רשמים מביקור בירושלים בגן הורדים
כידוע לכולכם, ואולי לא, מתקיימת כרגע שביתת רעב של חולי סרטן המעי הגס עם גרורות בגן הורדים בירושלים ליד הכנסת וקרית הממשלה. המטרה היא לאפשר להם לקבל את התרופות שאותן הם חייבים כדי לנסות ולהתגבר על המחלה הנוראה. ביקרנו את שובתי הרעב בגן הורדים. ראינו ודיברנו עם 3 חולים; 2 גברים, שגם היו בטלויזיה, ואשה אחת. אין לנו הרבה מה לתת אבל גם להביע סימפטיה ואהדה לשובתים ואולי ע"י כך לחזק אותם במצבם יכול אולי לסייע במעט. הלב כואב כי ההגיון אומר שאין להם מה לחפש להיות בחוץ, תוך ביצוע שביתת רעב, בירושלים המאוד קרה בלילה, בתנאים קשים מאוד כשהם בעצם חולים במחלה קשה ומסוכנת כשכל שינוי במצבם עלול להביא את מותם. המצב לא נראה טוב, יש תקווה שאולי לאחר העצרת שתהיה שם ביום ראשון יחול שינוי בהחלטת הממשלה, בנוסף ישנה הסכמה כמעט גורפת שרק לאחר שיהיה מקרה של מוות כתוצאה משביתת הרעב אז אולי רק אז לאנשים בממשלה יזוז דבר מה בקופסא הזאת, שאצל אחרים נקראת מוח ואצלהם נקראת חבית חלולה, כדי לעשות מעשה מיידי. להבנתי העזרה שהוצעה להם, (תרומה של משפחת עופר לכיסוי התשלום לחודש בלבד), היא פתרון זמני שמטרתו היא רק אחת, להפסיק את השביתה ולהוריד אותה מסדר היום הציבורי. הם סירבו לכך בצדק שכן לדעתם הם אינם זקוקים לחסדים של עשירי הארץ אלא לזכויות המוקנות שלהם בתוקף היותם אזרחי המדינה. (בנושא משפחת עופר יש לציין, לפי העתונות, שאותה משפחה מממנת לחולות סרטן השד כחצי מעלות תרופת ההרצפטין ויש פחד שאם יתרמו לחולי סרטן המעי הגס בעלי גרורות אז אולי חולות סרטן השד תפגענה). נאמר שבאמת אין להם מה להפסיד שכן ללא התרופות מצבם ידרדר במהירות אז לכן שביתת הרעב לא יכולה לעשות יותר נזק וכנראה שבאמת כבר אזלו לרובם המשאבים הכספיים להמשך קניית התרופות באופן פרטי. היו מעט מבקרים במקום - מעט מדי, והשובתים מאוד מאוכזבים מהיחס של רובם של אזרחי המדינה שמוכיחים - שוב ושוב - את אדישותם לשביתת הרעב או לכל נושא דומה למרות החשיפה העצומה שהם קיבלו במדיות השונות. הביטוי שהוזכר הוא שיש לנו אזרחים "נעדרים". היו בעיקר בני משפחה ויש אפילו ספר מבקרים שחלילה שלא יהפך לספר הספד. [משום מה ניתן היה להבין שהממשלה ניסתה לעשות מעשה הפרד ומשול גם בקרב שובתי הרעב אבל לא ניתן לכך אישור]. מה שמאוד מרגיז זה שאם אחד מהשרים, או הח"כים, או כל פונקציונר אחר, יחלה במחלה הזאת ויזדקק לתרופות האלה אז לפי החוק הוא יהיה זכאי לקבל אותן ללא תשלום בתוקף הפריבילגיות שלו, פריבילגיות שלהן דאגו המחוקקים בעבור עצמם. בושה לכולנו שככה אנו נראים. יש לנו מדינה נהדרת עם אנשים נהדרים, נופים נהדרים, מקומות נפלאים ומזג אוויר מעולה אבל משום מה בחרנו להושיב בממשלתנו את האנשים הכי פחות מתאימים לצרכים האמיתיים שלנו. מגיע לנו... עדות לכך שהממשלה אדישה לגמרי לנושא היא הפעולות הציניות שננקטות ע"י שר הבריאות, (לי לפחות ברור שמר בן-יזרי מכור לשררה ולא ממנו תבוא הגאולה). בנוסף גם העובדה שנציגי האוצר ממשיכים לזרוע נתונים לא נכונים על עלות המימון של התרופות מעידה שהכוונה היא למסמס את הנושא. להזכיר לכולנו, מחיר התרופות לחולה שקונה באופן פרטי יקר בערך פי 2 ממחיר אותה תרופה שנקנית ע"י קופות החולים ובנוסף גם את המע"מ צריך לשלם. האוצר בוחר לתת נתונים על עלות התרופות במחיר הגבוה ביותר ולא בעלות האמיתית כדי להסביר שהעלויות מאוד גבוהות בעוד האמת די רחוקה מכך. הממשלה פשוט מחכה שהם ישברו. למדתי גם מעט על אופן הפעולה של התרופה בהתוויות השונות. מה שהתרופה עושה זה לצמצם את גודל הגרורה כדי להביא את החולה למצב שהוא יוכל להיות מנותח כדי להרחיק את שארית הגרורה. להבנתי זה מציל חיים ולא רק מאריך חיים שכן ללא התרופה אין פתרון ניתוחי כלל ואז בעצם רק מחכים להתפשטות של הגרורות עד למוות. יש נסיון של למעלה משנתיים עם התרופה הזאת בארץ ובעולם והאחוזים נראים די טוב ביחס לפעילותן של תרופות דומות למחלות סרטן אחרות. אגב, ליד הכביש, מול משרד התמ"ת, יש גם הפגנה קטנטנה של יוצאי אתיופיה על חוסר המעש של משרדי הממשלה בנושא קליטתם, אין לי מושג כמה זמן הם שם כי להם אין אפילו חשיפה מינימלית. האמת שהכל בידיים של ראש הממשלה אהוד אולמרט. הלך עלינו. עד פה.
כידוע לכולכם, ואולי לא, מתקיימת כרגע שביתת רעב של חולי סרטן המעי הגס עם גרורות בגן הורדים בירושלים ליד הכנסת וקרית הממשלה. המטרה היא לאפשר להם לקבל את התרופות שאותן הם חייבים כדי לנסות ולהתגבר על המחלה הנוראה. ביקרנו את שובתי הרעב בגן הורדים. ראינו ודיברנו עם 3 חולים; 2 גברים, שגם היו בטלויזיה, ואשה אחת. אין לנו הרבה מה לתת אבל גם להביע סימפטיה ואהדה לשובתים ואולי ע"י כך לחזק אותם במצבם יכול אולי לסייע במעט. הלב כואב כי ההגיון אומר שאין להם מה לחפש להיות בחוץ, תוך ביצוע שביתת רעב, בירושלים המאוד קרה בלילה, בתנאים קשים מאוד כשהם בעצם חולים במחלה קשה ומסוכנת כשכל שינוי במצבם עלול להביא את מותם. המצב לא נראה טוב, יש תקווה שאולי לאחר העצרת שתהיה שם ביום ראשון יחול שינוי בהחלטת הממשלה, בנוסף ישנה הסכמה כמעט גורפת שרק לאחר שיהיה מקרה של מוות כתוצאה משביתת הרעב אז אולי רק אז לאנשים בממשלה יזוז דבר מה בקופסא הזאת, שאצל אחרים נקראת מוח ואצלהם נקראת חבית חלולה, כדי לעשות מעשה מיידי. להבנתי העזרה שהוצעה להם, (תרומה של משפחת עופר לכיסוי התשלום לחודש בלבד), היא פתרון זמני שמטרתו היא רק אחת, להפסיק את השביתה ולהוריד אותה מסדר היום הציבורי. הם סירבו לכך בצדק שכן לדעתם הם אינם זקוקים לחסדים של עשירי הארץ אלא לזכויות המוקנות שלהם בתוקף היותם אזרחי המדינה. (בנושא משפחת עופר יש לציין, לפי העתונות, שאותה משפחה מממנת לחולות סרטן השד כחצי מעלות תרופת ההרצפטין ויש פחד שאם יתרמו לחולי סרטן המעי הגס בעלי גרורות אז אולי חולות סרטן השד תפגענה). נאמר שבאמת אין להם מה להפסיד שכן ללא התרופות מצבם ידרדר במהירות אז לכן שביתת הרעב לא יכולה לעשות יותר נזק וכנראה שבאמת כבר אזלו לרובם המשאבים הכספיים להמשך קניית התרופות באופן פרטי. היו מעט מבקרים במקום - מעט מדי, והשובתים מאוד מאוכזבים מהיחס של רובם של אזרחי המדינה שמוכיחים - שוב ושוב - את אדישותם לשביתת הרעב או לכל נושא דומה למרות החשיפה העצומה שהם קיבלו במדיות השונות. הביטוי שהוזכר הוא שיש לנו אזרחים "נעדרים". היו בעיקר בני משפחה ויש אפילו ספר מבקרים שחלילה שלא יהפך לספר הספד. [משום מה ניתן היה להבין שהממשלה ניסתה לעשות מעשה הפרד ומשול גם בקרב שובתי הרעב אבל לא ניתן לכך אישור]. מה שמאוד מרגיז זה שאם אחד מהשרים, או הח"כים, או כל פונקציונר אחר, יחלה במחלה הזאת ויזדקק לתרופות האלה אז לפי החוק הוא יהיה זכאי לקבל אותן ללא תשלום בתוקף הפריבילגיות שלו, פריבילגיות שלהן דאגו המחוקקים בעבור עצמם. בושה לכולנו שככה אנו נראים. יש לנו מדינה נהדרת עם אנשים נהדרים, נופים נהדרים, מקומות נפלאים ומזג אוויר מעולה אבל משום מה בחרנו להושיב בממשלתנו את האנשים הכי פחות מתאימים לצרכים האמיתיים שלנו. מגיע לנו... עדות לכך שהממשלה אדישה לגמרי לנושא היא הפעולות הציניות שננקטות ע"י שר הבריאות, (לי לפחות ברור שמר בן-יזרי מכור לשררה ולא ממנו תבוא הגאולה). בנוסף גם העובדה שנציגי האוצר ממשיכים לזרוע נתונים לא נכונים על עלות המימון של התרופות מעידה שהכוונה היא למסמס את הנושא. להזכיר לכולנו, מחיר התרופות לחולה שקונה באופן פרטי יקר בערך פי 2 ממחיר אותה תרופה שנקנית ע"י קופות החולים ובנוסף גם את המע"מ צריך לשלם. האוצר בוחר לתת נתונים על עלות התרופות במחיר הגבוה ביותר ולא בעלות האמיתית כדי להסביר שהעלויות מאוד גבוהות בעוד האמת די רחוקה מכך. הממשלה פשוט מחכה שהם ישברו. למדתי גם מעט על אופן הפעולה של התרופה בהתוויות השונות. מה שהתרופה עושה זה לצמצם את גודל הגרורה כדי להביא את החולה למצב שהוא יוכל להיות מנותח כדי להרחיק את שארית הגרורה. להבנתי זה מציל חיים ולא רק מאריך חיים שכן ללא התרופה אין פתרון ניתוחי כלל ואז בעצם רק מחכים להתפשטות של הגרורות עד למוות. יש נסיון של למעלה משנתיים עם התרופה הזאת בארץ ובעולם והאחוזים נראים די טוב ביחס לפעילותן של תרופות דומות למחלות סרטן אחרות. אגב, ליד הכביש, מול משרד התמ"ת, יש גם הפגנה קטנטנה של יוצאי אתיופיה על חוסר המעש של משרדי הממשלה בנושא קליטתם, אין לי מושג כמה זמן הם שם כי להם אין אפילו חשיפה מינימלית. האמת שהכל בידיים של ראש הממשלה אהוד אולמרט. הלך עלינו. עד פה.