0בוחרת בחיים0
New member
../images/Emo23.gifמערכות יחסים ככלי להתפתחות אישית../images/Emo23.gif
כאשר אנחנו מתאהבים כבוגרים, מתעוררת התקווה שהאחר ימלא אותנו במקומות החסרים, כך שלא נרגיש את הכאב הכרוך בהם. מבלי לשם לב אנחנו משליכים את האחריות לשביעות הרצון שלנו על הפרטנר. כך מתחיל מעגל אין סופי של ציפיות ואכזבות. צרכים שלא באו על סיפוקם בילדות המוקדמת, עלולים להפוך מערכות יחסים זוגיות רבות למלכודת של תלות הדדית הגורמת לכאב עמוק, ולצבירת משקעים כלפי בן או בת הזוג.
אפשר לדמות את הגוף שלנו למקום עם חורים רבים. אנחנו מרגישים לא שלמים באופן עמוק. כאשר הציפיות נכזבות אנחנו מגיבים מיד מתוך מלאי האסטרטגיות שפיתחנו עם השנים כדי לגרום לאחר לספק לנו, כאן ועכשיו ומיד, את מה שאנחנו צריכים. מניפולציה בדרכים יצירתיות למדי היא רק אחת מהאסטרטגיות הנפוצות, אבל יש גם את הטקטיקה הנפוצה של להאשים את האחר, לאיים עליו או אפילו לנקום בו. כל האסטרטגיות נועדו להגן עלינו ממפגש עם הכאב הכרוך בחוויה של ´צורך שלא מקבל מענה´. כך מתחילות כל המלחמות, הטינות והחשבונות בין בני הזוג. בדרך כלל הן מייצרות יותר כאב ויותר הפרדה וריחוק מהאחר.
ע"פ אחת התיאוריות, אנחנו מתנהלים בתוך שלושה מעגלים. במעגל החיצוני, ממנו אנחנו מתקשרים בדרך כלל, נמצאים שלל מנגנוני ההגנה שרכשנו מאז הילדות: ריצוי האחר, אי אמון, אשמה, שליטה, השלכה, שיפוט, נקמה, קורבניות ועוד. במעגל השני נמצא כל מה שצריך להגן עליו: עצב, פחד, בושה, פאניקה, כעס, צער, הלם. כל מה שאין לנו כל שליטה עליו ולכן אנחנו נזהרים מלבוא עמו במגע ולהרגיש אותו. במעגל השלישי שוכנת אנרגיית החיים, הקיום הספונטני והטבעי שלנו. הצורך שלנו בקשר עמוק, בקרבה ובאינטימיות יכול להתמלא רק כאשר עוברים ממעגל ההגנות אל המעגל הפנימי, הפגיע. בשביל זה צריך לקחת סיכונים.
אנחנו נפתחים לאפשרות שהבעיה אינה בזולת, ושהפתרון ליחסים טמון בעיבוד הבעיות הרגשיות שלנו. יחסים זה מקום נפלא להביא אליו מודעות, זהו מקום נפלא לצמוח ממנו ולהירפא. כי זה מביא לפני השטח את החסכים העמוקים ביותר והפחדים העמוקים ביותר. עם תמיכה ומודעות אנחנו מתחילים לרפא את הפצעים וללמוד את אמנות האינטימיות. מתוך "תלות יתר - מחסומים בדרך אל האושר"
לשאולי שהביא לפרסום. אוהבים
כאשר אנחנו מתאהבים כבוגרים, מתעוררת התקווה שהאחר ימלא אותנו במקומות החסרים, כך שלא נרגיש את הכאב הכרוך בהם. מבלי לשם לב אנחנו משליכים את האחריות לשביעות הרצון שלנו על הפרטנר. כך מתחיל מעגל אין סופי של ציפיות ואכזבות. צרכים שלא באו על סיפוקם בילדות המוקדמת, עלולים להפוך מערכות יחסים זוגיות רבות למלכודת של תלות הדדית הגורמת לכאב עמוק, ולצבירת משקעים כלפי בן או בת הזוג.
