רק להיום:

עליזה 63

New member
רק להיום:

24 בנובמבר להחלים באסירות-תודה "אם נתחיל לחשוב שלהישאר נקי זה לא משתלם, מיד יחזרו אלינו דרכי-החשיבה הישנות, עם רחמים עצמיים, טינה וכעס." טקסט בסיסי, עמוד 98 יש ימים שבהם אחדים מאתנו מתבוססים ברחמים-עצמיים. קל לעשות את זה. אולי היו לנו ציפיות בקשר לחיים שלנו בהחלמה, והציפיות האלה לא תמיד מתגשמות. אולי ניסיון ללא-הצלחה לשלוט במישהו, או שאנו חושבים כי הנסיבות שלנו צריכות להיות שונות. אולי השווינו בינינו לבין מכורים מחלימים אחרים, ומצאנו שמצבנו גרוע יותר. ככל שאנו משתדלים להתאים את חיינו לציפיות שלנו, כך אנו מרגישים פחות בנוח. רחמים-עצמיים יכולים לעלות כתוצאה מכך שאנו חיים בציפיות שלנו ולא בעולם כמות שהוא. כשהעולם לא עונה על הציפיות שלנו, בדרך-כל עלינו לשנות את הציפיות שלנו, לא את העולם. אנו יכולים להתחיל בכך שנשווה את החיים שלנו כיום לעומת מה שהיו בעבר. כך נפתח אסירות-תודה על ההחלמה שלנו. אנו יכולים להרחיב את התרגיל הזה באסירות-תודה, ולשמוח על כך שהעולם לא רק עונה על הציפיות שלנו, אלא עולה עליהן. ואם נמשיך לעבוד את שניים-עשר הצעדים, ונטפח הלאה קבלה עצמית ואסירות-תודה, העתיד יביא לנו עוד גדילה, עוד אושר ועוד שלווה. בהחלמה קיבלנו הרבה מאוד. הניקיון שלנו אכן משתלם. קבלת החיים שלנו, רק להיום, משחררת אותנו מרחמים-עצמיים. רק להיום: אקבל את החיים, כמו שהם, ואהיה אסיר-תודה.
 
../images/Emo203.gifציטוט להיום../images/Emo203.gif

אל תתלונן על הבורא שברא את הנמר: הלל את שמו שלא נתן לו כנפיים.
- פתגם חבשי אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר של אסירות תודה../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי על בריאות פיזית ונפשית, ועל יכולת לבחור כל רגע מחדש בדרך, להבחין בין מחלה להחלמה ולהיות אסירת תודה על כל מה שיש. אני אסירת תודה על לילה ארוך של שינה מתוקה, על פרנסה, על אהבה בתוכי וסביבי, על זוגיות מפרגנת על בן זוג אוהב, משפחה תומכת ומעודדת, על חברותא ודרך NA, צעדים וחונך, פגישות וים של החלמה מסביב. אני אסירת תודה על חופש מהתמכרות פעילה ועל עוד יום נקי. רק להיום - שנה אחת ושבעה ימי ניקיון
|עציץ| עוד יום של עשייה לפני. להכין את הבית לקבוצת צעדים בערב, ועבודה... כל כך הרבה זמן שלא עבדתי במקום מסודר, ולאט לאט אני מתרגלת מקבלת, מפסיקה להילחם בעצמי ולעשות את מה שצריך מידי בוקר, מידי יום. למרות שיש בראש כל מיני "קופיפים" קטנים שעדיין מנסים את כוחם בדמות קולות של מחלה, ניסיונות להשאיר אותי בבית, לחפש משהו אחר עם כל מיני תירוצים. גאה בעצמי על שאני לא מוותרת על פגישות NA. למרות שאני מסיינת לעבוד בשמונה בערב. אני רצה.. רצה את כל הדרך למקלט בכמה דקות ולו רק בכדי להספיק להצהיר ימים, ורק אז לשבת עם כוס קפה ולהקשיב... לשתות בצמא כל מילה שנאמרת. תודה לאל על הנחישות שלי, על היכולת להתמיד, ברור לי שהחלמה במקום הראשון. מאחלת לעצמי ולכולנו יום נפלא של עשייה, אהבה, ושמחת חיים. אוהבים
 
למעלה