לא התייחסתי ספיציפית למה שאתה כתבת
אלא באופן כללי לשיח נפוץ במקומותינו בימים האחרונים. תשמע, אם הגרמנים הוכיחו שהם מצטערים או לא זה לא איזה מדד אובייקטיבי. זאת בטח לא דרך לקבוע מדיניות רשמית של ישראל כלפיהם (ואני ממש לא מתייחסת לעניין השילומים, אלא מדברת באופן כללי על יחסינו עם הגרמנים). אני לא בטוחה אם תימצא איזה הסכמה גורפת פה בארץ שהגרמנים הוכיחו שהם מצטערים. השואה היא, לצערי, גם לא בדיוק פרק שחור בהיסטוריה אלא שיא של אנטישמיות של מאות שנים, ועם אינו הופך את עורו ברגע ונהפך מאנטישמי לחובב יהודים. בעניין המדינות הערביות - אתה מעלה כאן עניין שאני לא חושבת שהפורום הזה הוא המקום לדון בו, אני רק יכולה לומר בעניין הסכסוך הישראלי-ערבי שאני לא פחות מודאגת מאיך שמדינות לא ערביות, אירופאיות, בכללן גרמניה (אני לא מדברת על מדיניות של ממשלות דווקא), נוטות להתייחס בעצמן ליחס של מדינות ערביות מסוימות אלינו - אנטישמיות אירופית שעברה מטאמורפוזה למשהו שנשמע יותר הומניסטי, כמו אנטי-ישראליות או פוסט-ציונות (ואם אני לא מסבירה את עצמי ברור אז אני מזמינה אותך לקרוא דוגמא קטנה, בעמ' 90 של הספר "הברלינאי האחרון" של יורם קניוק, למשל). אני לא חושבת שהנתון שהבאת לגבי האנטישמיות בגרמניה שקרי, הוא פשוט נראה לי רחוק מהמציאות. יכול מחקר להוכיח שאחוז האנטישמיות בגרמניה הוא הנמוך ביותר, אך איך נקבע אחוז האנטישמיות בגרמניה באמת? ע"פ כמות האנשים שמוכנים להודות שהם אנטישמיים? לפי כמות האנשים שעוסקים בפועל בפעילות אנטישמית? לא מפתיע אותי שבאוסטריה יש יותר אנטישמיות, אוסטריה וגרמניה זה היינו הך, אותו עם; ובאשר לפולין - גם זה הרי לא מפתיע - כשמציבים מדינה מאוד קתולית וכפרית מול מדינה שרואה בעצמה איזה מופת תרבותי והומניסטי, ממי תצפה לפחות אנטישמיות?בקיצור, כנראה שהדרישות שלי מהגרמנים קצת יותר גבוהות משלך, אני לא חושבת שיש ביננו מישהו שצודק ומישהו שלא צודק - זה עניין רגשי.
