחרונה שלה בבית (לא הספיק לה הסרטן, היתה חייבת לקבל גם שבץ מוחי...) כל הזמן באותו יום התנגן בי השיר "עד שתעזוב" של ריטה. מכירים? "...שאפי לא ישאף את הריח... אלוהים את הריח... שלא ארד על ברכיי... הלוואי יהיה בי כוח..." זה שיר כל כך עצוב. כל פעם ששמעתי אותו מאז נזכרתי באירוע האומלל הזה... באותו אירוע אמר לי הרופא של נט"ן להתכונן שיש רק עוד כמה שעות... והשעות הפכו ל - 5שבועות... עוד מישהו? שירים? מצחיקים? עצובים? מרגשים? משהו שמתחבר לכם?

 

[מנשה שליטה]

הומור שחור וציניות זה ממש עוזר להתמ

ודד

 

[דגנילי]

אני לפעמים מספרת את הבדיחה..

על הילד שבא לאמ'שלו ושואל אותה: אמא מה אני יהיה שאני יהיה גדול? והיא עונה לו: חמודי, לא תהיה גדול - יש לך סרטן!! כולם מזדעזעים (וגם אני קצת), אבל שנזכרים שיש לי סרטן, אז כאילו מותר לי לספר בדיחות כאלו... וגם כל פעם שיש לי מיגרנה אני אומרת לאמא שלי שיש לי סרטן במוח - והיא נשארת לרגע המומה.. ואחר"כ צוחקת.. בעלי כבר רגיל אלי..שכל יום יש לי סרטן בחור אחר...

 

[אילת החן]

דווקא לי יש סרטן במח בלי מיגרנות../images/Emo8.gif

 

[נאן]

חחחחחחח../images/Emo6.gif

חחחחחחחחחחחחח את גנובה בחיי!

 

[רמי28]

לי יש בדיחה אחרת

על ילד ששואל את אמ'שלו אמא, אמא, איזה דג הרופא אמר שיש לי? אז האמא עונה לא דג, חמודי, סרטן. שבוע נפלא לכולם

 

[ציפורלילה]

או למשל.. אותו ילד...

שואל את אמא שלו - אמא, לאיזה סרט הולכים היום? אז אמא אומרת לו - זה לא סרט, זו הקרנה.

 

[ornusha]

אצלנו לא חסר

בבית שלי אני ואחי נורא ציניים... הבדיחות לא הפסיקו לחגוג... למשל בסי.טי הראשון שלי שהיה בבית הסתכלתי וצעקתי לאחי :"היי בוא תראה את הסרטן שלי". או שתמיד הוא מביא לי מכה בטעות באזור הצוואר (עד היום) אני תמיד צועקת עליו :"אח, למה בבלוטה?" ואני לא ישכח שני מקרים. בזמן הטיפולים פירסמו שני מאמרים. הראשון אמר שעל-האש גורם לסרטן, אז דוד שלי אמר לנו תפסיקו לעשות על האש (כי אנחנו עושים פעם בשבועיים), אז אני ואחי אמרנו (כמובן לא לידו כי הוא היה מתפחלץ) לא משנה כבר יש סרטן בבית. המאמר השני שפרסמו זה שאחד משלושה בכל משפחה יחלה בסרטן. אז אמרתי לאחי:" לנו אין מה לדאוג יותר- אנחנו חמישה ושניים חלו, יותא לא יחלו אצלנו".