רק לחלוק אתכם קצת חוויות

[sk8webmaster]

רק לחלוק אתכם קצת חוויות

שירתתי בבופור בחורף 1995/96 מאז אני לא יכול לשכוח את המקום זה סוג של געגוע למקום שמשלב גן עדן וגיהנום (מילים שנאמרו זה מכבר) אני לא נוהג לקרוא ספרים, אני ADHD ולא קורא ספרים לצערי. הספר היחיד שקראתי במלואו ב7 השנים האחרונות היה "אם יש גן עדן" לגבי הספר, אני מרגיש שאין אדם שמודה יותר ממני לרון לשם, על יכולת העולם להיחשף בזכותו, למה שחווינו שם. כשקראתי את הספר, נזכרתי בריחות, רעשים, מראות, ורגשות שאין לתאר, הםנשארו בי תמיד רדומים, אבל הוא הצליח להעיר בי את המפלצת. בכיתי מהעמודים הראשונים, דמעות אמיתיות זלגו לי... הספר ניער לי את החיים, התקשרתי לאנשים מהתקופה היא, שלא דיברתי איתם שנים. הם כנראה חשבו שאני פסיכי, (ואולי אני באמת), כי אפאחד מהם לא הראה התלהבות מהספר. כשהסרט יצא, הם קיבלו את הבום. לצערי אני לא יכול לראות את הסרט, אני גר בפיניקס אריזונה. אם יש לכם רעיון איך אוכל לראות את הסרט בהקדם, אשמח לשמוע. שמעתי שרוצים להפיץ גירסא אנגלית בעולם אני לא יודע אם זה נכון, ומתי זה יקרה.

 

[מיכל שב]

תודה רבה על השיתוף שלך!

הייתי שמחה מאוד לשמוע עוד חוויות מהשירות. למה התחברת בספר ומה פחות היה מדוייק מבחינתך. אני בטוחה שגם לגולשים אחרים יהיו שאלות עבורך

לגבי הפצת הסרט בארה"ב - כרגע אין תאריך, אבל אני אשמח לעדכן כשיהיה.

 

[sk8webmaster]

למה התחברתי ולמה פחות

בסך הכל בתקופה שהייתי שם, לא חוויתי מוות של קרוב וטוב שכך בזה זה היה שונה מאד מהספר, אבל ידוע לי על מספיק אירועים שתיאור הספר לא רחוק מהם. מה שהכי קשה היה לי להתחבר אליו, הוא הצפיפות של האירועים. לא כל יום היה מוות . היתקלות ולא כל יום היו הפגזות ומהבחינה הזו, שיגרת המצב היתה מעט שונה מהשגירה המתוארת. היה מתח שלא ניתן להסביר, זה יכל לבוא מכל כיוון ובכל רגע עם או בלי התרעה מוקדמת ולזה היינו צריכים להיות מוכנים כמה שאפשר. לקראת סוף הקו שלנו שם, החיזבאלה מצא את הכיוון המדויק והפצמ"רים באמת התחילו ליפול בתוך המוצב. מאז, אני בטוח שהמצב השתנה, וצפיפות האירועים בטוח הלכה וגדלה, אבל עדיין מה שקבלתי מהספר היה צפוף מדי ביחס למציאות. זיכרון קטן לסיום, כי אני צריך לקצר : אחרי כשבוע וחצי שלא התקלחנו, חזרנו ממארב, והיה המוןןןןן בוץ בעמדת הטנקים. ממש כמו ביצה חומה נוזלית כזו... רציתי לקפוץ עם כל הציוד לתוך הביצה הזו, כדי להתרענן מלילה ארוך ומתיש, הרי ממילא נתקלח עוד מעט. אבל משהו עצר אותי. לאחר כחצי שעה שמחתי שלא קפצתי לבוץ. אין מקלחות עד הודעה חדשה, וגם בקושי נשארו מים לשטוף כלים במטבח, אז שטפנו ממים שהיו לנו בג'ריקנים. השיירה שהיתה צריכה להביא מים לא יכלה לעלות בשל ערפל שהיה בלילה - חשש למטענים על הצירים מכיוון שאי אפשר היה לתצפת עליהם ולא רצו לקחת סיכון לשלוח לשם שיירה. אחרי כשבוע הגיעה המקלחת, המיוחלת - המפקדים העבירו לנו הודעה, ללכת להתקלח בזוגות (השאר צריכים להיו בכוננות ובעמדות השמירה.) איך מתקלחים בבופור? שימו לב: קודם כל מתפשטים, פותחים את הברז, כשהברז פתוח צועקים - פארטוש!!! תן לי מים !!! "יש לך 60 שניות" צעק פארטוש הרס"פ בחזרה. אחרי 60 שניות מסתבנים- כמה שרוצים. כשרוצים לרחוץ את כל הסבון מהגוף - הסיפור חוזר על עצמו, ב 10 השניות האחרונות פארטוש הקריא כל שניה שעברה לוודא שסיימנו. זו היתה המקלחת היחידה שלי באותו החודש. מקלחת שלא תישכח לעולם

 

[Walk On Water]

וואו

 

[אנגלינה גולי ה 1]

אם יש גן עדן

לא יאומן.השניה סיימתי תספר עם דמעות..פתחתי תפוז וראיתי תהודעה כאן.אכן ספר מדהים.. שנדע רק שלום..ואהבה.. ‏

 

[Mrs Vertigo]

../images/Emo112.gifבתור אחת שגם רוצה כל כך כל כך

לשמוע עוד חוויות מלבנון, זה נחמד לשמוע שיש אנשים שבאים לספר.

 

[ספרטקוקוס]

הסרט הזה די מפספס

שירתתי בלבנון בערך שנה ( עיישיה-ריחן ).98-99 דווקא הדברים הקטנים שבאים יותר לידי ביטוי בספר, ולא עלו בסרט הם הזיכרונות האמיתיים יותר מהתקופה הזו. אני לא זוכר שהתעסקנו כ"כ בפוליטיקה, התעסקנו במה שמעניין ילדים בין 20- בחורות. לסגור 40 יום כי יש התראה על הציר, וכל הזמן להתעסק בשאלה אם יש טעם בכלל להתקשר אליה. כל יום כוננות עם שחר שמטריפה את השכל - לקום ב05:00 ולשבת בחד"ב עפוץ עד 06:00. הריח המסריח בצוללות כשמורידים נעליים אחרי שבוע בכוננות. להכין סנדביצים למארבים עם ממרח זיתים ושוקולד, בנדולרות עם סוכריות בוטנים וקבנוסים חתוכים. להתכלב במארב 100 שעות בגשם זלעפות, לשמוע בפעם ה200 איך היא זרקה אותו, התנוחות האהובות על X, מה היינו עושים לכל אחת מהאחיות של כל אחד בצוות ... הפחד הזה בהליכות למארבים, כשכל אבן נראית כמו שימלה. "השמחה לאיד" כשיושבים במארב ומעליך עפות קטיושות לקרית שמונה... המאנייקים שם אף פעם לא עוצרים לטרמפיסטים. על הפצועים וההרוגים אין מה להוסיף, זה דווקא משתקף בסרט, למרות שגם שם פספוס. האירוע הוא רק ההתחלה, אח"כ יש הלוויות, משפחות, בתי חולים ....

 

[Jusmine]

הספר מאוד חזק!

אחד הספרים הטובים שקראתי...

 

[liron9204]

הספר פשוט מדהים

אני עוד בכלל לפני הגיוס.. שאוטוטו מגיע אגב ובטח שאין מה להשוות בין אנשים שעשו ועושים שירות צבאי מסוג כזה לביני.. אבל בכל זאת, הספר חזק, מאוד מאוד ריגש אותי וחשף אותי לדברים שאני כנראה לא אכיר.. או לפחות את רובם. אחד הספרים הטובים שיש.

 

[yyoyo1234]

מסכים ספר טוב - הסרט הרס ולא פגע בכלום

 

[NoKi2sh]

../images/Emo24.gif

אני אחפש לך גרסה. תודה על השיתוף, התרגשתי. ד"ש מכולם פה בארץ...

 

[sk8webmaster]

korim lach bemikre

liat? i knew someone that had your nick name, her name was liat