רק שימי נר על החלון....
היא פקחה עיניה, אור השמש חדר מעבד לחלון הסלון הסמוך. היתה זו שמש חורפית נעימה. בלילה עוד ירד גשם כבד והרוח שרקה, ועכשיו כאילו לא היה - שקט, ציפורים מצייצות וקרני אור רכות ומלטפות. רעש נשימותיו הרעידו לפתע את גופה, היא הזיזה ראשה ובחנה אותו. זה לא היה חלום, היא חשבה לעצמה, בעודה סוקרת את גופו. הוא שכב עם גבו אליה ופניו היו מוסתרים. היא עצמה את עיניה ונזכרה כיצד הכל החל... חברה שלה המליצה להתחבר לאינטרנט, בואי ואראה לך, יש כאן משהו ממש חמוד - זה נקרא צ`ט ושם אפשר לדבר עם מלא אנשים, זה כיף... וכמו כולם גם היא התמכרה לסם המשכר הזה שנקרא צ`יטוט. זה עזר לה להעביר את הזמן, השידוך האחרון ששידכו לה נמצא עכשיו בחו``ל והיא לבדה. היא היתה בוהה במסך, המילים והמשפטים רצים מולה והיא לא כל כך ידעה כיצד להשתלב. היה שם אחד שמשך את תשומת ליבה, הוא היה מצחיק ושנון, וגרם לה לא פעם לחייך. היא ישבה וחיכתה שהוא יעלה ויתחיל לכתוב מאמרות השפר שלו ומההערות הציניות שלו שכה אהבה. לילה אחד אזרה אומץ ופנתה אליו בשורת הפרטי. הוא השיב לה בחביבות וכך החלו הם משוחחים כמעט כל לילה, צוחקים ונהנים להם ביחד. הסתבר שיש להם הרבה מן המשותף, אהבתם למוסיקה היתה אחת מהם. השיחות נמשכו ונמשכו והיא כבר היתה מלאת סקרנות מי זה האיש הזה בצידו השני של המסך. לילה אחד שאלה אותו ``תאר לי את עצמך``, ולמרות שלא אהב את השאלה הוא תיאר לה עצמו, וכך הסתברר שהיא גבוהה ממנו כמעט בראש. אבל זה לא הפריעה לה - הסקרנות שלה גברה. השיחות שלהם הפכו להיות יותר מלאות רגש ותשוקה, ולילה אחד היא עשתה איתו אהבה בטלפון וגופה רעד מרוב הנאה. ``יש לי פנטזיה`` היא אמרה לו, ``רוצה לעזור לי לממש אותה`` שאלה אותו. הוא היסס ואז ענה: ``כן``. הלילה היה שחור וגשום, הוא צעד בצעדים כבדים אל עבר דלת ביתה. הדלת היתה פתוחה, הבית כולו חשוך ורק נרות בודדים מאירים את דרכו אליה. הוא צעד אל עבר חדרה, היא שכבה שם בעלטה מוחלטת, הוא פשט בגדיו וניגש אליה, הוא נישק אותה ברכות, חיבק אותה, ליטף את גופה הענוג ותינה עימה אהבים כל הלילה, עד שנרדמו בזרועות השני. היא פקחה את עיניה שוב, שולחת ידה לעברו, אך הוא איננו כבר. בקפיצה התיישבה במיטה וראתה שבגדיו נעלמו וגם הוא. מאז אותו לילה, היא דואגת להשאיר לפחות נר אחד על החלון - אולי הוא ישוב בשנית...
היא פקחה עיניה, אור השמש חדר מעבד לחלון הסלון הסמוך. היתה זו שמש חורפית נעימה. בלילה עוד ירד גשם כבד והרוח שרקה, ועכשיו כאילו לא היה - שקט, ציפורים מצייצות וקרני אור רכות ומלטפות. רעש נשימותיו הרעידו לפתע את גופה, היא הזיזה ראשה ובחנה אותו. זה לא היה חלום, היא חשבה לעצמה, בעודה סוקרת את גופו. הוא שכב עם גבו אליה ופניו היו מוסתרים. היא עצמה את עיניה ונזכרה כיצד הכל החל... חברה שלה המליצה להתחבר לאינטרנט, בואי ואראה לך, יש כאן משהו ממש חמוד - זה נקרא צ`ט ושם אפשר לדבר עם מלא אנשים, זה כיף... וכמו כולם גם היא התמכרה לסם המשכר הזה שנקרא צ`יטוט. זה עזר לה להעביר את הזמן, השידוך האחרון ששידכו לה נמצא עכשיו בחו``ל והיא לבדה. היא היתה בוהה במסך, המילים והמשפטים רצים מולה והיא לא כל כך ידעה כיצד להשתלב. היה שם אחד שמשך את תשומת ליבה, הוא היה מצחיק ושנון, וגרם לה לא פעם לחייך. היא ישבה וחיכתה שהוא יעלה ויתחיל לכתוב מאמרות השפר שלו ומההערות הציניות שלו שכה אהבה. לילה אחד אזרה אומץ ופנתה אליו בשורת הפרטי. הוא השיב לה בחביבות וכך החלו הם משוחחים כמעט כל לילה, צוחקים ונהנים להם ביחד. הסתבר שיש להם הרבה מן המשותף, אהבתם למוסיקה היתה אחת מהם. השיחות נמשכו ונמשכו והיא כבר היתה מלאת סקרנות מי זה האיש הזה בצידו השני של המסך. לילה אחד שאלה אותו ``תאר לי את עצמך``, ולמרות שלא אהב את השאלה הוא תיאר לה עצמו, וכך הסתברר שהיא גבוהה ממנו כמעט בראש. אבל זה לא הפריעה לה - הסקרנות שלה גברה. השיחות שלהם הפכו להיות יותר מלאות רגש ותשוקה, ולילה אחד היא עשתה איתו אהבה בטלפון וגופה רעד מרוב הנאה. ``יש לי פנטזיה`` היא אמרה לו, ``רוצה לעזור לי לממש אותה`` שאלה אותו. הוא היסס ואז ענה: ``כן``. הלילה היה שחור וגשום, הוא צעד בצעדים כבדים אל עבר דלת ביתה. הדלת היתה פתוחה, הבית כולו חשוך ורק נרות בודדים מאירים את דרכו אליה. הוא צעד אל עבר חדרה, היא שכבה שם בעלטה מוחלטת, הוא פשט בגדיו וניגש אליה, הוא נישק אותה ברכות, חיבק אותה, ליטף את גופה הענוג ותינה עימה אהבים כל הלילה, עד שנרדמו בזרועות השני. היא פקחה את עיניה שוב, שולחת ידה לעברו, אך הוא איננו כבר. בקפיצה התיישבה במיטה וראתה שבגדיו נעלמו וגם הוא. מאז אותו לילה, היא דואגת להשאיר לפחות נר אחד על החלון - אולי הוא ישוב בשנית...