עוד משהו...
כל אבן בדרך היא אבן בדרך לאנשהוא... ז"א: כל מה שקורה לנו בדרך אנחנו יכולים להשתמש בו למשהו... נניח שמישהו בדרכך לעבודה בבוקר, ייתן לך פרח יחייך אלייך ויגיד לך בוקר טוב... את יכולה לעצור,לחייך חזרה,להגיד לו בוקר אור ולהיות שמחה שמישהו ואפילו לרגע, חשב עלייך...גם אם זה אדם זר לחלוטין... או שאת יכולה להגיד לעצמך:"איזה אנשים מוזרים..." ולהמשיך בדרכך בפחד מהמוזרות... או שנניח מישהו על הבוקר יבוא ויצרח עלייך שאת מגעילה ומכוערת... את יכולה להגיב אליו בצעקות שהוא מכוער ושהוא שיכור או שאת יכולה להגיד לו "תודה על חוות הדעת, אלך לטפל בזה" אני מבטיח לך שבכל מקרה תחשבי על ה,מוזרים האלו" לא עדיף לקחת את הדברים בכיף? לא עדיף להבין שסה"כ אנחנו בבוקר, בדרכינו לעבודה\לחיים של היום.. ושכל דבר בדרך יכול וגורם לנו לחשוב על החיים ועל הדברים היפים שבחיינו? אני מאמין שדבר כמו שקרה אתמול (אדם נרצח מול עיניי בתו הקטנה)צריך ואפילו חייב להדליק נורה אדומה עבור כולנו. חיי אדם נהיו לא חשובים וחסרי מחיר. אני לא רוצה לחשוב בכלל כמה השתנו חיי הילדה הקטנה ולו רק בגלל שאביה מת,נרצח...ולא רוצה לחשוב כמה חייה נהרסו בגלל שראתה את זה קורה. אני זוכר את התקופה שלעבריינים היה "כבוד" ולא פגעו בנשים וילדים שלא היו נפגעים פרט למחוסל עצמו... היום אין ערך לכלום...לא לחיי אדם ולא לרכוש. איך עברתי מנושא לנושא???? הרצח המזעזע הזה מול עיניים קטנות ,קרועות לרווחה אינו יוצא לי מהראש... מצטער.. שי
