the Girl of Love
New member
רק לי נדמה שהכל חרא?
אני חנוקה מדמעות ולא יכולה יותר. מרוב שאני רוצה להוציא את הדמעות האלו אני לא מצליחה, אבל בסוף זה יצא.אני יודעת. למה הכל חרא? הכל,פשוט הכל. הדג שלי מת היום. ואני יודעת,אתם יכולים לצחוק שאני עושה מהדבר הזה כזה סיפור. אבל לכל דבר קטן אני יכולה לפתח סיפור אישי. ודג בשבילי זה יצור חי לא פחות ולא אחר מכל היצורים שבעולם. כלכך הייתה לי תקווה למפגש. כל כך רציתי את זה כבר, אבל היא לא תוכל להגיע למפגש. לפסטיבל שאני הייתי אמורה ללכת וכל כך רציתי, ויתרתי רק בגלל המשפחה שלי ובגלל המחשבה של: "מה,אין סיכוי שהיא תהיה שם בגלל שהיא גרה קרוב לשם..." אחרי שויתרתי על זה, מסתבר שהיא בעצמה תהיה בפסטיבל. אני פשוט לא מאמינה שכל הדברים האלו קורים לי אחד אחרי השני.. ובבקשה,בבקשה אל תכתבו לי בוקורות.. אז תקראו לי אגואיסטית ומה שתרצו,אבל הייתי חייבת לכתוב מה שאני מרגישה.. אני כלכך רוצה לעשות הפסקה מהכל.. וסליחה שהוצאתי פה את כל זה..
אני חנוקה מדמעות ולא יכולה יותר. מרוב שאני רוצה להוציא את הדמעות האלו אני לא מצליחה, אבל בסוף זה יצא.אני יודעת. למה הכל חרא? הכל,פשוט הכל. הדג שלי מת היום. ואני יודעת,אתם יכולים לצחוק שאני עושה מהדבר הזה כזה סיפור. אבל לכל דבר קטן אני יכולה לפתח סיפור אישי. ודג בשבילי זה יצור חי לא פחות ולא אחר מכל היצורים שבעולם. כלכך הייתה לי תקווה למפגש. כל כך רציתי את זה כבר, אבל היא לא תוכל להגיע למפגש. לפסטיבל שאני הייתי אמורה ללכת וכל כך רציתי, ויתרתי רק בגלל המשפחה שלי ובגלל המחשבה של: "מה,אין סיכוי שהיא תהיה שם בגלל שהיא גרה קרוב לשם..." אחרי שויתרתי על זה, מסתבר שהיא בעצמה תהיה בפסטיבל. אני פשוט לא מאמינה שכל הדברים האלו קורים לי אחד אחרי השני.. ובבקשה,בבקשה אל תכתבו לי בוקורות.. אז תקראו לי אגואיסטית ומה שתרצו,אבל הייתי חייבת לכתוב מה שאני מרגישה.. אני כלכך רוצה לעשות הפסקה מהכל.. וסליחה שהוצאתי פה את כל זה..
