רק להיום של מכורים אנונימים

zoro3

New member
רק להיום של מכורים אנונימים

להרגיש "שייך" "המפגשים החברתיים אחרי הפגישות הם הזדמנות טובה להתחלק בדברים שלא הספקנו לדבר עליהם במשך הפגישה." טקסט בסיסי, עמוד 95 התמכרות פעילה גרמה לכך שנתרחק מהחברה. היא בודדה אותנו. הפחד היה המקור לניכור הזה. האמנו שאם ניתן לאחרים להכיר אותנו כמו שאנו באמת, הם יגלו את הפגמים שלנו. הדחייה תהיה עניין של זמן. כשאנו באים לפגישה הראשונה שלנו באנ-איי, אנו בדרך-כלל מתרשמים לטובה מאוירת החברותא והידידות של המכורים המחלימים. גם אנחנו יכולים להיות חלק מחברותא זו, אם רק ניתן לעצמנו. אחת הדרכים הטובות ביותר לכך, היא לשבת עם חברים מהתכנית בבית-קפה, אחרי הפגישה. בפגישות אלה אנו יכולים להוריד את הקירות המפרידים בנינו ובין האחרים, לגלות דברים עלינו ועל חברים אחרים באנ-איי. לפעמים, אנו יכולים לדבר במסגרת זו על דברים שאנו לא מוכנים לחשוף בפגישה. אנו לומדים איך ליהנות מהפגישות האלה, הנמשכות לפעמים עד שעת לילה מאוחרת . לפעמים כך נוצרים קשרי ידידות עמוקים. יש לנו חברים חדשים באנ-איי; אנו כבר לא חייבים לחיות חיים של בידוד. אנו יכולים להיות חלק ממשהו גדול יותר, מחברותא של 'מכורים אנונימיים'. רק להיום: אני אשבור את חומת הבידוד שלי. אשתדל להרגיש חלק מהחברותא של אנ-איי.
 
../images/Emo140.gif זה ה"רק היום" השלישי?

נכון? האם תאסוף לנו את כולם ונכניסם כמאמרים למאמרי הפורום? "נפלא וכל כך נכון, לכל שטח בחיינו"
 
למעלה