רק לי זה נראה מוזר שהתקשורת החילונית סיקרה
את הגסיסה של הרב עובדיה באופן מוגזם (בדיקה האם יש שינוי במצבו כל 10 דקות במשך כל אותם ימים), ואח"כ את המוות?
זה ממש הכעיס אותי, כי סיקרו את זה כמו משחק כדורגל, ואני לא יודעת למה זה גרם לי להרגיש ככה.
אני לא יכולה לפקפק בחשיבות שלו, או בפועלו- מהסיבה הפשוטה שאני בורה (קדושה זה משהו אחר, בסופו של דבר כולנו עור ועצמות וכולנו נמות מתישהו).
הרב עובדיה בשבילי, לפחות בתקשורת החילונית, ב 20 ומשהו השנים האחרונות הוא מן דמות קריטקטורית שמדי פעם עלתה לכותרות בהקשר של ביטויי גנאי והסתה, או בהקשר של פסיקות- ההזויות לנו החילוניים.
אני מנסה לחשוב מה אני יודעת עליו - והדבר היחידי שאני מצליחה זה שהוא פעל למען הכרת נשים כאלמנות אחרי מלחמה - גם כשהבעלים בסטטוס "נעדרים" ולא "חללים" (וגם זה במעומעם).
ראיתי אתמול את אריאל זילבר והוא אמר עליו "הוא תמיד חיפש את הפסיקות כדי להקל ולא להכביד". זה סיקרן אותי.
מישהו יכול לתת דוגמאות נקודתיות (כמו הנ"ל עם הנשים אחרי המלחמה)?
את הגסיסה של הרב עובדיה באופן מוגזם (בדיקה האם יש שינוי במצבו כל 10 דקות במשך כל אותם ימים), ואח"כ את המוות?
זה ממש הכעיס אותי, כי סיקרו את זה כמו משחק כדורגל, ואני לא יודעת למה זה גרם לי להרגיש ככה.
אני לא יכולה לפקפק בחשיבות שלו, או בפועלו- מהסיבה הפשוטה שאני בורה (קדושה זה משהו אחר, בסופו של דבר כולנו עור ועצמות וכולנו נמות מתישהו).
הרב עובדיה בשבילי, לפחות בתקשורת החילונית, ב 20 ומשהו השנים האחרונות הוא מן דמות קריטקטורית שמדי פעם עלתה לכותרות בהקשר של ביטויי גנאי והסתה, או בהקשר של פסיקות- ההזויות לנו החילוניים.
אני מנסה לחשוב מה אני יודעת עליו - והדבר היחידי שאני מצליחה זה שהוא פעל למען הכרת נשים כאלמנות אחרי מלחמה - גם כשהבעלים בסטטוס "נעדרים" ולא "חללים" (וגם זה במעומעם).
ראיתי אתמול את אריאל זילבר והוא אמר עליו "הוא תמיד חיפש את הפסיקות כדי להקל ולא להכביד". זה סיקרן אותי.
מישהו יכול לתת דוגמאות נקודתיות (כמו הנ"ל עם הנשים אחרי המלחמה)?