רק להיום

מנחם 77

New member
רק להיום

4 בספטמבר נפש עמוסה "אנחנו מנסים לזכור כי כשאנו מכפרים, אנו עושים זאת בשביל עצמנו." טקסט בסיסי, עמוד 40 כל עוד אנו חייבים מעשי כפרה, הנפש שלנו עמוסה בדברים שאנו לא זקוקים להם. אנו סוחבים מטען חורג של חוב התנצלות, טינה ששמרנו, חרטה שלא הבענו. זה כמו לחיות בבית מטונף. אנו יכולים לצאת, כך שלא נראה את הטינופת, או שאולי נדלג בין ערמות הלכלוך ונעמיד פנים שהן לא שם. אבל אם נתעלם מאי-הסדר זה לא יגרום לכך שהוא ייעלם. בסופו של דבר, הכלים בכיור, הפירורים על הרצפה והפחים המלאים, עדיין שם - מחכים לניקוי. קשה לחיות עם נפש עמוסה ממש כשם שקשה לחיות בבית מלוכלך. נראה שכל הזמן נמעד על פסולת מאתמול. בכל פעם שנרצה לפנות לאיזה מקום, משהו יחסום לנו את הדרך. ככל שאנו מזניחים את האחריות שלנו לכפר על מעשינו, כך הנפש שלנו עמוסה יותר. אנו לא יכולים להעסיק מישהו שינקה את זה. אנו צריכים לעשות את העבודה הזו בעצמנו. אנו שואבים תחושה עמוקה של סיפוק בכך שאנו מכפרים על מעשינו. כמו שלאחר ניקוי הבית אנו נהנים מאוד מאור השמש הנכנס פנימה דרך החלונות הנוצצים כך תיהנה הנפש שלנו כשתגלה את חופש ההחלמה. ברגע שמסלקים את הבלגן הגדול, כל מה שאנו צריכים זה להמשיך ולהתמיד לנקות אחרינו. רק להיום: אפטר מכל העומס על הנפש שלי בכך שאכפר על הדברים שאני חייב לכפר.
 

מנחם 77

New member
ציטוט להיום

מריאן ויליאמסון מתוך הספר "בחזרה לאהבה" - הרהורים על עקרונות ה"קורס בנסים": הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו – איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת – איזו זכות יש לך לא להיות? אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-ביטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחדיהם.
 
../images/Emo51.gif למנחם על השירות.../images/Emo24.gif

הציטוט אגב, הוא מתוך נאום ההכתרה של נלסון מנדלה
הקטע המלא מהנאום המדהים הזה: "הפחד העמוק ביותר שלנו, אינו פחד מפני חוסר היכולת, הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה. האור ולא הצד האפל שבנו, הוא שמעורר בנו חרדות. כל אחד מאתנו שואל את עצמו: מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר? למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה?
אנו ילדים של אלוהים. כשאנו בוחרים לשחק את המשחק הקטן, אנו לא משרתים את העולם, שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו. נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו. כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח באופן בלתי מודע אנו מאפשרים לאחרים לעשות את אותו הדבר. כאשר אנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים".
אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר של אחלה סופשבוע../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי על שינה ענוגה ולילה רגוע, בוקר שקט של "מיני חורף". על בן זוג מפרגן, מחבק ואוהב. על משפחה תומכת ומעודדת. על בריאות פיזית ונפשית. על חברותא ודרך NA. על היכולת להתמיד וליהנות מהדרך. על הנכונות לשינוי והאפשרות לראות וליהנות מפירות. על יום מנוהל וחופשי מהתמכרות פעילה. על עוד יום נקי. רק להיום - תשעה חודשים ותשעה עשר ימי ניקיון
אני קוראת את נאום ההכתרה הזה של נלסון מנדלה שהביא לנו מנחם וזה מחזיר אותי אחורה כמה שנים טובות, כשקראתי את זה איפה שהוא ברשת. אני זוכרת כמה התלהבתי מהמילים, מהעוצמה שהרגשתי באותו רגע, בדיוק כמו עכשיו, כשאני קוראת את זה שוב. אז, מזמן, הדפסתי את זה ותליתי על המקרר כי הרגיש לי שאני צריכה את זה מול העיניים כל אימת שהדבר מתאפשר. להזכיר לעצמי שמגיע לי לחיות וליהנות, מגיע לי שחרור. חברה נהגה לומר לי פעם, שאני "רוחנית וירטואלית"... היום אני מבינה שלו יישמתי כבר אז את מה שידעתי רק בראש, יכולתי להיות מאושרת מזמן. אבל אין בי צער.. אני יודעת שכל דבר בזמן של אלוהים ואולי אז לא הייתי מוכנה להתמודד עם כל הטוב הזה שאני זוכה לו היום. היום אני מעריכה כל דבר "קטן", החל מזריחת השמש וההתעוררות כל בוקר, עבור דרך כל היום וכלה בשינת הלילה. שום דבר מבחינתי אינו מובן מאליו, כל דבר מלווה באסירות תודה עמוקה, מתוך תוכי, בהכרה מלאה. תודה למנחם על התזכורת. מברכת את כולנו ביום פורה של הבנות, אומץ ליישם, שמחת חיים, סבלנות, סובלנות וחופש. אוהבים
 

נעממי5

New member
אוהבים אותכם../images/Emo24.gif

והנה משפט נוסף ממני, "המוח שלנו הוא כמו מצנח, הוא עובד טוב רק כשהוא פתוח......" אוהבים
 
למעלה