מזל טוב !
אני זוכרת את הצעד הראשון של אחי הקטן. אני הייתי בת 10 בערך, והלכתי איתו לשכנה שהיתה חברה שלי, ופתאום הוא צעד לעברי. התרגשתי כל כך.... עד היום אני זוכרת שטסתי למעלה לבית שלנו, לספר לאמא שלי בהתרגשות... ועברו מאז 20 שנה.. וואוו... ועכשיו יש לי לחכות לצעד של רועי שלי. רק המחשבה מרגשת. נו... היידי, אז אפשר להתחיל להרגיש את המעבר מעבדות לחרות... [קצת פחות על הידיים??] נירית