רק לי זה קורה?
מידי פעם יוצא לי להפגש עם אנשים חדשים. אני מניחה שלכולנו יש מצבים כאלו בחיים - טיולים מאורגנים, מקום עבודה חדש, מסיבות... ולפעמים אני פוגשת אנשים (גברים ונשים) שנראה לי נחמד להתיידד איתם. וחלק מאותם אנשים נראים לי נחמדים הם גברים שנראים טוב לפי סטנדרטים כאלו או אחרים (גם אם אני לא בדיוק נמשכת לטיפוס מבחינת מראה), ובכמה מקרים גם כאלו שכנראה רגילים לזה שנשים מתחילות איתם, כנראה בגלל המראה בשילוב הקסם האישי שלהם. הנקודה היא שמבחינתי לא היתה משיכה לכיוון הזה, אלא באמת רק רצון להתיידד.
וכבר קרה לי כמה פעמים שאותם גברים איכשהו טעו בעניין שלי - וחשבו שאני מנסה להתחיל איתם, ופשוט סירבו. שזה לגיטימי לסרב, רק שבעצם הם סירבו למשהו שבכלל לא הצעתי, ואיכשהו בכלל לא תפסו את זה שאני פשוט מנסה להתיידד...
מצד אחד, אני חושבת שכבר מזמן התרגלתי לזה שהרבה גברים לא רואים אישה שמנה מאוד כ"אישה" ברמה של להתחיל איתה (או שהיא תתחיל איתם) או מישהי בכלל עם עניין בזוגיות, סקס וכו' - כך שבמובן מסוים עצם זה שאותם גברים מסוכלים לחשוב עלי כמישהי שמעוניינת במערכת זוגית זו כבר התקדמות. כבר קרה לי לא פעם שהיו גברים שהתיידדתי איתם והתחילו עם כל אישה בבסביבה חוץ ממני, כי בי הם ראו "רק ידידה". מצד שני, יש תמיד את המיתוס הזה על נשים שמנות ש"חיות באשליה" ותמיד יכשהו מתאהבות בצורה נואשת בגבר הכי חתיך בסביבה, ולא "מתחברות למציאות" שבה ברור שהוא לא יהיה מעוניין. ברור לי שבהרבה מקרים מדובר על ענייני אגו של הגברים עצמם ולא משהו מציאותי, אבל זה עדיין פוגע שרואים בי כך. ושיא הקטע היה שלפני בערך 12 שנה היה מישהו שעשה את זה בצורה פוגעת ולא בוגרת למדי, ובשנים האחרונות גיליתי דרך הפייסי (יש לנו חברים משותפים) שהוא היה בעברו שמן, כך שחוסר הרגישות שלו בעצם אפילו חזק יותר לאור ההיסטוריה הזו?
גם לכן זה קרה?
מידי פעם יוצא לי להפגש עם אנשים חדשים. אני מניחה שלכולנו יש מצבים כאלו בחיים - טיולים מאורגנים, מקום עבודה חדש, מסיבות... ולפעמים אני פוגשת אנשים (גברים ונשים) שנראה לי נחמד להתיידד איתם. וחלק מאותם אנשים נראים לי נחמדים הם גברים שנראים טוב לפי סטנדרטים כאלו או אחרים (גם אם אני לא בדיוק נמשכת לטיפוס מבחינת מראה), ובכמה מקרים גם כאלו שכנראה רגילים לזה שנשים מתחילות איתם, כנראה בגלל המראה בשילוב הקסם האישי שלהם. הנקודה היא שמבחינתי לא היתה משיכה לכיוון הזה, אלא באמת רק רצון להתיידד.
וכבר קרה לי כמה פעמים שאותם גברים איכשהו טעו בעניין שלי - וחשבו שאני מנסה להתחיל איתם, ופשוט סירבו. שזה לגיטימי לסרב, רק שבעצם הם סירבו למשהו שבכלל לא הצעתי, ואיכשהו בכלל לא תפסו את זה שאני פשוט מנסה להתיידד...
מצד אחד, אני חושבת שכבר מזמן התרגלתי לזה שהרבה גברים לא רואים אישה שמנה מאוד כ"אישה" ברמה של להתחיל איתה (או שהיא תתחיל איתם) או מישהי בכלל עם עניין בזוגיות, סקס וכו' - כך שבמובן מסוים עצם זה שאותם גברים מסוכלים לחשוב עלי כמישהי שמעוניינת במערכת זוגית זו כבר התקדמות. כבר קרה לי לא פעם שהיו גברים שהתיידדתי איתם והתחילו עם כל אישה בבסביבה חוץ ממני, כי בי הם ראו "רק ידידה". מצד שני, יש תמיד את המיתוס הזה על נשים שמנות ש"חיות באשליה" ותמיד יכשהו מתאהבות בצורה נואשת בגבר הכי חתיך בסביבה, ולא "מתחברות למציאות" שבה ברור שהוא לא יהיה מעוניין. ברור לי שבהרבה מקרים מדובר על ענייני אגו של הגברים עצמם ולא משהו מציאותי, אבל זה עדיין פוגע שרואים בי כך. ושיא הקטע היה שלפני בערך 12 שנה היה מישהו שעשה את זה בצורה פוגעת ולא בוגרת למדי, ובשנים האחרונות גיליתי דרך הפייסי (יש לנו חברים משותפים) שהוא היה בעברו שמן, כך שחוסר הרגישות שלו בעצם אפילו חזק יותר לאור ההיסטוריה הזו?
גם לכן זה קרה?
וברווקותי זה היה משחק משעשע, כשהייתי מתערבת עם חברה רזה מי תשיג איזה מישהו... אוי וי...