רק 5% שבע רצון מהמערכת הפוליטית
רק 5% מהציבור הישראלי שבע רצון מהמערכת הפוליטית מאת רותי סיני מסקר שנערך בקרב 1,200 משקי בית עולה כי גם המשטרה זוכה לאחוזי אמון נמוכים מאוד וכי כרסום חל גם במידת האמון של הציבור בבית המשפט העליון אמון הציבור במשטרה ירד מ-36% ב-2002 ל-15% ב-2007 תצלום: אלברטו דנקברג רק 5% מהציבור בישראל, יהודים וערבים, שבעי רצון מהמערכת הפוליטית. גם מידת אמונו של הציבור בממשלה שלו נמצאת בשפל - רק 9% מהמגזר היהודי ו-8% מהערבי חושבים שהממשלה פועלת כראוי ורק 11% מהיהודים ו-7% מהערבים חושבים שהיא מקבלת החלטות לטובת כלל הציבור. הממצאים עלו בסקר שערכו פרופ' אריה רטנר וד"ר מאיר יעיש מאוניברסיטת חיפה בקרב 1,200 משקי בית. הסקר נערך בסגרת מחקר שמטרתו לאמוד את מידת הצדק החברתי בישראל ואת עמדות הציבור כלפי תפקוד הממשלה ומוסדותיה. המחקר הוצג ביום שני בכנס חיפה הראשון לאחריות חברתית שכותרתו "של מי האחריות הזו". קבוצות חוקרים מבצעות סקרים דומים במקביל גם בגרמניה, צ'כיה, ספרד והונגריה. החוקרים מצאו שככלל, רמת שביעות הרצון של הישראלים מחייהם אינה גבוהה. כ-38% מהציבור היהודי ורק 25% מהציבור הערבי אמרו שהם מרוצים מחייהם. אחוזי תמיכה נמוכים מאוד, אך גבוהים יותר מאלו שמקבלת המערכת הפוליטית, מקבלת המשטרה. החוקרים מציינים, שאמנם גם במדינות אחרות המשטרה זוכה במידת האמון הציבורית הנמוכה ביותר, אבל בישראל ירד האמון מ-36% ב-2002 ל-15% ב-2007, וזאת עוד טרם פרסום מסקנות ועדת זיילר. גם באמון הציבור בבית המשפט העליון חל כרסום - מ-74% בשנת 2000 ל-58% ב-2007. רטנר ויעיש סבורים שהממצאים שלהם מצביעים על תמיכה גורפת של הציבור בישראל בעקרונות הניאו-ליברליזם, אותה גישה כלכלית-חברתית שעמה מזוהה שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו. גישה זו מזהה שוויון עם המושג שוויון הזדמנויות ומצדיקה את קיומו של אי שוויון הנובע מהיעדר כישורים, יכולות והשקעה. יותר מ-80% מהנסקרים הערבים וכ-70% מהנסקרים היהודים הסכימו, כי "זה צודק שלאנשים מסוימים יש יותר כסף בתנאי שיש שוויון הזדמנויות". "עמדות הציבור באשר לרשת החברתית שמדינת הרווחה מצופה לספק הולמים יותר את מודל מדינת הרווחה האנגלו-סקסית, המעניק הגנה חברתית מוגבלת, מאשר את הסקנדינווי, המעניק הגנה נרחבת", אומרים החוקרים
רק 5% מהציבור הישראלי שבע רצון מהמערכת הפוליטית מאת רותי סיני מסקר שנערך בקרב 1,200 משקי בית עולה כי גם המשטרה זוכה לאחוזי אמון נמוכים מאוד וכי כרסום חל גם במידת האמון של הציבור בבית המשפט העליון אמון הציבור במשטרה ירד מ-36% ב-2002 ל-15% ב-2007 תצלום: אלברטו דנקברג רק 5% מהציבור בישראל, יהודים וערבים, שבעי רצון מהמערכת הפוליטית. גם מידת אמונו של הציבור בממשלה שלו נמצאת בשפל - רק 9% מהמגזר היהודי ו-8% מהערבי חושבים שהממשלה פועלת כראוי ורק 11% מהיהודים ו-7% מהערבים חושבים שהיא מקבלת החלטות לטובת כלל הציבור. הממצאים עלו בסקר שערכו פרופ' אריה רטנר וד"ר מאיר יעיש מאוניברסיטת חיפה בקרב 1,200 משקי בית. הסקר נערך בסגרת מחקר שמטרתו לאמוד את מידת הצדק החברתי בישראל ואת עמדות הציבור כלפי תפקוד הממשלה ומוסדותיה. המחקר הוצג ביום שני בכנס חיפה הראשון לאחריות חברתית שכותרתו "של מי האחריות הזו". קבוצות חוקרים מבצעות סקרים דומים במקביל גם בגרמניה, צ'כיה, ספרד והונגריה. החוקרים מצאו שככלל, רמת שביעות הרצון של הישראלים מחייהם אינה גבוהה. כ-38% מהציבור היהודי ורק 25% מהציבור הערבי אמרו שהם מרוצים מחייהם. אחוזי תמיכה נמוכים מאוד, אך גבוהים יותר מאלו שמקבלת המערכת הפוליטית, מקבלת המשטרה. החוקרים מציינים, שאמנם גם במדינות אחרות המשטרה זוכה במידת האמון הציבורית הנמוכה ביותר, אבל בישראל ירד האמון מ-36% ב-2002 ל-15% ב-2007, וזאת עוד טרם פרסום מסקנות ועדת זיילר. גם באמון הציבור בבית המשפט העליון חל כרסום - מ-74% בשנת 2000 ל-58% ב-2007. רטנר ויעיש סבורים שהממצאים שלהם מצביעים על תמיכה גורפת של הציבור בישראל בעקרונות הניאו-ליברליזם, אותה גישה כלכלית-חברתית שעמה מזוהה שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו. גישה זו מזהה שוויון עם המושג שוויון הזדמנויות ומצדיקה את קיומו של אי שוויון הנובע מהיעדר כישורים, יכולות והשקעה. יותר מ-80% מהנסקרים הערבים וכ-70% מהנסקרים היהודים הסכימו, כי "זה צודק שלאנשים מסוימים יש יותר כסף בתנאי שיש שוויון הזדמנויות". "עמדות הציבור באשר לרשת החברתית שמדינת הרווחה מצופה לספק הולמים יותר את מודל מדינת הרווחה האנגלו-סקסית, המעניק הגנה חברתית מוגבלת, מאשר את הסקנדינווי, המעניק הגנה נרחבת", אומרים החוקרים