רק להיום

[מנחם37]

רק להיום

28 באפריל מי באמת מחלים? "אנו יכולים להשתמש בצעדים על-מנת לשנות את דרך ההתנהגות שלנו. התוכניות הטובות ביותר שהיו לנו סיבכו אותנו תמיד בצרות. הגענו למסקנה כי יש צורך בשינוי." טקסט בסיסי, עמוד 53 כשהיינו חדשים בהחלמה, לרובנו היה לפחות אדם אחד שפשוט לא יכולנו לסבול. חשבנו שהאיש הזה הוא האדם הכי גס והכי דוחה בתוכנית. ידענו שיש משהו שאנו יכולים לעשות, איזשהו עקרון של החלמה שאנו יכולים ליישם על-מנת להתגבר על מה שאנו מרגישים כלפי אותו אדם - אבל לא ידענו מהו? ביקשנו הדרכה מהחונך שלנו. כנראה הובטח לנו, בחיוך משועשע, שאם נמשיך לבוא, נראה איך אדם זה משתפר. זה נראה לנו הגיוני. האמנו שהצעדים של אנ-איי עובדים בחייהם של כולם. אם הם יכולים לעבוד בשבילנו, הם יכולים לעבוד גם בשביל אדם נורא זה. הזמן עבר ובנקודה מסוימת הבחנו שאדם זה כבר לא נראה לנו גס או דוחה כפי שהוא נראה לנו קודם. בעצם, הוא או היא נעשו נסבלים לחלוטין ואולי אפילו אנשים שאפשר לחבב. קיבלנו זעזוע נעים כשהבנו מי כאן באמת השתפר. בגלל שהמשכנו לבוא, בגלל שהמשכנו לעבוד את הצעדים, הדרך שבה ראינו אדם זה השתנתה. האיש שהציק לנו הפך להיות "נסבל" כי פיתחנו איזושהי סובלנות; היא או הוא הפכו אנשים שאפשר "לחבב" אותם בגלל שפיתחו את היכולת לאהוב. אז מי באמת מחלים? אנחנו! כשאנו מיישמים את התוכנית, אנו זוכים בהשקפה חדשה שלמה על אלה הסובבים אותנו בכך שאנו זוכים בהשקפה חדשה שלמה על עצמנו. רק להיום: ככל שאני מחלים, כך גם האחרים. היום, אתרגל סובלנות ואנסה לאהוב את אלה שאני פוגש.

 

[מנחם37]

כן זה אני.חדש חדיש ומחודש../images/Emo24.gif

 

[0בוחרת בחיים0]

ברוכים הבאים מנחם../images/Emo24.gifאוהבים

שמחה לראות אותך כאן על הבוקר, אחלה הפתעה... הקפה ממול, הכלים עלינו

ההחלמה מסביב ובפנים

אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo40.gifציטוט להיום../images/Emo40.gif

כל מי שאינו מאמין בניסים אינו מציאותי.

- דוד בן-גוריון אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר טוב עולם../images/Emo42.gif

אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי על התעוררות איטית ורגועה הבוקר, על שקט ושלווה בפנים ובחוץ, על חזרה לשגרה ולסדר יום. על משפחה חמה ואוהבת, על החברים והחברות, על האהבה, על הדרך. על בריאות פיזית ונפשית. על אומץ וכוחות להתמודד, לסלוח, להמשיך הלאה וקדימה. על עוד יום נקי. רק להיום - חמישה חודשים ושנים עשר ימי ניקיון

זהו... נגמרה החופשה וחוזרים לשגרה ואני למרכז יום.. מתגעגעת לחברים, לקבוצות, לסדר היום התקין הזה, להתעורר מוקדם בבוקר, לשתות קפה, להתלבש ולצאת מהבית.... בסה"כ היה יופי. הרבה שמש וים, הרבה זמן לעצמי עם עצמי, חשבון נפש ארוך שהצמיח בי עוד יכולת לסלוח, בעיקר לעצמי ולהמשיך הלאה. אני תפילה לאלוהים שאוהב אותי, שינחה אותי לדעת את רצונו עבורי, ושאמצא את הכוח והדרכים לבצע זאת. הטוב בעיניו עבורי - ייעשה. אמן. אוהבת

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

מלאך בלבן . לפני הרבה הרבה שנים, בהודו, בא אומן צעיר למחצבה לחפש לו גוש שיש יפה ממנו יוכל לפסל פסל. בפינת החצר הוא נתקל בחתיכת אבן שהתאימה בדיוק לצרכיו. כמה תרצה בעבור האבן הזאת? שאל את בעל המחצבה. ענה לו הלה: זאת? אתה יכול לקבל אותה בחינם. התפלא מאד האומן. מה פתאום אתה נותן אותה חינם? ענה לו בעל המחצבה: היא מכוערת, וסתם מפריעה לי כאן. מורידה את הערך של שאר האבנים היפות שלי. אני אשמח להיפטר ממנה. שמח האומן, לקח את האבן בתודה, והלך לדרכו. 6 חודשים לאחר מכן התייצב שוב במחצבה, כשחבילה עטופה נייר עיתון מונחת מתחת לזרועו. הוא חיפש את הבעלים, וכשראה אותו, פתח את נייר העיתון, והוציא מתוכו פסל יפהיפה של מלאך. הוא הגיש אותו לבעל המחצבה ושאל: מה דעתך עליו? איזה יופי של דבר! התפעל בעל המחצבה. ממש יפהיפה, פשוט אומנות במיטבה, וחומר הגלם גם הוא מעולה! אבל למה הבאת את זה אלי? אני לא מוכר דברים כאלה. אני מוכר רק גושי אבנים ושיש... לא, לא אמר האומן לא הבאתי את זה כדי שתמכור. קח את זה, זה שלך. בעל המחצבה לא האמין למשמע אוזניו: חזור על זה שוב. לא הבנתי אותך, אמר לו. והאומן חזר ואמר: זו מתנה בשבילך, כי זו האבן שלך. זוכר שהייתי כאן לפני מספר חודשים ונתת לי ללא תשלום את האבן. שהיתה זרוקה בפינת החצר שלך? שמחת להיפטר ממנה, כי חשבת שהיא לא תיצלח לכלום. אז הנה, מביא לך את המלאך שפיסלתי מאותה אבן, ראה כמה הוא יפה... בעל המחצבה עמד בפה פעור מהשתאות. מי היה מאמין, מלמל כאילו לעצמו, שמאותה חתיכת אבן מכוערת יצוץ לפתע דבר כל כך יפה. מסופר על מיכאלאנג'לו שפעם בחר גוש שיש גדול שנדחה ע"י כל האומנים האחרים. ופיסל ממנו את פסלו המפורסם – דוד. לאחר שהסתיימה העבודה, שאלו אותו איך יכול לדעת שמגוש שיש כל כך פשוט ולא מיוחד, תצא עבודת אומנות כל כך נפלאה, והוא ענה: אני ראיתי את המלאך החבוי בתוך גוש השיש. לקחתי את המפסלת ליד, ושייפתי ושייפתי עד ששיחררתי אותו לחופשי... זו ממש מטפאורה על החיים שלנו: לכל אחד מאיתנו, יש בפנים, בתוכו, את המלאך שבו. על ידי המאמצים הרוחניים שאנו עושים, כל אחד בדרכו שלו, אנחנו אמורים לקלף את הקליפות הגסות שעוטפות את "התוך" הטבעי והטהור שלנו, ולשחרר אותו החוצה, לאוויר העולם. כולנו מלאכים בהתהוות... ובהקשר הזה יש את המשפט הבא: החיים שלנו, הם המתנה שאלוהים נתן לנו. מה שאנחנו עושים איתם - זו המתנה שאנחנו מחזירים לו.

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

מלאך בלבן . לפני הרבה הרבה שנים, בהודו, בא אומן צעיר למחצבה לחפש לו גוש שיש יפה ממנו יוכל לפסל פסל. בפינת החצר הוא נתקל בחתיכת אבן שהתאימה בדיוק לצרכיו. כמה תרצה בעבור האבן הזאת? שאל את בעל המחצבה. ענה לו הלה: זאת? אתה יכול לקבל אותה בחינם. התפלא מאד האומן. מה פתאום אתה נותן אותה חינם? ענה לו בעל המחצבה: היא מכוערת, וסתם מפריעה לי כאן. מורידה את הערך של שאר האבנים היפות שלי. אני אשמח להיפטר ממנה. שמח האומן, לקח את האבן בתודה, והלך לדרכו. 6 חודשים לאחר מכן התייצב שוב במחצבה, כשחבילה עטופה נייר עיתון מונחת מתחת לזרועו. הוא חיפש את הבעלים, וכשראה אותו, פתח את נייר העיתון, והוציא מתוכו פסל יפהיפה של מלאך. הוא הגיש אותו לבעל המחצבה ושאל: מה דעתך עליו? איזה יופי של דבר! התפעל בעל המחצבה. ממש יפהיפה, פשוט אומנות במיטבה, וחומר הגלם גם הוא מעולה! אבל למה הבאת את זה אלי? אני לא מוכר דברים כאלה. אני מוכר רק גושי אבנים ושיש... לא, לא אמר האומן לא הבאתי את זה כדי שתמכור. קח את זה, זה שלך. בעל המחצבה לא האמין למשמע אוזניו: חזור על זה שוב. לא הבנתי אותך, אמר לו. והאומן חזר ואמר: זו מתנה בשבילך, כי זו האבן שלך. זוכר שהייתי כאן לפני מספר חודשים ונתת לי ללא תשלום את האבן. שהיתה זרוקה בפינת החצר שלך? שמחת להיפטר ממנה, כי חשבת שהיא לא תיצלח לכלום. אז הנה, מביא לך את המלאך שפיסלתי מאותה אבן, ראה כמה הוא יפה... בעל המחצבה עמד בפה פעור מהשתאות. מי היה מאמין, מלמל כאילו לעצמו, שמאותה חתיכת אבן מכוערת יצוץ לפתע דבר כל כך יפה. מסופר על מיכאלאנג'לו שפעם בחר גוש שיש גדול שנדחה ע"י כל האומנים האחרים. ופיסל ממנו את פסלו המפורסם – דוד. לאחר שהסתיימה העבודה, שאלו אותו איך יכול לדעת שמגוש שיש כל כך פשוט ולא מיוחד, תצא עבודת אומנות כל כך נפלאה, והוא ענה: אני ראיתי את המלאך החבוי בתוך גוש השיש. לקחתי את המפסלת ליד, ושייפתי ושייפתי עד ששיחררתי אותו לחופשי... זו ממש מטפאורה על החיים שלנו: לכל אחד מאיתנו, יש בפנים, בתוכו, את המלאך שבו. על ידי המאמצים הרוחניים שאנו עושים, כל אחד בדרכו שלו, אנחנו אמורים לקלף את הקליפות הגסות שעוטפות את "התוך" הטבעי והטהור שלנו, ולשחרר אותו החוצה, לאוויר העולם. כולנו מלאכים בהתהוות... ובהקשר הזה יש את המשפט הבא: החיים שלנו, הם המתנה שאלוהים נתן לנו. מה שאנחנו עושים איתם - זו המתנה שאנחנו מחזירים לו.

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

בוקר טוב עולם ! מה שלום כולם ? יום חדש ונפלא יום של אהבה שמחה ורינה .

 

[NUNA10]

../images/Emo79.gif שיר על הבוקר ../images/Emo202.gif

ס י ג ל י ו ת . דיויד ברוזה מילים: סוברדו לחן: סוברדו תירגום: יהונתן גפן היא התחתנה והיא מאושרת למרות שבעלה היה מן שד ופרד כל הזמן מצוברח קבוע והוא אפילו לא אומר מדוע שלוש שנים שהיא מקבלת מגבר זר מתחת דלת מכתבי שירה אליה הם מאירים את עלומיה. מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח זר פרחים סגול כשהאביב פורח מי בתשיעי בכל נובמבר בלי ברכה, בלי שם או רמז שולח לך סיגליות בזר קשור בסרט. לילות שלמים שהיא לא נרדמת עליו בהקיץ היא חולמת הוא בטח גבר עם לב רומנטי נשמה טובה וחיוך סימפטי שלוש שנים הוא סובל בשקט כן לפעמים היא כמעט צועקת ומה אם בעלה יודע היא מסתירה את מכתביה. מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח זר פרחים סגול כשהאביב פורח מי בתשיעי בכל נובמבר בלי ברכה, בלי שם או רמז שולח לך סיגליות בזר קשור בסרט. כשבעלה חוזר הביתה עייף מהעבודה זורק מבט שואל למטה הוא לא אומר כן והוא יודע אם היא תדע בטח תשתגע כן זה הוא שכותב אליה הוא האהוב, הוא חלומותיה ומה אם בעלה יודע היא מסתירה את מכתביה. מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח זר פרחים סגול כשהאביב פורח מי בתשיעי בכל נובמבר בלי ברכה, בלי שם או רמז שולח לך סיגליות בזר קשור בסרט.

 

[אלין של הים30]

בוקר טוב../images/Emo66.gif

 

[עליזה 63]

מזון למחשבה

מזון למחשבה האוכל איננו תרופת פלא למרות מה שאולי אנחנו אכלני היתר הכפייתיים האמנו, האוכל לא פותר את הבעיות הנפשיות או הרוחניות שלנו. האוכל לא מסוגל למלא את ליבנו באהבה, לא משנה כמה נאכל. במקום למחוק את הקשיים שלנו עם המשפחה, החברים, ועם עצמנו, אכילת היתר מכפילה אותם. לו הבעיה שלנו הייתה שאין לנו מספיק מה לאכול, אז האוכל היה הפיתרון. אפשר שנהיה במשקל יתר ובתת תזונה בעת ובעונה אחת, אם אנו אוכלים את המאכלים הלא נכונים. אך בשביל רבים מאיתנו, הקושי הוא שאנחנו פשוט אוהבים לאכול יותר מדי. התרופה היחידה לבעיה זאת היא לאכול פחות! החדשות הטובות עבור האכלנים הכפייתיים הן שאפשר לחיות חיים של הימנעות וריסון. אנו לא צריכים לתת למחלה שלנו להרוס אותנו. כשאנו מבינים שהשתמשנו באוכל כדי לעשות את מה שרק הכוח העליון שלנו יכול לעשות, אנו בדרך להחלמה. במקום לפנות לאוכל כדי להקל על הכאב שלנו וכדי להשביע את הכמיהות שלנו, אנו פונים לאלוהים. תודה שאתה שם בשבילי.

 

[עליזה 63]

מזון למחשבה

מזון למחשבה האוכל איננו תרופת פלא למרות מה שאולי אנחנו אכלני היתר הכפייתיים האמנו, האוכל לא פותר את הבעיות הנפשיות או הרוחניות שלנו. האוכל לא מסוגל למלא את ליבנו באהבה, לא משנה כמה נאכל. במקום למחוק את הקשיים שלנו עם המשפחה, החברים, ועם עצמנו, אכילת היתר מכפילה אותם. לו הבעיה שלנו הייתה שאין לנו מספיק מה לאכול, אז האוכל היה הפיתרון. אפשר שנהיה במשקל יתר ובתת תזונה בעת ובעונה אחת, אם אנו אוכלים את המאכלים הלא נכונים. אך בשביל רבים מאיתנו, הקושי הוא שאנחנו פשוט אוהבים לאכול יותר מדי. התרופה היחידה לבעיה זאת היא לאכול פחות! החדשות הטובות עבור האכלנים הכפייתיים הן שאפשר לחיות חיים של הימנעות וריסון. אנו לא צריכים לתת למחלה שלנו להרוס אותנו. כשאנו מבינים שהשתמשנו באוכל כדי לעשות את מה שרק הכוח העליון שלנו יכול לעשות, אנו בדרך להחלמה. במקום לפנות לאוכל כדי להקל על הכאב שלנו וכדי להשביע את הכמיהות שלנו, אנו פונים לאלוהים. תודה שאתה שם בשבילי.

 

[עליזה 63]

מזון למחשבה

מזון למחשבה האוכל איננו תרופת פלא למרות מה שאולי אנחנו אכלני היתר הכפייתיים האמנו, האוכל לא פותר את הבעיות הנפשיות או הרוחניות שלנו. האוכל לא מסוגל למלא את ליבנו באהבה, לא משנה כמה נאכל. במקום למחוק את הקשיים שלנו עם המשפחה, החברים, ועם עצמנו, אכילת היתר מכפילה אותם. לו הבעיה שלנו הייתה שאין לנו מספיק מה לאכול, אז האוכל היה הפיתרון. אפשר שנהיה במשקל יתר ובתת תזונה בעת ובעונה אחת, אם אנו אוכלים את המאכלים הלא נכונים. אך בשביל רבים מאיתנו, הקושי הוא שאנחנו פשוט אוהבים לאכול יותר מדי. התרופה היחידה לבעיה זאת היא לאכול פחות! החדשות הטובות עבור האכלנים הכפייתיים הן שאפשר לחיות חיים של הימנעות וריסון. אנו לא צריכים לתת למחלה שלנו להרוס אותנו. כשאנו מבינים שהשתמשנו באוכל כדי לעשות את מה שרק הכוח העליון שלנו יכול לעשות, אנו בדרך להחלמה. במקום לפנות לאוכל כדי להקל על הכאב שלנו וכדי להשביע את הכמיהות שלנו, אנו פונים לאלוהים. תודה שאתה שם בשבילי.

 

[עליזה 63]

מתוך "שפת השחרור"

מתוך "שפת השחרור" שעורים במקום העבודה לעיתים קרובות, השעורים הרוחניים שאנו לומדים במקום העבודה שלנו משקפים את השעורים שאנו לומדים בתחומים אחרים בחיינו. לעיתים קרובות, המערכות שאנו נמשכים אליהן בעבודה דומים למערכות שבהם אנו מוצאים את עצמנו חיים ואוהבים. אלה המערכות שמשקפות את הנושאים העיקריים בחיינו, ויכולות לעזור לנו ללמוד את השעורים שלנו. האם אנו לומדים לסמוך על עצמנו בעבודה? ובבית? האם אנו לומדים לאט לאט לדאוג לעצמנו בעבודה? ובבית? האם אנו לומדים לאט לאט גבולות והערכה עצמית, ומתגברים על הפחד ומתמודדים עם הרגשות שלנו? אם אנו נתבונן בהיסטוריה שלנו במקומות בהם עבדנו, קרוב לוודאי נראה שהם היו מראה של הקשיים שלנו, של הצמיחה שלנו. קרוב לוודאי שזה מה שקורה גם עכשיו. להיום, אנו יכולים להאמין שאנו נמצאים בדיוק במקום שאנו צריכים להיות – בבית ובעבודה. היום, אני אקבל את הנסיבות במקום העבודה שלי. אתבונן בדרך בה מה שאני לומד בחיי קשור למה שאני לומד בעבודה. אם אני לא יודע, אני אכנע להתנסות, עדי שזה יתבהר. אלי, עזור לי לקבל את העבודה שניתנה לי נכון להיום. עזור לי להיות פתוח וללמוד את השיעור הזה. עזור לי להאמין שזה יכול להיות טוב, ושאכן זה יהיה טוב.