רשמים מהצעדה שנערכה בחוף תל אביב
כהרגלי בקודש, אחרתי להגיע, הפעם לא באשמתי, אלא בעקבות תאונת דרכים ביפו (לא עלינו).... ובכן מעט ביקורת, לי היו חסרים דוכנים עם ברושורים על המרכז, על חשיבות משפחות האומנה ועוד, לדעתי היו צריכים להיות לפחות 3 דוכנים, אחד במקום ההתכנסות, שני באמצע ההתכנסות ושלישי במקום סיום הצעדה.... מי שהכין את המבצע היפה הזה, היה צריך גם להכין בדרך לפחות שתים או שלוש נקודות שתיה לכלבים.... היה צורך להכין את בעלי בתי הקפה ובתי האוכל השונים בנמל תל אביב על כך שבסיום הצעדה, נרצה לשבת ולפנק את עצמנו ואת הכלבים שלנו, לצערי בקפה ארומה בנמל תל אביב, לא קיבלו את פנינו בעדיבות... התישבנו בחוץ, ממש בפינה, שתי מבוגרות, 3 ילדים ו 6 כלבים, את הכלבים קשרנו מתחת לשולחן בכדי שלא יפריעו ללקוחות המקום, אני הלכתי להזמין, אחת הכלבות שקשורה אלי החלה לקרוא לי, אלא שהיא אינה דוברת את שפת הילידים המקומית אלא דוברת "כלבית", ניגש אל חברתי אחד מבעלי המקום ואמר כי הכלבים מפריעים ומבריחים את הקהל שרצה לשבת בבית הקפה.... כמובן שלא היו דברים מעולם, ההפך, אנשים ניגשו ושאלו על הצעדה, מה המטרה, שאלו על הכלבים האישיים שלי, הורים לילידים קטנים התישבו לידנו ונתנו לילדים לשחק עם הכלבים מתחת לשולחן, ארומה זכתה ליותר קלינטים בזכות הכלבים שלי.... חזרתי לא מזמן מהונגריה, ארץ שהרבה פחות מפותחת מפלסטינה שלנו, ושם כשמישהו מגיע עם כלב לבית קפה או מסעדה, המלצר/ית מביאים כערית נירוסטה עם מים לכלב... כאן? ישנם מעט בתי אוכל בהונגריה שניתן להכניס את הכלב פנימה אבל בכל בתי הקפה שהגענו עם כלבים לא הורחקנו, נהפוך הוא, הוזמנו לשבת בחצר עם הכלבים, מיותר לציין שלא ישבנו עם כלבון קטנטן, אלא עם כלבים ענקיים... הגיע הזמן שגם בארצנו הקטנטונת יתנו לבעלי הכלבים לשבת עם הכלבים בחצר בית הקפה/מסעדה... סבתא ניל"י...
כהרגלי בקודש, אחרתי להגיע, הפעם לא באשמתי, אלא בעקבות תאונת דרכים ביפו (לא עלינו).... ובכן מעט ביקורת, לי היו חסרים דוכנים עם ברושורים על המרכז, על חשיבות משפחות האומנה ועוד, לדעתי היו צריכים להיות לפחות 3 דוכנים, אחד במקום ההתכנסות, שני באמצע ההתכנסות ושלישי במקום סיום הצעדה.... מי שהכין את המבצע היפה הזה, היה צריך גם להכין בדרך לפחות שתים או שלוש נקודות שתיה לכלבים.... היה צורך להכין את בעלי בתי הקפה ובתי האוכל השונים בנמל תל אביב על כך שבסיום הצעדה, נרצה לשבת ולפנק את עצמנו ואת הכלבים שלנו, לצערי בקפה ארומה בנמל תל אביב, לא קיבלו את פנינו בעדיבות... התישבנו בחוץ, ממש בפינה, שתי מבוגרות, 3 ילדים ו 6 כלבים, את הכלבים קשרנו מתחת לשולחן בכדי שלא יפריעו ללקוחות המקום, אני הלכתי להזמין, אחת הכלבות שקשורה אלי החלה לקרוא לי, אלא שהיא אינה דוברת את שפת הילידים המקומית אלא דוברת "כלבית", ניגש אל חברתי אחד מבעלי המקום ואמר כי הכלבים מפריעים ומבריחים את הקהל שרצה לשבת בבית הקפה.... כמובן שלא היו דברים מעולם, ההפך, אנשים ניגשו ושאלו על הצעדה, מה המטרה, שאלו על הכלבים האישיים שלי, הורים לילידים קטנים התישבו לידנו ונתנו לילדים לשחק עם הכלבים מתחת לשולחן, ארומה זכתה ליותר קלינטים בזכות הכלבים שלי.... חזרתי לא מזמן מהונגריה, ארץ שהרבה פחות מפותחת מפלסטינה שלנו, ושם כשמישהו מגיע עם כלב לבית קפה או מסעדה, המלצר/ית מביאים כערית נירוסטה עם מים לכלב... כאן? ישנם מעט בתי אוכל בהונגריה שניתן להכניס את הכלב פנימה אבל בכל בתי הקפה שהגענו עם כלבים לא הורחקנו, נהפוך הוא, הוזמנו לשבת בחצר עם הכלבים, מיותר לציין שלא ישבנו עם כלבון קטנטן, אלא עם כלבים ענקיים... הגיע הזמן שגם בארצנו הקטנטונת יתנו לבעלי הכלבים לשבת עם הכלבים בחצר בית הקפה/מסעדה... סבתא ניל"י...