רקע תאורטי
בקשר לרשימה, זה לא כל כך מעניין. מדובר על ראיה תצפיתית שנקראת צביר הקליע שפעם אמרו שהיא ההוכחה לחומר אפל אבל מתברר שהיא לא ראיה כל כך חזקה אבל זה לא באמת משנה. יותר מעניין לתת רקע על התאוריות העיקריות שנחקרות היום.
 
אני אתרכז בשתי תאוריות שונות. התאוריה הראשונה עוסקת בחומר אפל והתאוריה השנייה נקראת MOND ומציעה שינוי בחוק הכבידה של ניוטון.
 
הרעיון של חומר אפל הוצע כדי לפתור בעיה אמיתית - אנחנו רואים גלקסיות מתנהגות כאילו יש בהן יותר מסה ממה שאנחנו רואים. מתנהגות הכוונה למדידת מהירות תנועת הכוכבים תחת הפוטנציאל של הגלקסיה ורואים הכוונה במדידת כמות האור מהכוכבים כי רוב מוחלט של המסה נמצא בכוכבים. עוד דרך שרואים ש״חסר מסה״ זה על ידי עידוש כבידתי: מסה מעקמת את המרחב ויכולה לשמש כעדשה. צבירי גלקסיות מעקמים את מסלול האור במידה ניכרת אותה אפשר למדוד ולהסיק את כמות המסה שלא מסתדרת עם התצפיות.
 
אך יש גם בעיות: לא ידוע מהו החומר הזה. יש המון תאוריות ובהתאם יש המון (המון) ניסויים שמנסים לגלות חלקיקי חומר אפל בנתיים בלי שום הצלחה. בעיה נוספת היא שסימולציות קוסמולוגיות עם חומר אפל לא מצליחות לשחזר את התצפיות הקיימות. כלומר סימולציות מחשב שמדמות את הייקום המוקדם עם תנאי ההתחלה המתאימים וחומר אפל מראות כי החומר האפל קורס להילות עם פרופיל צפיפות שונה לחלוטין ממה שנמדד. בעיני זאת טענה חלשה כי יש הרבה בעיות עם הסימולציות.
 
התאוריה השנייה היא MOND שהיא שינוי של המכניקה הניוטונית. התאוריה פותחה על ידי פרופסור מוטי מילגרום ממכון ויצמן שממשיך לעבוד עליה עד היום. הרעיון הוא שבתאוצות נמוכות מאד החוק השני של ניוטון נראה אחרת ויש שם תלות בקבוע עם יחידות של תאוצה. התאוריה יכולה להסביר את התצפיות הקיימות לגבי מהירות תנועת הכוכבים בגלקסיות בלי מסה חדשה ואפלה אלא בעזרת זה שחוקי הכבידה של ניוטון הוא שונה. היא מסבירה יפה מאד הרבה תצפיות שקשורות לגלקסיות.
 
הבעיות עם MOND : לתאוריה אין שום יכולת ניבוי במסגרת הקוסמולוגית ואין לה הכללה יחסותית מוצלחת (יש תאוריה יחסותית שפיתח פרופסור יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית שנפטר השנה אבל היו איתה בעיות) בנוסף היא נכשלת כאשר מדובר במסות גדולות מגלקסיות כמו צבירי גלקסיות וסקלות גדולות יותר (קוסמולוגיות).