שִׁיר שֶׁל עֶרֶב

The Columnist

New member
שִׁיר שֶׁל עֶרֶב

יש אנשים בין שבילים של פעם
ואנשים בין שבילים של היום
עוברים ושבים, נכתבים נמחקים
מחפשים להם מקום

ואני, לעצמי אוהבת
להתהלך בין שבילי
ערב עירוני קרוב רחוק
שם את ואני
הוא שלך ושלי

אז ציירי לי ציור בין שורות שיר שנכתב
בצבעים של ערב, על העיר כבר ירד
ברחובות האורות נדלקים ועכשיו
יש עוד רגע של שקט, רק עוד רגע אחד

יש שירים עם צלילים של פעם
ושירים עם צלילים של היום
עוברים ושבים, נכתבים נשכחים
מחפשים להם מקום

ואני, לפעמים מתחשק לי
להתהלך בין שירי
ערב עירוני קרוב רחוק
שם את ואני
הוא שלך ושלי


בשבילי ערבי הילדות היו כשאמא הייתה חוזרת מהעבודה והיינו מעבירות ביחד את הזמן רק שתינו.
בין אם בהתכרבלות מול הטלויזיה, משחקי קופסה או אפילו הקניות בסופר. השיר מדבר על הגעגוע
החמוץ מתוק אל אותם הימים מתוך כמיהה ובקשה מאמא לעוד רגע אחד של ערב כזה. על הזגזוג
בין העבר להווה שמלווה, וכנראה גם ילווה, כל הזמן. בבית האחרון מוזכרים השירים אותם אני מכנה
"מכונת זמן" כי יש בהם כוח להעלות זכרונות, אווירה ותחושות מתקופות בהם הם נשמעו.
 

שמים1

New member
ברוכה הבאה


שירך מקסים
כתוב בניחוחות נוסטלגיים
אם לא היית מסבירה ניתן לקחת גם למחוזות של אהבה בינו ובינה
מאוד אהבתי כתיבתך
 
למעלה