רשמים מחיפוש עבודה של כמה שבועות

drnkj5

New member
יימתי לא מזמן לחפש תפקיד בתחום הבקאנד. אחרי הרבה שנים שתמיד הגעתי לעבודה דרך קולגה לשעבר שעבד בה ויזם את החיבור, הפעם החלטתי לעשות חיפוש רוחבי דרך לינקדין וגם חברת השמה.

במסגרת החיפוש יצא לי לדבר עם כמה עשרות חברות בסה"כ, גם סטארטאפים וגם מקומות מאד גדולים.
מסקנות: אין שום סטנדרטים בתהליך הראיונות
יש חברות שלא חוזרות אלייך גם אחרי שני ראיונות.
יש חברות שסתם שולחות מייל דחייה גנרי.
יש שמתקשרות להודיע על דחיה.
אבל אם הם כן מעוניינים בך, הם תמיד יתקשרו כמעט מיד אחרי, מקסימום למחרת.

לגבי הראיונות עצמם, שכולם היו בטלפון או בזום: נתקלתי בכמה תופעות הזויות.
מראיינים שנראו שקמו ממש עכשיו מהמיטה. מראיינים שלא קראו את קורות החיים שלי לפני
היו שניים שהניחו שיש לי מק או לינוקס ורצו שאפתח של אצלי ואשתף מסך בזמן שאני פותר בעיה כלשהי בלייב.
היה אחד שנעלם אחרי חצי שעה של זום, בטענה שהוא חייב לאסוף את הילד מהגן.
היו כאלו שהציבו תרגילי בית די מורכבים ('אה זה בסדר, לא צריך לקחת יותר מ4 שעות')
השאלות הטכניות היו מאד לא אחידות - חלקן ממש מצחיקות, אחרות די פינתיות באיזו ספריה מאד ספציפית שגם לא טענתי שאני מומחה בה בקורות חיים.
באופן כללי, לדעתי, מאד קשה לייצר כימיה בשיחת וידאו. גם קשה יותר להרשים בידע או יכולות.

הפתיע אותי ששאלו לגבי ציפיות שכר שלי עוד לפני הראיונות עצמם. כדאי להיות מוכנים עם תשובה. מצד שני, לא נראה שהקורונה הורידה את הסף הגבוה של שכר שחברות מוכנות לשלם. ויש הרבה חברות שכן מגייסות עכשיו.

עוד עצות אולי מובנות מאליהן:
תתכוננו לכל ראיון ככל שאתם יכולים, אבל מייד אחרי תנסו להוציא אותו מהראש ולהמשיך הלאה. (אל תנסו לעשות שחזורים מנטליים מורכבים ). יש מי שיגיד לכם 'לא', וזה בסדר.
עד שאין הצעה ביד, לא כדאי להפסיק לחפש במרץ. התהליך יכול ליפול בכל שלב, כולל הממליצים.
וכמובן שאם יש לכם קשרים תפעילו אותם. הרבה יותר קשה להבין מה קורה בתהליך מבחוץ בלבד, אתה ממש מנווט על עיוור.
הקורונה והעבודה מהבית מאד שינו את התמונה בקשר למיקום המשרד והנסיעה אליו. לדעתי החשיבות של זה ירדה משמעותית בשיקולי החיפוש ( אם כי, דיברתי לפחות עם שתי חברות שהתגאו ממש שהם עבדו במשרד במשך כל התקופה הזו…)
 

user32

Well-known member
מנהל
תגובות לפי הסדר:
חוסר מקצועיות של מראיינים: לקחת ילד לגן, לראיין מהמיטה וכו' - חבל מאוד.
מסירת דחיה - כל פרוצדורה מתקבלת על הדעת למעט התעלמות. מה זה משנה אם זה מייל לקוני, טלפון מרגש או הודעת וואטסאפ? לא התקבלת, עוברים הלאה.
חוסר אחידות בשאלות: מן הסתם. בוא אגלה לך שגם אצל המרואיינים יש חוסר אחידות בתשובות :) לכל מקום, לכל מנהל ולכל תפקיד יש דרישות שונות הגיוני שיהיו שאלות שונות.
ציפיות שכר - זה מעולה לשאול על ההתחלה. גם אני נוהג כך. למה לטרטר מועמד לראיונות ומבחנים ובסוף לגלות שהשכר בכלל לא בתקציב שתכננת? ואכן כל מועמד צריך להיות מוכן לשאלה הזאת תמיד.
שיחת ווידאו זה מבאס. יום יבוא ונספר לילדים שלנו "כשהיינו במגפת הקורונה...".
 

River2020

New member
אני חוויתי דברים דומים כשחיפשתי לפני שנה.
כשרוצים מתקשרים כמעט תמיד למחרת.
המראיינים בדרך כלל לא מתכוננים לראיון ושאלו כל הזמן ציפיות שכר אז צריכים להיות מוכנים.

היו מקומות שהתרשמת מהם? כי נשמע שהייתה לך חוויה לא משהו
 

drnkj5

New member
בסופו של דבר היו לי 3 הצעות מחברות די סבירות-עד-נחמדות. אבל כתבתי כי אני מרגיש שיש הרבה כאוס ואינטרסים צולבים בכל הסצנה הזו של חיפוש עבודה, ומועמד לא משופשף עלול ללכת לאיבוד קצת.
 

hadooper

New member
הדבר הכי ראוי להערכה בעת הזאת היא האומץ שיש עדיין לאנשים ללכת לעבוד עם ישראלים...
גם אחרי שאתה מתקבל, הסיוט האמיתי רק מתחיל...
 
מראיין שנראה כאילו רק הרגע יצא מהמיטה זה עוד טוב - לי היה ראיון עם שני מראיינים, וכשאחת מהם שיתפה מסך היא שכחה מזה, ושיתפה בטעות צ'ט שלה עם המראיין השני שבו הוא כתב שברור להם שאני לא רלוונטית והציע לחתוך את הראיון כמה שיותר מהר. כשהערתי לה על זה, היא ניסתה להסביר לי שבעצם הם לא דיברו עלי אלא על השאלה שהיא בחרה לשאול אותי ושהיא בעצם מאוד התרשמה ממני - אבל בכל זאת קיבלתי סירוב כמה ימים אחר כך...
 
וואו, כבר שמעתי על כל מיני פאשלות של שיתוף מסך, אבל זה סיפור מהיותר הזויים... והתירוץ עוד יותר גרוע מאשר להתנצל על הצורה שזה קרה ולחתוך.
 

drnkj5

New member
לדעתי חלק מהמראיינים ממש ציניים לגבי הראיונות. נשמע שיש כשל בארגונים מסוימים , בין מי שעושה את המעבר הראשוני על קורות החיים לבין מי שבסוף מראיין.
 

Be1n

Member
אחרי 3 ראיונות, בתור בוגר חסר ניסיון, ההרגשה היא שבוחנים אותי על תבנית מסויימת.
לדוגמא: ידעת מיון מיזוג - התקבלת. זכרת רק מיון מהיר - לא התקבלת. (וזה בגלל מה שהמראיין יודע)

חייב לומר (בלי בכיינות) שזו הרגשה קשה, שבוחנים אותי על סמך איזו תבנית שבכלל לא קשורה למה שלמדתי
ולא משקפת את כל הידע שרכשתי ואת הקשיים שאיתם התמודדתי, בזמן הלימודים. בחלק מהמשרות זה בכלל לא מעניין את המעסיקים.(אם לא בכולן)

אם הייתי יוצא מ8200 כנראה הייתי כבר עובד, גם אם המשרה בכלל לא קשורה למה שעשיתי שם
או אם הייתי מכיר איזה מתכנת בכיר ומקושר שהיה נותן לי טיפים שבתור בוגר טרי אני לא מכיר כנראה, אם לא עוזר לי למצוא עבודה.
רשת רחבה של קשרים כנראה גם מהווה פקטור.

לא מבין מדוע המראיינים לא מפעילים את האינטואיציה האישית שלהם.
דברו עם המועמד, תראו אם הוא חריף או לא. האם יש לו את האישיות והתכונות שמשקפות מתכנת טוב לדעתכם.
לא אם הוא שינן את כל האלגוריתמים מהלימודים שלו.


באחד מהראיונות המעטים שלי, בחנו אותי על "תבנית" - כאשר את אותה התבנית מימשתי בעצמי לפני חצי שנה בערך - יכלתי להעתיק ולהתקבל.
"חוקי המשחק" עדיין לא ברורים לי כנראה.



הסתברות גבוהה שאני טועה.
 

choo

Active member
אחרי 3 ראיונות, בתור בוגר חסר ניסיון, ההרגשה היא שבוחנים אותי על תבנית מסויימת.
לדוגמא: ידעת מיון מיזוג - התקבלת. זכרת רק מיון מהיר - לא התקבלת. (וזה בגלל מה שהמראיין יודע)

חייב לומר (בלי בכיינות) שזו הרגשה קשה, שבוחנים אותי על סמך איזו תבנית שבכלל לא קשורה למה שלמדתי
ולא משקפת את כל הידע שרכשתי ואת הקשיים שאיתם התמודדתי, בזמן הלימודים. בחלק מהמשרות זה בכלל לא מעניין את המעסיקים.(אם לא בכולן)

אם הייתי יוצא מ8200 כנראה הייתי כבר עובד, גם אם המשרה בכלל לא קשורה למה שעשיתי שם
או אם הייתי מכיר איזה מתכנת בכיר ומקושר שהיה נותן לי טיפים שבתור בוגר טרי אני לא מכיר כנראה, אם לא עוזר לי למצוא עבודה.
רשת רחבה של קשרים כנראה גם מהווה פקטור.

לא מבין מדוע המראיינים לא מפעילים את האינטואיציה האישית שלהם.
דברו עם המועמד, תראו אם הוא חריף או לא. האם יש לו את האישיות והתכונות שמשקפות מתכנת טוב לדעתכם.
לא אם הוא שינן את כל האלגוריתמים מהלימודים שלו.


באחד מהראיונות המעטים שלי, בחנו אותי על "תבנית" - כאשר את אותה התבנית מימשתי בעצמי לפני חצי שנה בערך - יכלתי להעתיק ולהתקבל.
"חוקי המשחק" עדיין לא ברורים לי כנראה.



הסתברות גבוהה שאני טועה.

מצד אחד - לא תמיד תוכל לדעת למה פסלו אותך בראיון עבודה. ייתכן שהתחושה שקיבלת, שנפסלת כי לא ידעת מהו merge sort - אינה נכונה. לא כל מראיין מציג את כל הקלפים מולך, ומצד שני לא כל דבר שהמראיין שואל ואתה אינך מכיר - יוביל לפסילתך.

מצד שני - מראיינים לא לומדים כיצד לראיין, על פי רוב, ולכן מפתחים לעצמם "תורת ראיונות" מאפס. זה אכן מוביל לכשלים. בחברות הסטארטאפ שעבדתי בהן, אם היה "יישור קו" לגבי צורת הראיונות - היא נעשתה בעיקר על ידי המראיינים באופן חלקי - ולא בצורה מתוכננת רוחבית. אני לא יודע אם בחברות גדולות המצב מאורגן יותר - כלל לא בטוח בזה.

אתה צריך פשוט להמשיך להתראיין, עד שתגיע למראיינים סבירים שיראו בך מועמד טוב ויתנו לך הצעת עבודה שתתאים לך. ולפתח קצת עור של פיל לתקופה הזו.
 

Nuke1985

Active member
כישורי אלגוריתמים זה לא משהו שלא קשור ללימודים שלך, זה דיי הנורמה לבחון כישורי אלגוריתמים בראיונות עבודה במיוחד לבוגרים חסרי ניסיון . יש לשיטה הזאת יתרונות והכי כן ייכולה להוות איזה משימה מייצגת (כלומר הכישורים שתשתמש בהם בראיון ייכולים לשמש בעבודה). פשוט תמשיך לעבוד על הכישורי אלגוריתמים שלך , ככל שהזמן ייעבור אתה תצבור עוד ייכולות שיעזרו לך בעוד משימות מייצגות וסטטיסטית הסיכויי שתדע את התשובה יעלה.

אם אתה מכיר מישהו שייכול לתת לך עצות טובות אז תעשה את זה (לדעת "לדוג" עצות טובות זה משהו שגם עוזר בעבודה), אם אתה מכיר מישהו שייכול לתת עליך מילה טובה זה גם טוב כי זה מהווה עוד אינדיקטור לזה שאתה ייכול להיות עובד טוב.

ואם להגיד את האמת, אל תתמרמר יותר מדי (וגם אם אתה עושה את זה לפעמים תשלים אם זה, כנראה שכולנו עושים את זה מדי פעם), זה יישאיר אותך יותר מפוקס ועם יותר מוטיבציה, יש גם כל מיני מחקרים שמקשרים בן מבנה אישיות לסיפוק מהעבודה אז זה הגיוני שמעסיקים יעדיפו עובד שהוא "אדם חיובי" מאשר עובד שהוא "אדם שלילי". אל תשבור את הראש יותר מדי על איך מראיינים מגייסים (לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות) שתהיה מתכנת בכיר אז תחליט אתה איך לגייס.

כתבתי לפני כמה שנים מדריך לחיפוש עבודה שקיבל פה פיידבקים טובים, אתה ייכול להסתכל עליו.
 

River2020

New member
לא מבין מדוע המראיינים לא מפעילים את האינטואיציה האישית שלהם.
דברו עם המועמד, תראו אם הוא חריף או לא. האם יש לו את האישיות והתכונות שמשקפות מתכנת טוב לדעתכם.
לא אם הוא שינן את כל האלגוריתמים מהלימודים שלו.
יש לך דוגמאות? איך מזהים אם מועמד חסר ניסיון הוא חריף? מה אמורים לשאול?
 

Be1n

Member
יש לך דוגמאות? איך מזהים אם מועמד חסר ניסיון הוא חריף? מה אמורים לשאול?

כאמור, אני חסר ניסיון בהייטק.
ועם זאת, הייתי מניח ששיחה של 10 דקות אמורה להפעיל את האינטואיציה האישית שלך לגבי שאלת החדות הכללית של המועמד.
זה לגבי החריפות - כמושג שאתם כנראה לא מחבבים, כי זה לא כישור טכני.

בשביל לבחון כישורים טכניים, צריך לבדוק במה החברה עוסקת ואז על המראיין להקדיש מזמנו לבניית תהליך מיון.
אני הייתי הולך לכיוון של לתת למועמד מטלה שתעשה על מחשב החברה ותכלול משהו שהוא לא ראה בעבר.
למשל, מימוש של אלגוריתם פרים ואולי נותן לו לעשות את זה בשפה שהוא לא מכיר. (אבל לא בC לדוגמא)

ואז נשאר לך רק "ההתאמה החברתית". (שהבנתי שחשובה לחברות כאלה ואחרות)

אם עבר, הייתי מכניס אותו לתקופת מבחן בחברה. שבה הוא צריך להראות שיפור (הגיוני) על בסיס שבועי.
 

choo

Active member
כאמור, אני חסר ניסיון בהייטק.
ועם זאת, הייתי מניח ששיחה של 10 דקות אמורה להפעיל את האינטואיציה האישית שלך לגבי שאלת החדות הכללית של המועמד.
זה לגבי החריפות - כמושג שאתם כנראה לא מחבבים, כי זה לא כישור טכני.

בשביל לבחון כישורים טכניים, צריך לבדוק במה החברה עוסקת ואז על המראיין להקדיש מזמנו לבניית תהליך מיון.
אני הייתי הולך לכיוון של לתת למועמד מטלה שתעשה על מחשב החברה ותכלול משהו שהוא לא ראה בעבר.
למשל, מימוש של אלגוריתם פרים ואולי נותן לו לעשות את זה בשפה שהוא לא מכיר. (אבל לא בC לדוגמא)

ואז נשאר לך רק "ההתאמה החברתית". (שהבנתי שחשובה לחברות כאלה ואחרות)

אם עבר, הייתי מכניס אותו לתקופת מבחן בחברה. שבה הוא צריך להראות שיפור (הגיוני) על בסיס שבועי.

ראשית, למה אתה מניח שהמראיינים לא בוחנים את חריפות המועמדים במהלך הראיון? זה לא מתבצע על ידי שאלה של "האם אתה חריף" - זה מתבצע על ידי שאלות על פרוייקטים שעשית בלימודים, ועל ידי שאילת שאלות טכניות פתוחות.

שנית, לחברה זה יקר מאוד לקחת מועמד ל"תקופת מבחן" - הזמן של מנהלים ומפתחים שצריך להשקיע בבוגר טרי הם גדולים מאוד (בהנחה ורוצים שהוא יצליח להשתלב), ולכן חברות מעדיפות לפסול מועמדים במקרה של ספק, מאשר לקחת אותם לעבודה במקרה כזה.

שלישית, לתת למתכנת לכתוב קוד בשפה שהוא לא מכיר - זה רעיון רע מאוד. היכולת ללמוד שפת תיכנות חדשה היא לא הבעיה המרכזית בקליטת מועמד לעבודה - אלא היכולת לספק את הסחורה תחת הנחיה פרטנית. זה דורש תכונות של עצמאות והתמדה בפני קשיים מצד אחד, ומצד שני לדעת מתי לאמר "די" ולבקש עזרה (את החלק השני רוב המועמדים לא יביאו איתם "מהבית" - אבל הם כן צריכים להביא מהבית את היכולת להקשיב וליישם, כשמנסים לעזור להם, ולקבל ביקורת בונה בצורה עניינית). מעבר לזה, קיומה של "שפה מקצועית משותפת" חוסך הרבה זמן בעבודה. אם אני מבקש מעובד חדש שיכתוב את הפונקציה לסריקת מבנה נתונים פנימי בסיבוכיות לינארית - הוא צריך לדעת במה מדובר. אם אני מדבר איתו על "לעבוד בצורה של BFS" והוא לא מבין על מה אני מדבר, לשלוח אותו לקרוא על זה ברשת יהיה לא מאוד יעיל, משום שיש הבדל בין הבנה של מושג, להפנמה שלו. יש הנחה מסויימת שיש שפה בסיסית של "מדעי המחשב" שמוכרת לכל עובד, שחוסכת הרבה זמן בדיונים ובהסברים במהלך העבודה. את הפנמת השפה הזו שסטודנט טוב עושה במהלך 3-4 שנות לימודים, למעסיק תידרש כחצי שנה לבצע במהלך העבודה עם מועמד שאין לו את השפה הזו.

יותר מזה, על פי נסיוני, לוקח כ-6 עד 9 חודשים של עבודה צמודה (5-10 שעות בשבוע של מנחה צמוד) עם בוגר טרי על מנת להפוך אותו לעובד פרודוקטיבי וחצי-עצמאי. זו השקעה מאוד גדולה, ולכן חברות נוטות להיות מאוד זהירות עם זה. יש חברות גדולות שזקוקות לרמה מאוד נמוכה של יכולות מבוגרים טריים, והן בונות תוכנית שבה הן כמעט לא משקיעות באום בוגרים טריים, אבל בגלל שהן מגייסות אותם במאסות, חלק מהם יצליחו לצוף ולהיקלט בחברה לאורך זמן, והרבה אחרים ישארו מאחור בתור "עובדי נישה טכניים". זה אפשרי אם החברה מספיק גדולה כדי שתוכל להשקיע זמן של עובדים לתיכנון וניהול תוכנית כזו. בשאר המקומות, "זמן ההכשרה" של עובדים ותיקים עבור עובדים חדשים הוא מאוד יקר - ולכן הספציפיות החזקה בראיונות, וההעדפה לקחת כאלו שמגיעים עם כמה שיותר ידע מוקדם, וכמה שיותר ניסיון קודם.
 

Be1n

Member
ראשית, למה אתה מניח שהמראיינים לא בוחנים את חריפות המועמדים במהלך הראיון? זה לא מתבצע על ידי שאלה של "האם אתה חריף" - זה מתבצע על ידי שאלות על פרוייקטים שעשית בלימודים, ועל ידי שאילת שאלות טכניות פתוחות.

שנית, לחברה זה יקר מאוד לקחת מועמד ל"תקופת מבחן" - הזמן של מנהלים ומפתחים שצריך להשקיע בבוגר טרי הם גדולים מאוד (בהנחה ורוצים שהוא יצליח להשתלב), ולכן חברות מעדיפות לפסול מועמדים במקרה של ספק, מאשר לקחת אותם לעבודה במקרה כזה.

שלישית, לתת למתכנת לכתוב קוד בשפה שהוא לא מכיר - זה רעיון רע מאוד. היכולת ללמוד שפת תיכנות חדשה היא לא הבעיה המרכזית בקליטת מועמד לעבודה - אלא היכולת לספק את הסחורה תחת הנחיה פרטנית. זה דורש תכונות של עצמאות והתמדה בפני קשיים מצד אחד, ומצד שני לדעת מתי לאמר "די" ולבקש עזרה (את החלק השני רוב המועמדים לא יביאו איתם "מהבית" - אבל הם כן צריכים להביא מהבית את היכולת להקשיב וליישם, כשמנסים לעזור להם, ולקבל ביקורת בונה בצורה עניינית). מעבר לזה, קיומה של "שפה מקצועית משותפת" חוסך הרבה זמן בעבודה. אם אני מבקש מעובד חדש שיכתוב את הפונקציה לסריקת מבנה נתונים פנימי בסיבוכיות לינארית - הוא צריך לדעת במה מדובר. אם אני מדבר איתו על "לעבוד בצורה של BFS" והוא לא מבין על מה אני מדבר, לשלוח אותו לקרוא על זה ברשת יהיה לא מאוד יעיל, משום שיש הבדל בין הבנה של מושג, להפנמה שלו. יש הנחה מסויימת שיש שפה בסיסית של "מדעי המחשב" שמוכרת לכל עובד, שחוסכת הרבה זמן בדיונים ובהסברים במהלך העבודה. את הפנמת השפה הזו שסטודנט טוב עושה במהלך 3-4 שנות לימודים, למעסיק תידרש כחצי שנה לבצע במהלך העבודה עם מועמד שאין לו את השפה הזו.

יותר מזה, על פי נסיוני, לוקח כ-6 עד 9 חודשים של עבודה צמודה (5-10 שעות בשבוע של מנחה צמוד) עם בוגר טרי על מנת להפוך אותו לעובד פרודוקטיבי וחצי-עצמאי. זו השקעה מאוד גדולה, ולכן חברות נוטות להיות מאוד זהירות עם זה. יש חברות גדולות שזקוקות לרמה מאוד נמוכה של יכולות מבוגרים טריים, והן בונות תוכנית שבה הן כמעט לא משקיעות באום בוגרים טריים, אבל בגלל שהן מגייסות אותם במאסות, חלק מהם יצליחו לצוף ולהיקלט בחברה לאורך זמן, והרבה אחרים ישארו מאחור בתור "עובדי נישה טכניים". זה אפשרי אם החברה מספיק גדולה כדי שתוכל להשקיע זמן של עובדים לתיכנון וניהול תוכנית כזו. בשאר המקומות, "זמן ההכשרה" של עובדים ותיקים עבור עובדים חדשים הוא מאוד יקר - ולכן הספציפיות החזקה בראיונות, וההעדפה לקחת כאלו שמגיעים עם כמה שיותר ידע מוקדם, וכמה שיותר ניסיון קודם.


אני לא מניח את זה, הוא פשוט שאל אז עניתי ובשיחה של 10 דקות, לא התכוונתי רק לשיחה סתמית, אלא יותר טכנית/אלגוריתמית..

מרגיש לי שנגעתי באיזו נקודה רגישה..
המטרה שלי הייתה קצת לפרוק את האינטואיציה הראשונית שלי, כבוגר טרי וחסר ניסיון.
אין לי כוונה להתנגח או להעליב מישהו, משום שזה לא ייתן לי דבר.
מן הסתם שאתם מבינים בזה יותר ממני.

האמת, שזה די מפתיע אותי שאתה אומר שלסטודנט לוקח 6-9 חודשים של הנחייה צמודה.
הוא יצא עכשיו מתואר ראשון כמעט בלי עזרה בכלל, הוא לא יכול ללמוד לבד ?
 

choo

Active member
אני לא מניח את זה, הוא פשוט שאל אז עניתי ובשיחה של 10 דקות, לא התכוונתי רק לשיחה סתמית, אלא יותר טכנית/אלגוריתמית..

מרגיש לי שנגעתי באיזו נקודה רגישה..
המטרה שלי הייתה קצת לפרוק את האינטואיציה הראשונית שלי, כבוגר טרי וחסר ניסיון.
אין לי כוונה להתנגח או להעליב מישהו, משום שזה לא ייתן לי דבר.
מן הסתם שאתם מבינים בזה יותר ממני.

האמת, שזה די מפתיע אותי שאתה אומר שלסטודנט לוקח 6-9 חודשים של הנחייה צמודה.
הוא יצא עכשיו מתואר ראשון כמעט בלי עזרה בכלל, הוא לא יכול ללמוד לבד ?

כתבתי את מה שכתבתי כדי לעזור לך להבין קצת יותר כיצד פועל וחושב הצד השני (המראיינים והמעסיקים). לא כדי שלא תתרגז - אלא כדי שתשתמש במידע הזה לקדם את יכולתך למצוא עבודה חדשה בצורה פרודוקטיבית.

לגבי עניין ה-6 עד תשעה חודשים - זה לא לסטודנט - זה לבוגר טרי שעובד במשרה מלאה. אדם במשרת סטודנט לרוב לא מצליח להגיע לעצמאות ולפרודוקטיביות של ממש. יש לזה כמה סיבות:

א. בלימודים, יש לך הרבה חומר כתוב, הרצאות, ספרים, תרגילים חדשים, מבחנים/תרגילים משנים קודמות, וזמן רב ביותר להתאמן וללמוד עד שאתה לומד משהו. זה חומר שלמוסדות האקדמיים לקח שנים לפתח ולייצר, והוא רלוונטי כי התוכן של הקורסים המרכזיים משתנה מאוד לאט (פעם בכמה שנים). בתעשייה - אין אפשרות לייצר חומר ברמה שמתקרבת לזה, וה"חומר" שאתה עובד עליו (הקוד של המוצר וסביבת העבודה) משתנים כל הזמן, בקצב יחסית גבוה (בעיקר כשמדובר במוצר צעיר בן 1-5 שנים). במצב כזה, אתה צריך ללמוד באמת לבד, מתוך קוד שנכתב על מנת לעבוד, ולא מתוך ספר שנכתב במיוחד על מנת ללמד.

ב. בלימודים, לקבל ציון של 80-85 זה בסדר. בעבודה - הקוד חייב לעבוד. אי אפשר שהוא "כמעט יעבוד" ועדיין לקרוא לזה הצלחה.

ג. במהלך התפתחותו של אדם כמפתח תוכנה, הוא לומד לעלות בסדרי גודל של מורכבות הקוד שהוא עובד עליו. אם בקורס מבוא לתיכנות, כל תוכנית מוגבלת לכמה עשרות שורות קוד, ובקורסים של מבני נתונים (לאחר כשנה של אימון) עולים לרמה של כמה מאות שורות, ובקורסים של פרוייקטים (לאחר עוד שנה של אימון) מגיעים לכמה אלפי שורות קוד - הרי שבתעשייה אתה צריך להשתלב במוצר שמכיל במקרה הקטן כמה עשרות אלפי שורות קוד, ובמקרים קיצוניים - כמה עשרות מיליוני שורות קוד. היכולת למצוא את ידייך ורגלייך באופן עצמאי בקוד בסדר גודל כזה, היא משהו שלוקח הרבה מאוד זמן לפתח. מעבר לזה, ככל שגודל הקוד של המוצר קטן יותר - הוא נוטה להשתנות מהר יותר - וזה משהו שבלימודים כלל לא מתמודדים איתו.

ד. בעבודה, יש למוצר שלך לקוחות אמיתיים - ולא רק מתרגל שבדק אותו פעם אחת וזהו. יש לך קבוצת בדיקות ש"טוחנת" לקוד שלך את הצורה, כדי למצוא את הבעיות לפני שהן מגיעות ללקוחות - ורמת הבאגים שאתה נתקל בהן בסביבה כזו נוטה להיות מורכבת יותר בממוצע (במיוחד כשאתה לוקח בחשבון שגודל הקוד שבתוכו ביצעת את השינוי, מלכתחילה הוא גדול ב-1-4 סדרי גודל ממה שלמדת לעבוד איתו). ללמוד כיצד להתמודד עם זה - לוקח הרבה זמן.

המספר שרשמתי פה (6-9 חודשים) מתייחס לסטארטאפים שגודל הקוד אצלם נמדד באזור של עשרות אלפי שורות קוד (עד לגודל של כ-200,000 שורות קוד), ומתייחס לבוגרים מצטיינים. בחברות גדולות בעלות מוצרים גדולים יותר, זה עשוי לקחת הרבה יותר זמן מזה, ומתייחס לבוגרים מצטיינים. אצל בוגרים ברמה בינונית - זה יכול לקחת גם כפליים זמן. וזה מתייחס רק ליכולת לפתח קוד ולדבג בצורה עצמאית - לא ליכולת לתכנן קוד (design) - זו יכולת שלוקח מספר שנים לפתח אצל בוגר טרי.
 

קלייטון.ש

Well-known member
כתבתי את מה שכתבתי כדי לעזור לך להבין קצת יותר כיצד פועל וחושב הצד השני (המראיינים והמעסיקים). לא כדי שלא תתרגז - אלא כדי שתשתמש במידע הזה לקדם את יכולתך למצוא עבודה חדשה בצורה פרודוקטיבית.

לגבי עניין ה-6 עד תשעה חודשים - זה לא לסטודנט - זה לבוגר טרי שעובד במשרה מלאה. אדם במשרת סטודנט לרוב לא מצליח להגיע לעצמאות ולפרודוקטיביות של ממש. יש לזה כמה סיבות:

א. בלימודים, יש לך הרבה חומר כתוב, הרצאות, ספרים, תרגילים חדשים, מבחנים/תרגילים משנים קודמות, וזמן רב ביותר להתאמן וללמוד עד שאתה לומד משהו. זה חומר שלמוסדות האקדמיים לקח שנים לפתח ולייצר, והוא רלוונטי כי התוכן של הקורסים המרכזיים משתנה מאוד לאט (פעם בכמה שנים). בתעשייה - אין אפשרות לייצר חומר ברמה שמתקרבת לזה, וה"חומר" שאתה עובד עליו (הקוד של המוצר וסביבת העבודה) משתנים כל הזמן, בקצב יחסית גבוה (בעיקר כשמדובר במוצר צעיר בן 1-5 שנים). במצב כזה, אתה צריך ללמוד באמת לבד, מתוך קוד שנכתב על מנת לעבוד, ולא מתוך ספר שנכתב במיוחד על מנת ללמד.

ב. בלימודים, לקבל ציון של 80-85 זה בסדר. בעבודה - הקוד חייב לעבוד. אי אפשר שהוא "כמעט יעבוד" ועדיין לקרוא לזה הצלחה.

ג. במהלך התפתחותו של אדם כמפתח תוכנה, הוא לומד לעלות בסדרי גודל של מורכבות הקוד שהוא עובד עליו. אם בקורס מבוא לתיכנות, כל תוכנית מוגבלת לכמה עשרות שורות קוד, ובקורסים של מבני נתונים (לאחר כשנה של אימון) עולים לרמה של כמה מאות שורות, ובקורסים של פרוייקטים (לאחר עוד שנה של אימון) מגיעים לכמה אלפי שורות קוד - הרי שבתעשייה אתה צריך להשתלב במוצר שמכיל במקרה הקטן כמה עשרות אלפי שורות קוד, ובמקרים קיצוניים - כמה עשרות מיליוני שורות קוד. היכולת למצוא את ידייך ורגלייך באופן עצמאי בקוד בסדר גודל כזה, היא משהו שלוקח הרבה מאוד זמן לפתח. מעבר לזה, ככל שגודל הקוד של המוצר קטן יותר - הוא נוטה להשתנות מהר יותר - וזה משהו שבלימודים כלל לא מתמודדים איתו.

ד. בעבודה, יש למוצר שלך לקוחות אמיתיים - ולא רק מתרגל שבדק אותו פעם אחת וזהו. יש לך קבוצת בדיקות ש"טוחנת" לקוד שלך את הצורה, כדי למצוא את הבעיות לפני שהן מגיעות ללקוחות - ורמת הבאגים שאתה נתקל בהן בסביבה כזו נוטה להיות מורכבת יותר בממוצע (במיוחד כשאתה לוקח בחשבון שגודל הקוד שבתוכו ביצעת את השינוי, מלכתחילה הוא גדול ב-1-4 סדרי גודל ממה שלמדת לעבוד איתו). ללמוד כיצד להתמודד עם זה - לוקח הרבה זמן.

המספר שרשמתי פה (6-9 חודשים) מתייחס לסטארטאפים שגודל הקוד אצלם נמדד באזור של עשרות אלפי שורות קוד (עד לגודל של כ-200,000 שורות קוד), ומתייחס לבוגרים מצטיינים. בחברות גדולות בעלות מוצרים גדולים יותר, זה עשוי לקחת הרבה יותר זמן מזה, ומתייחס לבוגרים מצטיינים. אצל בוגרים ברמה בינונית - זה יכול לקחת גם כפליים זמן. וזה מתייחס רק ליכולת לפתח קוד ולדבג בצורה עצמאית - לא ליכולת לתכנן קוד (design) - זו יכולת שלוקח מספר שנים לפתח אצל בוגר טרי.
דווקא עם לקוחות יותר קל להסתדר מאשר עם כמה מנהלי מוצר ו/או מנהלי פיתוח למיניהם שלא לומר כל מיני מבקרים ובודקים ויועצים. הלקוח רוצה רק שזה יעבוד לו, וגם לא חייב 100%. עם כל המומחים (הרבה פעמים בעיקר לדעתם האישית) לא מספיק שהמוצר יעבוד, אפילו 100%. אלה הרבה פעמים, אם לא תמיד, מרגישים צורך למתוח איזו ביקורת ולהציע "הצעות שיפור" רק כדי להצדיק את המשכורת שלהם.
 
למעלה