רק היום ארפה מהכעס

רק היום ארפה מהכעס

עז א-דין שהיל מוחמד אל מצרי בן עשרים ושתיים התאבד במסעדת סבארו בירושלים ועלה השמימה אל שבעים הבתולות המחכות לו בגן העדן. יחד עימו לקח חמש עשרה נשמות טהורות וזכות, גם את אחותי תהילה. כל כך הרבה שנאה הניאה אותו, שנאה עזה שסנוורה את נשמתו. כל ה"שבעה" עשיתי מדיטצית כעס. ישבתי ועצמתי את עיניי ואמרתי את שמו דימיינתי את תמונתו (שראיתי בעיתון). נשמתי נשימות עמוקות שאספו את כל הכעס שבי. בנשיפה שלחתי אליו תוך כדי דימיון את כל רעל הכעס שלי. דימיינתי אותו מסתובב משופד על עמוד שווארמה גדול, קילפתי את עורו בעודו חי והשלכתי אותו לים המלח, דימיינתי שבעים בתולות שבאות אליו ומתחלפות בשדים המתעללים בו. אך חזרתי וקראתי את עיקרון הרייקי: רק היום ארפה מהכעס. ובמסכת אבות פרק ב´ משנה י´ : ואל תהי נוח לכעוס. קהלת פרק ז´ פסוק ט´ : אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח. מסכת נדרים כ"ב: כל הכועס, כל מיני פורענויות של גהינום שולטין בו... ועוד: כל הכועס אין שכינה חשובה כנגדו ומשכח תלמודו ומוסיף טיפשות וידוע כי עוונותיו מרובים מזכויותיו. משלי פרק כט´ פסוק כב´: ובעל חימה - רב פשע. מסכת שבת ק"ה: המקרע את בגדיו והמפזר מעותיו והמשבר כלים בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה. מסכת פסחים ס"ו: כל הכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו. ובזוהר הקדוש פרשת תצווה סעיף נ"ה: כל הכועס מחליף את נשמתו הקדושה בסיטרא אחרא (בכוח האחר כלומר השטן). אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות! (רבי נחמן) היום אני חושב אחרת. חזרתי ל"רק היום ארפא מהכעס" היום אני יודע שנשמתו התחברה לאור והוא מבין את גודל טעותו ומחשבתו המעוותת. אפילו פרעה נאמר עליו שלפני שטבע בים סוף אמר : מי כמוכה באלים יהוה מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא. (גם כאן תהילה מופיעה בפסוק). לכן מהיום אשנן משפט זה: הריני מוחל וסולח לעז א-דין שהיל אל מצרי על שהכעיס והכאיב ופגע בי ובאנשים חפים מפשע. אלוהים רחם על נשמתו ונשמת האחרים שכמותו. אלוהים דיין האמת תן לי את האומץ והכוח לראות את האמת. אור וטוב אוריאל מעוז מנהל פורום רייקי
 

מיכל בר

New member
אוריאל יקר...

משתתפת בכאבך הגדול על הרצחה של תהילה אחותך בפיגוע הנוראי הזה. אני קוראת את הדברים שאתה כותב על הכעס, וחושבת לי שאין טבעי מכך. בעיני הוא אחד הרגשות הקשים, מאלה שיש לתת להם מקום. ואתה, אחרי שכעסת כל כך, מניח לו לכעס, ומוחל... בהרבה כוחות נפש התברכת אם אכן אתה יכול למחול לזה שהרס משפחות שלמות...
 

noor נור

New member
אוריאל היקר, כמה כוח את מגלה....

מי יתן ולא תדעו עוד צער, ובאמת שכולנו נוכל להשתחרר מהכעסים ולחיות את חיינו שקט, שלווה שלום ואהבה. יהי זכרה ברוך
 
חוצפה בערבון מוגבל

זו תהיה אולי קצת חוצפה מצידו של עזרא, להוסיף ולהביא כאן את הביאור ואת הפירוש ואת ההרחבה מטעמך לדברים שפרסמת כאן, לאותם מי שיתקשו להבין את הקלות הבלתי-נסבלת של הסליחה שלך לאותם דרעקים בני-בלייעל. אך הואיל ובתוך עמו עזרא יושב, והואיל ועזרא גם עקב אחרי כל שאר הודעותיך מאז הודעתך הראשונה על הפיגוע - ומכיוון שממילא התכוון לרשום לך מילה או שתיים, סביר להניח שלא תראה בכך יותר מאשר כוונה טובה בלבד ולא חדירה מיותרת לרשות הפרט, כדיני האינטרנט במקומותינו. אז מי שאולי תמה על אותה סליחה - הנה בפרוטרוט, דברי הטעם וההסבר לאותה סליחה. ואיך אפשר היה כמובן להימנע באותו רגע שנחשף שמה של תהילה מירושלים, איך אפשר היה להימנע מלהיזכר בתהילה ירושלמית אחרת, אותה צדקת מסיפורו של עגנון, "תהילה". ומסתבר, ש-מה שהיה - הוא מה שיהיה, ואף אם היתה תהילה התגלמות כל הטוב והתום של העולם - אפילו לפי כל קנה-מידה של היהדות - הנה עדיין נגזר עלינו לקבל ולהשלים עם מה שאסור לנו לשאול לגביו שאלות מיותרות, כלומר שהכל נגזר מאלוהים, והכל הוא גורלי, וככל שתנסה לכפור או לפקפק בסדר העולם ובהנהגתו - שוב תמצא שמוטב לא לחקור במופלא ממך. אם זה מסייע - כמו הרייקי - להמשיך הלאה - דיינו. תהילה המקורית, לפחות, לא המשיכה לפקפק בצידקת הדרך, למרות כל הטרגדיות שנחתו על ראשה. נראה שאתה ממשיך את המסורת כהלכה. הסיפור אשר תם ולא נשלם.
 

NoyNoy

New member
אוריאל,

זה נראה לי כל כך טבעי, נכון וצודק לכעוס, במיוחד שאתה עוד בהתחלה בהתחלה של הכל... אני חושבת שדווקא עכשיו אתה צריך להרשות לעצמך להרגיש הכל, בין השאר גם כעס, ואחרי זה לאט לאט לנסות להתגבר. אבל אני לא רוצה לשפוט את הדרך בא אתה מתאבל, משום שזה דבר מאוד אישי וכל אחד כראות עיניו.
 
נוי נוי היקרה...

אני יודע מהן תחלואיו של הכעס, ראי בהודעה הקודמת שלי. ואני לא מעוניין להיות הקורבן העתידי של מחבל שמת מזמן. את אחותי הוא לקח איתו אבל אותי הוא לא יקח. אור וטוב אוריאל מעוז
 

NoyNoy

New member
אוריאל,

כל דבר צריך לקחת בתוך הגבולות שלו. אין ספק שלהיכנע לכעס זה באמת להפוך לסוג של "קורבן", אבל מצד שני, אני חושבת שכן צריך להרשות לעצמו לכעוס, בגבולות של זה, עד שנהייה מסוגלים להתגבר על הכעס ולראות מה יש מעבר. זה ישמע מוזר, אבל לפעמים אני מקנא באנשים שיודעים מי, פחות או יותר, גרם לאהוב שלהם למות. הרצח של אחי נשאר תעלומה, ולא נשאר לי על מי לכעוס חוץ מעל דברים לא מוחשיים. אחרי כמעט שנתיים אני כבר לא מרגישה את הצורך לכעוס, אבל בהתחלה - אני לא יודעת עד כמה זה היה מקל, אבל אני חושבת שזה היה חסר לי. ואת כל הכעס, במקום להפנות אותו למשהו חיצוני, הפניתי לעצמי.
 

ניצן16

New member
אוריאל,

אני מעריצה את הכוח הרב שיש לך ואת העובדה שאתה מסוגל לסלוח לאדם שהכאיב לך כל כך. מקווה שתמשיך להתמודד בצורה טובה כל כך, ותדע שמדי פעם מותר גם לכעוס. שולחת לך המון כוח. יהיה זכרה של תהילה ברוך.
 
אוריאל יקר. הלוואי וידעתי כמוך

לסלוח. וכמה כוחות נפש צריך כדי לסלוח לאדם שרצח את אחותך. נפלא מבינתי להבין אבל יכולה להעריך את היכולת. ויותר מכל יכולה להרגיש איתך את האובדן והכאב הנוראי הזה. רק אור וטוב ואהבה ונחמה לך, איש יקר.
 
אוריאל יקר

אני פשוט מעריצה את כוחות הנפש שלך והיכולת שלא לכעוס שולחת לך
שתמשיך להשתמש בכוחות המופלאים האלו ושרק יחזקו ויתנו לך עוד ועוד כוחות להתמודד עם הכאב הנוראי הזה.
 
אוריאל

את החורבן והחיסרון נמלא בבניה מחודשת-זוהי תשובתנו לאלו המאיימים להשמידנו. מי יתן ויהיה לך(ולאחותך רות ) את הכח להמשיך הלאה...
 
שלום אוריאל

קשה שלא להתרשם ממך, מהאישיות שלך ומהאנרגיות שלך. רוצה לחזק אותך בכל מה שתבחר, כי כל מה שתבחר יהיה נכון לך. וזה הכי חשוב כעת. שולחת לך חיבוק ואנרגיות. הרבה אור הלן...אמא של אמיר.
 
למעלה