../images/Emo42.gifבוקר טוב מ ../images/Emo23.gif מלא אסירות תודה../images/Emo42.gif
אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על המקום בו אני נמצאת פיזית ונפשית, על חברותא מדהימה, הפתעות, מתנות שבדרך, דרך NA, חיבוקים ואהבה שניתן להרגיש אותה פיזית, בן זוג מקסים, מחבק, אוהב, מפרגן, משפחה תומכת ואוהבת, יכולת להתרגש ברמות מטורפות רק מהרוח והאוירה והביחד, התמיכה והעידוד, האמון.... תודה לאלוהים שלי שמוכיח לי בפעם המיליון, שרק אהבה מנצחת! תודה על תחושת אסירות התודה שמציפה אותי, תודה על עוד יום נקי. רק להיום - שנה אחת ויום אחד
הגעתי הביתה אתמול אחרי המסיבה הגדולה שהיתה במקלט כשהראש פשוט ריק. מתאמצת לזכור איך ועל מה דיברתי שם, כשכבר התאפשר לי לדבר. כל מה שיכולתי ועדיין לזכור זה את המקלט מתמלא, עוד ועוד חברים מגיעים ותופסים מקום, חלק עומדים מחוץ לחדר, במבוא, החדר מפוצץ, אין מקום לשבת, ועדיין מגיעים עוד ועוד.. הקבוצה הטיפולית לשעבר שלי בנוכחות מלאה, המדריך והמדריך הבכיר, חברים שלא מגיעים יומיום למקלט... נקיים שנים, תחילות דרך.. לא העזתי לפקפק באהבה שהיתה במקום. בד"כ אני כן מפקפקת, מעולם לא חשבתי שבאו או באים בשבילי, גם בימי ההודת שלי חשדתי שחברים באים בגלל הממתקים
ואתמול... אתמול אי אפשר היה לטעות. אהבה.. פשוט אהבה. עם כל אחד שנכנס אני רועדת יותר, הידיים והרגליים כמו שייכות למישהי אחרת, לאיזו חולת פרקינסון, מזיעה כמו באמצע הקיץ, בקושי נושמת, מתחבקת עם כל אחד שמצהיר ימים וזה לא נגמר, פשוט לא נגמר. כשכבר התיישבתי על הכסא לחשתי כמה דברים במשך 20 דקות בערך. הודיתי לאל בכל רגע על שזה הזמן שהיה לי לדבר. לא זוכרת מה אמרתי, זוכרת רק שהמסר לי לחברים החדשים, הוא אחד בלבד. חמשת הסעיפים של "רק להיום". יום שבו אני מצליחה ליישם רק את החמש האלה, מבחינתיהוא יום מאושר ואיכותי. כן, זה קשה... אבל אני מרגישה שזה, זה הפטנט של תכנית NA, לפני צעדים, לפני מסורות, אפילו לפני פגישות. במבט לאחור אני חושבת שזה הצליח להחזיק אותי ולהביא אותי עד לנקודה הזו. אני שוב מודה לאלוהים שלי, לדרך שעכשיו יותר מהכל אני יודעת - אין לי אחרת! ומאחלת לעצמי להמשיך וליהנות עד כמ שרק ניתן מהתחושות שממלאות אותי, ולכולנו - המשך יום איכותי ומלא אהבה. אוהבים