דיוגנס מסינופה
New member
"רק מוות יכול לשלם בעד חיים"
להכל
הכלל הזה חוזר כמעט כמו "ולאר מורגוליס", אבל אם חושבים על זה, הוא כלל מוזר, והוא נאמר ע"י כמה וכמה אנשים: ע"י מירי מאז דור, ע"י כל מיני גורמים הקשורים לחסרי הפנים, אולי ע"י מליסנדרה. קיבורן אומר משהו דומה, בכך שהמלומדים מנתחים גופות כי באמצעות המוות אפשר ללמוד על החיים, והוא צריך נסיינים חיים כי הוא מעוניין ללמוד על המוות.
אבל מה זה אומר? במקרה של חאל דרוגו, זה מוות ששילם בעד מוות אחר: מות הסוס שלו, מות שומרי הסף של האוהל, מות העובר של דאני, והכל כדי למנוע את המוות של דרוגו. באותה צורה שלוש הרציחות של אריה נועדו לתת למוות את הסיפוק שבלקיחת שלושת המיתות של ז'אקן וחבריו ממנו ע"י מתן של שלוש מיתות אחרות. לכן הניסוח "מוות יכול לקנות חיים" הוא ניסוח לוקה בחסר. נראה לי שבמדורה שבה נשרפו חאל דרוגו ומירי מאז דור גם יושם העקרון שהמוות (של דרוגו ושל מירי) שילם בעד החיים (של הדרקונים שטרם בקעו). כאן אין פה מוות אחד במקום מוות אחר, אלא מוות של אחד שיוצר חיים של אחר - ואני שב להשוואה שקיבורן עשה על למידת החיים דרך המוות ולמידת המוות דרך החיים. אפשר להביא לכאן גם את קסם שלוש העלוקות של מליסנדרה, שהמוות שלהן (והן מכילות דם מלכותי) שילם בעד הפסקת החיים של מישהו אחר. גם את לורד בריק שנפח חיים בליידי לב אבן תוך שהוא שילם בחייו שלו יכולה להיות דוגמה לענין. בכל מקרה העקרון הזה לא לגמרי ברור לי.
על כל פנים, משהו מעניין שראתי ברשת*, ולא לגמרי שונה: הסיפור של ייסוד אגודת חסרי הפנים הוא שהמיסד של המסדר החליט שהמוות הוא האמת האוניברסלית והאל היחיד, והרג עבד שהתפלל למותו. אחרי זה הוא שמע תפילה של עבד שני שהתפלל למות האדון שלו, ואחרי שהאדון נהרג תבע מהעבד השני את חייו במובן שהוא תבע ממנו להקדיש את חייו לשירות כתשלום על המוות. מכאן ההמשך של "ולאר מורגוליס" - "ולאר דוהאריס" שמשמעו "כל האנשים משרתים". חסרי הפנים בבית הלבן והשחור מקיימים תפילות - וכאן יש משמעות לתפילה היחידה של אריה: רשימת השמות שלה. היא מתפללת למותם של כל מיני אנשים, והיא לא בהכרח תהרוג אותם או תגורש מהמסדר בשל חטא החזקת השאיפות האישיות. האנשים ברשימה שלה ימותו בזה אחר זה, בהתערבות ישירה או עקיפה של חסרי הפנים - כתשלום לחיי שירות של אריה עבורם. מוות משלם בעד חיים.
(*פה)
הכלל הזה חוזר כמעט כמו "ולאר מורגוליס", אבל אם חושבים על זה, הוא כלל מוזר, והוא נאמר ע"י כמה וכמה אנשים: ע"י מירי מאז דור, ע"י כל מיני גורמים הקשורים לחסרי הפנים, אולי ע"י מליסנדרה. קיבורן אומר משהו דומה, בכך שהמלומדים מנתחים גופות כי באמצעות המוות אפשר ללמוד על החיים, והוא צריך נסיינים חיים כי הוא מעוניין ללמוד על המוות.
אבל מה זה אומר? במקרה של חאל דרוגו, זה מוות ששילם בעד מוות אחר: מות הסוס שלו, מות שומרי הסף של האוהל, מות העובר של דאני, והכל כדי למנוע את המוות של דרוגו. באותה צורה שלוש הרציחות של אריה נועדו לתת למוות את הסיפוק שבלקיחת שלושת המיתות של ז'אקן וחבריו ממנו ע"י מתן של שלוש מיתות אחרות. לכן הניסוח "מוות יכול לקנות חיים" הוא ניסוח לוקה בחסר. נראה לי שבמדורה שבה נשרפו חאל דרוגו ומירי מאז דור גם יושם העקרון שהמוות (של דרוגו ושל מירי) שילם בעד החיים (של הדרקונים שטרם בקעו). כאן אין פה מוות אחד במקום מוות אחר, אלא מוות של אחד שיוצר חיים של אחר - ואני שב להשוואה שקיבורן עשה על למידת החיים דרך המוות ולמידת המוות דרך החיים. אפשר להביא לכאן גם את קסם שלוש העלוקות של מליסנדרה, שהמוות שלהן (והן מכילות דם מלכותי) שילם בעד הפסקת החיים של מישהו אחר. גם את לורד בריק שנפח חיים בליידי לב אבן תוך שהוא שילם בחייו שלו יכולה להיות דוגמה לענין. בכל מקרה העקרון הזה לא לגמרי ברור לי.
על כל פנים, משהו מעניין שראתי ברשת*, ולא לגמרי שונה: הסיפור של ייסוד אגודת חסרי הפנים הוא שהמיסד של המסדר החליט שהמוות הוא האמת האוניברסלית והאל היחיד, והרג עבד שהתפלל למותו. אחרי זה הוא שמע תפילה של עבד שני שהתפלל למות האדון שלו, ואחרי שהאדון נהרג תבע מהעבד השני את חייו במובן שהוא תבע ממנו להקדיש את חייו לשירות כתשלום על המוות. מכאן ההמשך של "ולאר מורגוליס" - "ולאר דוהאריס" שמשמעו "כל האנשים משרתים". חסרי הפנים בבית הלבן והשחור מקיימים תפילות - וכאן יש משמעות לתפילה היחידה של אריה: רשימת השמות שלה. היא מתפללת למותם של כל מיני אנשים, והיא לא בהכרח תהרוג אותם או תגורש מהמסדר בשל חטא החזקת השאיפות האישיות. האנשים ברשימה שלה ימותו בזה אחר זה, בהתערבות ישירה או עקיפה של חסרי הפנים - כתשלום לחיי שירות של אריה עבורם. מוות משלם בעד חיים.
(*פה)
