רשמים ראשוניים עונה 7
ספיישל: The Doctor, the Widow and the Wardrobe
ראיתי את הספיישל הזה מזמן ולא כל כך התלהבתי ממנו. למעט הקטע החכם של הכוונה הנכונה ב-mothership זה היה נראה כמו גרסה עלובה של הארי פוטר בשילוב נרניה.
פרק 1: Asylum of the Daleks
נהניתי מהאקשן כאן, אבל נראה שמשהו נשאר בפרק זה לא סגור, כאילו שהתשובות יבואו בפרקים אחרים. אני אוהבת את הדמות של Oswin, כל מה שקשור אליה: מי היא באמת ובמדומה, מי היא היתה. לא אהבתי את הגירושים והחזרה של רוראיימי, בא לי פשוט
.
יש קטע חמוד בו אזווין מקשיבה לאופרה כרמן והדוקטור אומר שהיה שותף בנגינה ספציפית זו. זה חמוד מאד, אבל כשהם חוזרים על מצב זה בפרק הבא עם הדינוזאורים (מנגינת פסנתר בארבע ידיים, כמובן שהדוקטור נתן שם יד או שתיים) זה פחות משעשע.
פרק 2: Dinosaurs on a Spaceship
מה זה?
שני שחקנים מהארי פוטר יש כאן: Mark Williams הרי הוא אבא של רון וויזלי, ו- David John Bradley הרי הוא השרת של הוגווארטס, Argus Filch. היה לי פלאשבק רציני כשרורי ובריאן (אביו) מתווכחים עם הדוקטור בחוף על טלפורטציה. הזכיר לי כל כך את חפץ המעבר.
הפרק הזה היה חמוד ברמת תכנית לילדים, אפשר היה לדלג עליו, למעט הקטעים עם מארק וויליאמס הנהדר. אתם בטח זוכרים אותו מ-Stardust, משעשע ביותר.
פרק 3: A Town Called Mercy
הפרק הזה נתן לי תחושה של פורים, כאילו כל הסדרה התחפשה זמנית למערבון אמריקאי. אני לא בטוחה עדיין אם אהבתי את הפרק או לא. מה שעניין אותי בו הוא הסייבורג והיוצר שלו. מקווה שעוד נראה אותם, בעלילה שווה יותר.
אגב, שמתם לב איך יוצרי הסדרה מטפטפים לאט לאט אבל בטוח, את הדעות הפתוחות שלהם בנושא המגדר? אני מתמוגגת מהפתיחות הזו, למרות שלפעמים זה נראה מושתל בכוח ("לסוס הזה לא קוראים ג'ושואה אלא סוזן והוא מצפה שיכבדו נטיותיו").
פרק 4: The Power of Three
נרדמתי באמצע הפרק כי הייתי עייפה אבל אני כמעט בטוחה שאת הפרק הזה, אכתיר כאהוב עלי עד כה.

ספיישל: The Doctor, the Widow and the Wardrobe
ראיתי את הספיישל הזה מזמן ולא כל כך התלהבתי ממנו. למעט הקטע החכם של הכוונה הנכונה ב-mothership זה היה נראה כמו גרסה עלובה של הארי פוטר בשילוב נרניה.
פרק 1: Asylum of the Daleks
נהניתי מהאקשן כאן, אבל נראה שמשהו נשאר בפרק זה לא סגור, כאילו שהתשובות יבואו בפרקים אחרים. אני אוהבת את הדמות של Oswin, כל מה שקשור אליה: מי היא באמת ובמדומה, מי היא היתה. לא אהבתי את הגירושים והחזרה של רוראיימי, בא לי פשוט

יש קטע חמוד בו אזווין מקשיבה לאופרה כרמן והדוקטור אומר שהיה שותף בנגינה ספציפית זו. זה חמוד מאד, אבל כשהם חוזרים על מצב זה בפרק הבא עם הדינוזאורים (מנגינת פסנתר בארבע ידיים, כמובן שהדוקטור נתן שם יד או שתיים) זה פחות משעשע.
פרק 2: Dinosaurs on a Spaceship
מה זה?

הפרק הזה היה חמוד ברמת תכנית לילדים, אפשר היה לדלג עליו, למעט הקטעים עם מארק וויליאמס הנהדר. אתם בטח זוכרים אותו מ-Stardust, משעשע ביותר.
פרק 3: A Town Called Mercy
הפרק הזה נתן לי תחושה של פורים, כאילו כל הסדרה התחפשה זמנית למערבון אמריקאי. אני לא בטוחה עדיין אם אהבתי את הפרק או לא. מה שעניין אותי בו הוא הסייבורג והיוצר שלו. מקווה שעוד נראה אותם, בעלילה שווה יותר.
אגב, שמתם לב איך יוצרי הסדרה מטפטפים לאט לאט אבל בטוח, את הדעות הפתוחות שלהם בנושא המגדר? אני מתמוגגת מהפתיחות הזו, למרות שלפעמים זה נראה מושתל בכוח ("לסוס הזה לא קוראים ג'ושואה אלא סוזן והוא מצפה שיכבדו נטיותיו").
פרק 4: The Power of Three
נרדמתי באמצע הפרק כי הייתי עייפה אבל אני כמעט בטוחה שאת הפרק הזה, אכתיר כאהוב עלי עד כה.