icy rain drop
New member
רק שתדעו-ריקודי עם הרסו לי את החיים
ולפני שאתם מוציאים רבע צחקוק מהפה תקשיבו לזה: קצת אחרי שהורי התחתנו, הם הלכו למועדון ריקודי עם. אמא שלי לא כל כך נהנתה ולכן הפסיקה ללכת, ואבא שנורא אוהב ריקודי עם נשאר, וקצת יותר מעשר שנים ביום חמישי בערב, בתשע אם אינני טועה, הוא יוצא דרך קבע למועדון הריקודים. עד כאן הכל טוב ויפה, וכולם כבר רגילים למצב הלא-כל-כך-נורמלי אם תשאלו אותי. אמא אף פעם לא הייתה מרוצה עם זה, אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ערב אחד שאבא חזר הבייתה יום חמישי אחד בשלוש וחצי בלילה. אמא שאף פעם לא הייתה בנאדם מופנם התחילה לצרוח ולריב, ובצדק. מאז, זכורה לי תקופה נוראית של ריבים מזעזעים ואיומים, צרחות, בכי ואווירה ´עכורה´ בלשון המעטה, בבית.. שלוש שנים לאחר המעשה, אבא גר בבית זונות בביתה של הבוגדת ולא ארחיב במילים בנושא זה, ואמא מצאה לה מישהו שיבוא לבית שלנו- שמשמש כאן בית מלון; אתה בא, משלם, ובתמורה אוכל, ישן, ומז**... נכון, נשמע מאוד בוטה אך זו המציאות. ורק אני יושבת כאן ומקללת את היום שבו אבי החליט להצטרף למועדון ריקודי העם שהרס לי את המשפחה את הבית את החיים. ואל תגידו לי פה שזה לא רלוונטי ושזה לא פורום עזרה נפשית כי זה מה שגרמו ריקודי עם למשפחה שלי ואולי הם לא היו בוגדים אם הם לא היו רוצים אבל ריקודי העם היו מה שקרב אותם קירבה ממש גדולה. קירבה שהזמינה אותם להתקרב עוד יותר. אז אני פונה אליכם ציבור הרקדנים. הנשואים ובעלי המשפחות. אם אתם נותנים לבני זוגכם ללכת לרקוד לבד, קחו בחשבון את הסיפור שלי ובשום פנים ואופן אל תגידו לי זה לא יקרה, אפילו אם היא נראית לכם הכי נאמנה בעולם. אפילו אם הוא בחיים לא יבגוד בך. אל תקחו את הסיכון. תראו מה קרה לי מזה תראו מה ריקודי עם עשו לי. אל תסכנו את כל המשפחה. אל תסכנו את האהבה. זכרו אותי.
ולפני שאתם מוציאים רבע צחקוק מהפה תקשיבו לזה: קצת אחרי שהורי התחתנו, הם הלכו למועדון ריקודי עם. אמא שלי לא כל כך נהנתה ולכן הפסיקה ללכת, ואבא שנורא אוהב ריקודי עם נשאר, וקצת יותר מעשר שנים ביום חמישי בערב, בתשע אם אינני טועה, הוא יוצא דרך קבע למועדון הריקודים. עד כאן הכל טוב ויפה, וכולם כבר רגילים למצב הלא-כל-כך-נורמלי אם תשאלו אותי. אמא אף פעם לא הייתה מרוצה עם זה, אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ערב אחד שאבא חזר הבייתה יום חמישי אחד בשלוש וחצי בלילה. אמא שאף פעם לא הייתה בנאדם מופנם התחילה לצרוח ולריב, ובצדק. מאז, זכורה לי תקופה נוראית של ריבים מזעזעים ואיומים, צרחות, בכי ואווירה ´עכורה´ בלשון המעטה, בבית.. שלוש שנים לאחר המעשה, אבא גר בבית זונות בביתה של הבוגדת ולא ארחיב במילים בנושא זה, ואמא מצאה לה מישהו שיבוא לבית שלנו- שמשמש כאן בית מלון; אתה בא, משלם, ובתמורה אוכל, ישן, ומז**... נכון, נשמע מאוד בוטה אך זו המציאות. ורק אני יושבת כאן ומקללת את היום שבו אבי החליט להצטרף למועדון ריקודי העם שהרס לי את המשפחה את הבית את החיים. ואל תגידו לי פה שזה לא רלוונטי ושזה לא פורום עזרה נפשית כי זה מה שגרמו ריקודי עם למשפחה שלי ואולי הם לא היו בוגדים אם הם לא היו רוצים אבל ריקודי העם היו מה שקרב אותם קירבה ממש גדולה. קירבה שהזמינה אותם להתקרב עוד יותר. אז אני פונה אליכם ציבור הרקדנים. הנשואים ובעלי המשפחות. אם אתם נותנים לבני זוגכם ללכת לרקוד לבד, קחו בחשבון את הסיפור שלי ובשום פנים ואופן אל תגידו לי זה לא יקרה, אפילו אם היא נראית לכם הכי נאמנה בעולם. אפילו אם הוא בחיים לא יבגוד בך. אל תקחו את הסיכון. תראו מה קרה לי מזה תראו מה ריקודי עם עשו לי. אל תסכנו את כל המשפחה. אל תסכנו את האהבה. זכרו אותי.
