../images/Emo32.gifטוב, זה סיפור קצת ארוך
נולדתי לפני כך וכך שנים (איפשהו בין 15 ל-51) בכפר קטן שלמרגלות הרי אוראל הרחוקים. גם אנו, הילדים, כמו כל ילדי הכפר, נשאנו בעול כלכת הבית. כך קרה שכבר בגיל 9 הייתי רועת צאן מנוסה ואחראית. מדי בוקר הייתי מורידה את העדר אל ימת קייטאן הסמוכה (זו הימה בעלת המים המתוקים ביותר בעולם. מספרים כי במאה ה-6 עברו המונגולים באיזור, לפני התפשטותם מזרחה, ונטלו מים מתוקים בשקי בד. כשהגיעו לסין, התערבבו המים בצמחי תבלין שהביאו עמם ממסעותיהם, וכך נולד משקה התה המפורסם). ובכן, יום אחד, כשנחתי מתחת עץ הסיבכה העבות, חשתי בחוסר מנוחה בעדר. לא עברו שניות מעטות, ואחת הכבשות היתה נתונה בפיו של זאב אימתני. לא הרהרתי פעמיים. תפסתי את לסתותיו של הזאב, פערתי אותן בחזקה, ושחררתי את הכבשה. הזאב נס על נפשו. בראיה לאחור אף אני תמהה על העוז שמצאתי אני, אז בת 14 שנים בלבד, להתעמת עם זאב רעבתן. אך הבן, כבשה שכזו, על חלבה, צמרה, צאצאיה ובשרה, היתה לנו מקור פרנסה לימים רבים. באותו יום שבתי לביתי, ולא הסגרתי מאום להורי. אך המאורע סימן לי את נתיב חיי. בגיל 14 הייתי חזקה יותר מרוב גברתני הכפר, ואמיצה מכולם גם יחד. ובאותו יום היכתה בי הידיעה: הכל תלוי רק בנו! בכוחנו נוכל לעשות הכל! כוחנו המנטאלי יותר מזה הפיסי (שכן הזאב היה חזק ממני פי כמה). ואז, לחוף ימת קייטאן, המשכתי להגות דיעות ורעיונות: מה יקרה, אם יוכלו כל איש ואשה, ליטול את קשיי היום, את הצרות, את המרירות, את האדישות, השנאה והרוע, לצרור אותם בצרור (קטן או גדול) ולזרוק אותם לבור עמוק (קטן או גדול)? ומה אם יגלגלו את הבור הזה מהם והלאה? האם לא יהיו החיים על כוכב זה טובים יותר לחיותם? כך החילותי מגלגלת בורות. תחילה היתה המלאכה קשה לאין נשוא. אך בכוחי ובנחישותי יכולתי לה. בורות קטנים וגדולים, רחבים או עמוקים, יבשים, לחים או רטובים. ניתן למצוא רבים מהם בעיירות קטנות מבודדות, אך בעיקר באיזורי ריב בין שבטים, עמים ומדינות. עוד רבה הדרך למציאת המכאניזמוס, אך כיום ידוע שמקום ממנו גולגל בור, הופך תוך זמן קצר פרחוני, מוריק ומואר. ודבר נוסף: לא ניתן לגלגל בור מבלי שנמסרה בקשה מפורשת לכך מכל תושבי האיזור האמור. זו המהמורה העיקרית העומדת בפני קהילת מגלגלי הבורות, המונה כיום מאות רבות של אנשותים, ועוד עולה וגדלה מדי יום. ולמה אני פה בפורום, שאלת? כי רק פה בפורום אני יכולה לכתוב את השטויות האלה, מבלי שיסקלוני באבנים, אלא להיפך, עוד מלטפים את ראשי בעדינות ומגישים לי רקיק מרוח בריבה ביתית.