רק רציתי לומר

רק רציתי לומר

שעבר עליי יום נוראי- משעה 12:00 ללא הפסקה היה לי בכי באוזניים- ועד שאחת נרגעה השניה התחילה וכך שוב ושוב- והן לא נחו צהרים- ואני כל כך תשושה ושבורה ונורא נורא עייפה........ ואני ממש צריכה חיבוק ואמבטיה וכמה שעות שינה. תהיתי קודם בקול רם מדוע אלהים (מן ישות עליונה שאני בכלל לא בטוחה שהיא קיימת) חנן אותי בשתי בנות בכייניות אבל לא השכיל לחנון אותי במספיק כח וסבלנות....... העיקר שעמית עכשיו הגיע (המשיח הגיע!) ואני כבר רואה את סוף היום מתקרב.
 
את דפוקה בשכל?

למה את לא מתקשרת? היית אורזת אותן ובאה אלי, דווקא היה אצלי גנון אחה"צ עם הילדים של השכנים. או שאנחנו היינו באות ומשתיקות אותן! מחר יש לי סקירה אחרת היינו הולכות בבוקר להתחרדן בבילויים (ושדורון תצרח עד מחר, מה 'כפת לנו? אנחנו ברחוב...) אבל אולי נעשה את זה ביום רביעי, צפוי להיות "חם מהרגיל" (יש!!!!!!!!!)?????
 

ו שתי

New member
אפשר עידוד באיחור של יום?

או לפחות לשאול אם היום היה סביר יותר?
 

עמית@

New member
רק רציתי לומר.

שגם שלי בוכות, וגם חולות
 
תודה.... אתמול היה יותר טוב

פחות בכי, וגם הן ישנו צהרים- אז לפחות היה לי קצת שקט באמצע היום... לא יודעת מה קרה לבנות. התקלקלו? שינויי מזג האויר? מזל שזה לא ככה כל יום.
 

עינבלית

New member
אויש מתוקה, הימים האלו איומים!

עבר עלי שבוע בדיוק כזה רק עם אמא אחת בוכיה(אני) וילדה אחת בוכיה(ליה) שבכו בתורות. אני נורא נורא חולה ולא יוצאת מזה והיא כמוני. אני מבינה את השאיפה לסבלנות במיוחד כשאתמול בלילה נשברתי והתעלמתי ממנה לחצי שעה שהגיעה לבכי איום ונורא. אני כזו אמא רעה. לפעמים אני לא בטוחה שמגיע לי עוד ילד...
 
אויש.....

את לא באמת חושבת ככה- נכון? אבל אני יכולה להבין איך בימים הקשים- כשכבר אין סבלנות- מתגנבות מחשבות כאלו. אני בטוחה שזה קורה לכולן. תחלימו מהר! ותשתי תה קמומיל!
 
יש ימים כאלו שבהם אני מקווה

שהיא מספיק צעירה כדי לא לזכור איזה יום נורא היה לנו ביחד. (קורה בד"כ ביום האחרון של מחלה אחרי שהיתה איתי בבית כמה ימים ונורא משעמם לה, מזג אויר נורא בחוץ ואף אחד לא בבית).
להיידי וענבל והחלמה מלאה!
 
../images/Emo24.gif אוי כל כך מבינה אותך

אצלינו המצב לא יותר טוב, בליל שבת לא ישנו בבית וטלטל פיתחה חרדות נטישה נוראים, מאז היא מתעוררת כל בערך חצי שעה בבכי היסטיר ורואה שאנחנו לידה. אתמול בלילה יוד לא היה, ואני הרגשתי שאני משתגעת, הרגשתי שעוד רגע אני עלולה להפליק לה - כמובן שזה לא נעשה - אבל מעולם לא הייתי כל כך קרובה. עשיתי דברים כל כך לא חינוכיים וכל כך "לא אני" בשביל להרגיע את הבכי - כמו לקחת לה את המוצץ ולהגיד לה "את שאת לא מפסיקה לבכות את לא מקבלת את המוצץ" - וזה עזר אבל הרגשתי כל כך רע... ואז שהיא נירדמה לא הפסקתי לנשק אותה ולהגיד לה כמה אני אוהבת אותה. אמא רעה....
 

עינבלית

New member
החלמה מהירה לכולנו

ומה שאת מתארת זה בדיוק מה שאני עוברת. אני מאבדת את שפיותי. יש לי דלקת ויראלית בדרכי הנשימה העליונות וחוסר סבלנות משווע. אוף, שיגמר כבר.
 

lulyK

New member
קרעת לי את הלב עכשיו.

הימים האיומים והנוראיים האלה.
 

אדר שלי

New member
מקווה שכולכן מרגישות טוב יותר היום

היידי, ענבלית ואמא של עופרי. גם עליי עבר לילה קשה...
 

אפרת12

New member
השרשור הזה מעלה בי דמעות ../images/Emo7.gif

איזה תחושות (באמת) קשות. האמת שגם אני מרגישה ככה לפעמים - בעצם בכל לילה לאחרונה, כשאני יודעת שהוא בוכה הרבה מתוך שינה, ואני מעדיפה לא לקום אליו ברגע שהוא מתחיל להשמיע את קולו. אבל בואו נהיה קצת יותר סלחניות עם עצמנו - אנחנו לא מתעללות, אנחנו בסה"כ בני אדם שצריכים לשמור קצת גם על עצמם - הבריאות והשפיות. אנחנו נותנות להם כל כך הרבה מאיתנו - בואו נשאיר גם לעצמנו קצת
מקוה שכל האימהות וכל הילדים יתחילו להרגיש טוב-טוב מהר-מהר
 

חושחושה

New member
../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

והכי בא לי לצעוק: "אמא"להההההההההההההההה"
 
למעלה