רק אני מרגישה ככה?

[מותק16 האחת]

רק אני מרגישה ככה?

היי
אני בת 24 ואני מרגישה שיש לי בעיה. אף פעם במהלך חיי לא נהנתי מכלום, בבי"ס כל ה-12 שנים סבלתי מבחינה חברתית תמיד הציקו לי הייתי סובלת.
בצבא הרגשתי לבד לא היה לי חברות עשו לי את המוות. השתחררתי מהצבא מאז ועד היום אני לא נהנת מכלום. משלימה בגרויות מחכה שזה יגמר, אחרי שזה נגמר מחכה למצוא עבודה ומחכה ומחכה, אני מרגישה שהחיים שלי זה פיספוס אחד גדול, בנות בגילי שהכרתי מהבי"ס או מהצבא במקום אחר היום לעומתי, מצאו עבודה, התחילו ללמוד תואר, יש גם כאלה שנשואות.
ומה איתי? בת 24 מרגישה בדיכאון, בוכה הרבה, מרגישה כאילו אני אפס, אין לי תואר, לומדת רק מקצוע, אין לי בן זוג כרגע, לא עשיתי שום טיול אחרי צבא כמו רבים אחרים שכן עשו.
אני מרגישה שהחיים שלי מבוזבזים, שלא נהנתי מכלום שעשיתי, שאולי אין לי מספיק מזל, שתמיד בכל תחנה בחיים שעברתי לא נהנתי בה רק סבלתי וחיכיתי שתיגמר ולעבור לתחנה הבאה, והנה עברו ועוברות עוד ועוד תחנות בחיי ואני מרגישה שלא עשיתי כלום בחיים.
חשבתי ללכת לטיפול פסיכולוגי או לאימון אישי אבל כרגע לא עובדת ולכן אין הרבה כסף שאוכל להרשות לעצמי.
אני מרגישה שגם אם אני רוצה לשתף ברגשותי, אולי לא יבינו אותי, וככה זה מורגש באמת- לא מבינים. כולם מתחתניפ, לומדים לתואר, עובדים, מטיילים, נהנים מהחיים ומה איתי?
אני מרגישה כל כך מתבזבזת פה, כאילו הרגשה שנולדתי לסבול...

הייתי חייבת לפרוק...

 

[mr simple]

כל אחד מרגיש תסכול לפעמים

אבל נשמע כאילו שקעת לתוך מרה שחורה... בטוח שיש לך כמה דברים שאת מרוצה מהם בחיים וקצת קשה להעריך אותם כרגע
אולי תנסי להיכנס קצת למסגרות אחרות? להכיר אנשים חדשים?
שיהיה רק טוב!!!

 

[oromer]

לא נולדת לסבול...

את היום במקום שאת לא חייבת להיות במקום שיציקו לך... יש לך את היכולת לבחור. תנצלי אותה. חבל שאת עסוקה בהשוואות. נכון שלפעמים זה "מתבקש". אבל זה לא. נישואין זה לא תמיד מתכון לאושר. כבר ראיתי אנשים נשואים ואומללים. מאוד. אל תתלי את האושר שלך במקום אחר. תהיי מאושרת בזכות עצמך. תגרמי לעצמך אושר, ואז יגיעו שאר הדברים בקלות יותר.

תשלימי בגרויות, תלמדי. אל תעשי תחרויות. אני סיימתי תואר ועדיין מחפשת עבודה.

אני חושבת שאת סתם חושבת שכולם מבלים ונהנים ומצליחים. את יודעת ממה שהם כותבים בפייסבוק וממה שמספרים. לפעמים אנשים סתם כותבים. אתם לא נמצאת איתם מספיק כדי לדעת מה עובר עליהם.
אל תחשבי שאת רוצה את החיים של אחרים. את לא יודעת עם מה הם מתמודדים. תתעסקי בלפתור את הבעיות שלך. רוצה לטייל? תחסכי כסף ותסעי. רוצה ללמוד? תשלימי בגרויות ותרשמי. תתעסקי בעצמך לא באחרים.

 

[יוצרת עתיד]

 

[Any991]

בדיוק

 

[einat162]

פייסבוק זה לא החיים האמיתיים

אלא זיקוק של רגעים פוטוגניים מושלמים, במציאות יש לאנשים הרבה חרא (ותמונות גרועות) שלא עוברות את הסינון....

מסכימה ממש עם המשפט האחרון - תמיד רצית לבקר איפשהו- לחסוך כסף ולנסוע. זה לא חייב להיות לאן שכולם נוסעים (אני אישית תמיד רציתי לטייל בארה"ב במקום להיזרק בתאילנד או סיני).

 

[בודד בצמרת]

ואם היית צריכה לפתוח את המעטפה,

שבה נמצאת הבעייה האמיתית שבגללה את מרגישה ככה, מה היה כתוב שם ?

בדרך כלל הרגשות האלו נובעים מדימוי עצמי מאוד נמוך , ממראה חיצוני שלא

מוצא חן בעיני האדם . בדרך כלל זו נפש שלא נמצאת בגוף המתאים לה.

ואם ככה את מרגישה, אז פה את צריכה לטפל עוד לפני הבגרויות וכ'ו.

בכל זאת תתעודדי.....

, לא הכל שחור.

 

[oromer]

בלי קשר לאיפה ומה הבעיה

אני חושבת סיוע כלשהו או טיפול יוכלו לסייע. כאשר אדם מרגיש שלא טוב לו ורוצה לעשות שינוי בחיים שלו, זה יכול לסייע בתהליך.
אנחנו תמיד רוצים מה שאין לנו, ותמיד חושבים שנהיה מאושרים כשנסיים את הבית ספר, את הצבא, שנסיים את התואר, שנמצא עבודה, שנרד במשקל.
זה בסדר לרצות ולעבוד כדי להשיג, וזה בסדר, לעצוב לעשות סדר בדברים ולהמשיך, אבל אושר זה דרך, זו תפיסת עולם.

 

[יוצרת עתיד]

כמה דברים

* אולי לא נהנת כי ההורים שלך אמרו לך מה לעשות ומתי?
תחשבי עם עצמך על זה...
את לא לבד בזה, רבים במאיתנו הקשיבו להורים.. לפעמים זה עשה לנו טוב ולפעמים זה עשה לנו רע.

תתחילי ללמוד להקשיב לעצמך ולרצונות שלך
תתחילי להילחם על החלומות שלך ולפעול כדי להגשים אותם.

אם את בוכה הרבה, זה באמת דיכאון
ואם לא תטפלי בזה מהר, את חלילה יכולה להיגרר לדיכאון קליני (ראי פורום דיכאון בתפוז)

דיכאון קליני זה מכה, לא קל לצאת ממנו, ובדכ משולב עם כדורים ושיחות עם פסיכולוג.

אני במקומך הייתי אפילו לוקחת הלוואות כדי לממן טיפול נפשי כלשהו,
כי לפני שיהיה מאוחר מידי
דיכאון זו מחלה שקטה כזו שאם לא תופסים אותה בזמן-היא יכולה להידרדר ואח'כ קשה להירפא ממנה.

בהודעתך את משווה את עצמך לאחרים
כולנו עושים זאת, רק תלוי במינון
כשאת בדיכאון + מתחילה להשוות את עצמך לאחרים -זה יעשה לך עוד יותר רע.
כך ממליצה להפסיק עם זה.

תהיי את עצמך, תעשי הכלללללל בקצב שלך.
תפתחי תחביב, תרשמי לחוג כלשהו -ריקוד, ציור וכו
ותהיי עם אנשים
כשאדם בדיכאון הוא מסתגר בבית-וזה מוסיף עוד יותר לדיכאון שלו
הדרך היחידה לשבור את זה -זה לחפש חברות ,לצאת לבלות, להרשם לחוג כלשהו ולפתח תחביבים
וכמובן לעבוד בחברה טובה עם חבר'ה צעירים.

בהצלחה

 

[oromer]

מסכימה לגמרי ומוסיפה

עכשיו זו התקופה שלך לדאוג לעצמך ולפתח את עצמך. אח"כ יש מחויבויות אחרות וזה יותר קשה. תעשי מה שעושה לך טוב.
בנוגע לדיכאון- אני לא יודעת אם זה ממש דיכאון, או הרגשה לא נעימה. אבל ככל שמטפלים בבעיה מוקדם יותר, הסיכוי שתצליחי לטפל בה בצורה טובה ויעילה ומהירה גבוה יותר.

בנוגע לחברות- ממה שאני מבינה את לא פוגשת אותן לעיתים קרובות. את לא יודעת אם באמת טוב להן. אם הן מצליחות. את לא יודעת מה הדרך שהן עברו. תתרכזי בעצמך.

 

[Purple Mushroom]

את לא חייבת לסבול.

תנסי לשנות גישה. תודי על הדברים הפשוטים. תכניסי חיוביות לחייך. מקווה שתמצאי דרך טובה יותר. מקווה שיהיה יותר בסדר בחייך, וההרגשה הרעה תחלוף.
בהצלחה.