רק אתמול
הייתי אצל השרינקית שלי, דיברנו על אחותי ושעברה שנה ועכשיו מהמרחק הזה דברים נתפזים מעט שונה, פחות דרמה, הכאב לא חד כמו בהתחלה. והבוקר אחותי השנייה מתקשרת אליי, ואומרת שיש לה חדשות רעות, ובן דודה של אמא שלי נהרג הבוקר בתאונת דרכים. אחד הבני דודים היותר "נחשבים" בחיי, מאלה שתמיד מחייכים ונחמדים ונעימים. בן 50, איש משחה, אחד האנשים הכי מקסימים בעולם. חייכן כזה, כשהייתי ילדה קטנה היינו בקשר הרבה יותר טוב, כל מיני שינויים גאוגרפיים הרחיקו, אבל בכל ארוע משפחתי, או חלילה אזכרה תמיד תופס אותי לשיחה ארוכה, מתעניין. חיבוק אמיתי, גם אם זה חיבוק חצי שנתי. שבוע לפני שאחותי נפטרה, הוא פגש אותה באוטובוס וכל הדרך סיפרה לו על חייה, ככה הוא, אמרתי כבר, מתעניין באמת, לא מתוך נימוס. שבוע אחרי הנסיעה היא נפטרה, וכשהוא בא להלוויה ואחר כך לשבעה, לא הפסיק לספר על השיחה שלהם אז באוטובוס. כל מילה שלו בלענו בשקיקה, הנה, עוד זכרון שלה לשמור לנו. לנצור. עכשיו גם הוא מת. וזה מדהים מחדש המעגלים האלה במשפחה שלי, גם אצל המשפחה של אבא וגם אמא. בן דוד שלי, זה שנהרג הבוקר, קבר את אביו לפני כמה שנים, וגיסו נפטר מסרטן לפני שנתיים בערך. משפחה כזו חמה ואוהבת שהמשיכה לגדול ולצמוח למרות כל האובדן הפרטי-אישי הזה. כולי רועדת עכשיו. יהיה זכרו ברוך.
הייתי אצל השרינקית שלי, דיברנו על אחותי ושעברה שנה ועכשיו מהמרחק הזה דברים נתפזים מעט שונה, פחות דרמה, הכאב לא חד כמו בהתחלה. והבוקר אחותי השנייה מתקשרת אליי, ואומרת שיש לה חדשות רעות, ובן דודה של אמא שלי נהרג הבוקר בתאונת דרכים. אחד הבני דודים היותר "נחשבים" בחיי, מאלה שתמיד מחייכים ונחמדים ונעימים. בן 50, איש משחה, אחד האנשים הכי מקסימים בעולם. חייכן כזה, כשהייתי ילדה קטנה היינו בקשר הרבה יותר טוב, כל מיני שינויים גאוגרפיים הרחיקו, אבל בכל ארוע משפחתי, או חלילה אזכרה תמיד תופס אותי לשיחה ארוכה, מתעניין. חיבוק אמיתי, גם אם זה חיבוק חצי שנתי. שבוע לפני שאחותי נפטרה, הוא פגש אותה באוטובוס וכל הדרך סיפרה לו על חייה, ככה הוא, אמרתי כבר, מתעניין באמת, לא מתוך נימוס. שבוע אחרי הנסיעה היא נפטרה, וכשהוא בא להלוויה ואחר כך לשבעה, לא הפסיק לספר על השיחה שלהם אז באוטובוס. כל מילה שלו בלענו בשקיקה, הנה, עוד זכרון שלה לשמור לנו. לנצור. עכשיו גם הוא מת. וזה מדהים מחדש המעגלים האלה במשפחה שלי, גם אצל המשפחה של אבא וגם אמא. בן דוד שלי, זה שנהרג הבוקר, קבר את אביו לפני כמה שנים, וגיסו נפטר מסרטן לפני שנתיים בערך. משפחה כזו חמה ואוהבת שהמשיכה לגדול ולצמוח למרות כל האובדן הפרטי-אישי הזה. כולי רועדת עכשיו. יהיה זכרו ברוך.