שלא נדבר על "חרא שמיימי" (כן. באמת)
ב"איש הקובייה" (חרא של ספר, בזבוז זמן משווע), אחת הדמויות אומרת "חרא שמיימי". לא פחות ולא יותר. (holy crap? holy shit?)
ב"אי של סופיה" (עוד בזבוז זמן?), מתארים חדר של נער, ואומרים שתלויים על הקירות פוסטרים של להקות ונגני ארסנל. נגנים! (as in players. שחקנים. כדורגלנים)
וב"הארכיטקטורה של מחוז האוזרק בארקנסו" (אחד הספרים המקסימים שנכתבו אי פעם, חובה), יש טעות תרגום צורמת אחת (וחבל, כי אסף גברון עשה עבודה נהדרת): "איפה בגיהנום היית?" כתרגום ל where the hell have you been?! אבל זה כ"כ מתאים לדמות והספר כ"כ מקסים, שסלחנו לו.
(כן, אני זוכרת טעויות תרגום בספרים. מעצבן אותי שמשלמים גם למתרגם וגם לעורך ועדיין הקורא צריך להתקל בדברים האלה)