שאיפות

DoubleInfinity

New member
זה לא תואם את מה שאני מאמינה בו...

אני מאמינה ששני בני הזוג צריכים לצאת לעבוד ולנסות להצליח.
אם הייתי חושבת שהוא לא מסוגל לעבוד בעבודה מסודרת וטובה, ושאין לו שאיפות, הייתי חותכת.. חד וחלק
הבעיה שלי היא שאני לא יודעת איך לבחון את העניין כי זה נורא מבלבל אותי אצלו
 

ELLA1992

New member
אני נוטה להסכים איתך אולם לדעתי התנסחת באופן פוגעני ולא הולם

גם אני הגבתי לא מזמן, אמנם אני מחזיקה בדעה מעט דומה לשלך, אם כי יש דרך להתבטא, בעיניי הרחקת לכת והבהרת את הדברים באופן עוקצני ומעליב.
אחרי הכל, כשאני מסתכלת על עצמי לאורך השנים, גם אני לפני שלוש שנים החזקתי בתפיסת עולם מעט שגויה, זה בסדר, מתבגרים ומשתפשפים, כולנו "חיים בסרט" בדרך כזו או אחרת. כולנו חושבים שמגיע לנו יותר טוב..
יש לי בת דודה שעשתה דוקטורט כשהייתה בת 30, אני אז הייתי בת 18 וזה היה נראה לי גיל מבוגר מדי לעשות בו דוקטורט (אתה מבין כמה חיה בסרט הייתי?)
הייתי בטוחה שהכל אצלה איטי ושאפשר מהר יותר, כיום כשהגעתי לגיל 24 ואני מבינה איך הכל הולך ומתנהל אז הדעות שלי השתנו בהתאם וכיום הרגליים שלי כבר יותר על הקרקע והחשיבה יותר קונסטרוקטיבית. אני חושבת שכולם בסוף מגיעים לחשיבה יותר ריאליסטית, זה רק עניין של זמן.
וכן, גם בעיניי אין שום עילה רציונלית לפסול את הבחור, אבל שוב, הכתיבה שלך מאוד פוגענית.
 
זה נורמלי לא לדעת

אבל לא חסרים אנשים שיודעים בדיוק מה הם רוצים. ואם אני לא טועה היא אמרה שהוא לומד מקצוע הומני ואדם מתפלסף והיא לא מתחברת, זכותה.
 

DoubleInfinity

New member
קצת הלכת רחוק


אני לא מצפה ממנו להיות בעל חברת הייטק ולא מצפה לוילה בקיסריה...
כשאני יוצאת עם מישהו, חוץ מהכימיה והמשיכה, אני מנסה להבין האם הוא בנאדם שיכול לתת לי נחת (מה שלא הרגשתי רוב חיי) - ואני חושבת שזה לגיטימי.
אני לומדת באוניברסיטה, עובדת, ומתכננת את העתיד שלי... אני יודעת שאני בת 21 ורוב הבנות בגילי מטיילות בחו"ל ורואות עולם ואני עושה את זה, אבל זה מה שבחרתי לעצמי וזה גם הבן זוג שאני רוצה לבחור.... מישהו שיהיה איתי באותו ראש.
אני לא מצפה לאדם שיממן אותי, אני רוצה לבנות חיים עם מישהו, ביחד.
&nbsp
הבעיה שלי עם הבחור היא שהוא יום אחד רוצה תואר שני, יומיים אח"כ לא, יום אחר לא מבין מה הוא עושה בתואר הזה, יום למחרת מבין את עצמו.
הבעיה שלי זה לא מה הוא עושה, אין לי ציפיות אחרות ממנו חוץ מללמוד ולנסות להצליח (גם להיכשל זה בסדר, מה שחשוב לי זה הרצון והשאיפה להצליח)...
&nbsp
הבעיה שלי היא שאני לא חושבת שהוא איתי באותו ראש. הגישה שלו היא 'כסף זה לא הכל' וזה נכון, זה לא הכל... אבל זה המון בשבילי כי אין לי כוח להעביר את הילדים שלי את מה שאני עברתי.
&nbsp
בכל מקרה, בחרתי לתת צ'אנס, ולזרום עם זה. כי באמת כיף לי איתו.
&nbsp
תודה בכל זאת על התגובות של כולם
 

שילת281

New member
"כל האמת בפרצוף" (עלאק)

שגב... תגיב אם יש לך משהו חיובי ומעודד ואם לא... תעשה לנו טובה ותמשיך לצפות באח הגדול... תודה .
 

DoubleInfinity

New member
שאיפות

שלום

החלטתי להתייעץ כאן בנוגע לבחור שהתחלתי לצאת איתו.

אספר קצת רקע על עצמי קודם - גדלתי בבית עם המון המון בעיות כלכליות. כל החיים שלי מה שלמדתי זה שבלי כסף רע. ואני באמת מאמינה בזה. כן, כסף זה לא הכל. אני לא מחפשת להיות עשירה כי אני לא יודעת מה זה. אבל כסף זה חשוב.
אני רק בת 21 אבל אני בנאדם עם ים שאיפות. אני עובדת בעבודה שאני ממש מקווה להתקדם בה, ואפילו מאמינה שיש לי סיכוי

הבעיה מתחילה כשאני יוצאת עם בחורים..... והמוח עובד שעות נוספות.

אז... התחלתי לצאת עם בחור. הוא בן 24, נראה מעולה, גבוה, חמוד בטירוף, והכי לא משחק איתי משחקים, קצת "חנון" אבל אפשר לחיות עם זה

הדבר היחיד שמפריע לי זה שהוא לומד באוניברסיטה משהו לא מועיל בעליל. יום אחד הוא מחפש מה ללמוד לתואר שני, פעם אחרת הוא לא רוצה בכלל תואר שני. בקיצור, לא סגור על עצמו בשיט. ובכללי, הוא בנאדם כזה שחושב על החיים, מדבר על החיים... אני קצת מפחדת שהוא סוג של עפיפון.

זה לא שאני רוצה לחתוך....... אבל אני יודעת שהבחירות שלי היום ישפיעו עלי, ואני מרגישה קצת אבודה איתו כי אני באמת לא מבינה את הבנאדם, לא מצליחה להבין מה יצא או לא יצא ממנו, ואני גם מרגישה שטחית בטירוף שאני בכלל מתעסקת בזה.


אני כל כך רציונלית, ויוצאת עם בנאדם שהוא סוגשל פילוסוף שחושב על החיים כל הזמן ............ וזה מלחיץ אותי, ואני מפחדת שאני עושה טעות
 

supersonic777

New member
חכי,את כבר מחפשת מישהו להתמסד?צאי,תחווי,תחליטי...

לפי מה שאת מתארת ואיך שאת רואה את הדברים,אם לא יהיה לו מקצוע פרקטי,אז יש לך "ספקות",כן?
אני חושב,שאם הוא לא מתאים לך,חבל על הפנאי...
 

Shamy

New member
מענה לשאלתך

1. אני שומעת או קוראת יותר נכון בחורה - רהוטה , אינטלגנטית , עם ראש על הכתפיים ורגליים באדמה אני בטוחה שבסופו של יום מה שלא תחליטי דעי לך שהיא החלטה נכונה! אז נא לא להלקות את עצמך ולקרוא לעצמך שטחית ודברים נוראיים נוספים שכאלו.
אין בחיים שלנו טעויות , יש אולי החלטות גרועות אבל גם מהם לומדים שיעור לחיים ולכן בעיניי אין דבר כזה "טעות" בחיים (אולי רק אם רצחת או אנסת מישהו ואז זה באמת טעות ענקית אבל אני אשאיר את המקרים הקיצוניים האלו בצד לצורך הדיון לשאלתך.)
2. אני בת 28 אוטוטו 30. אני יכולה להגיד לך בפה מלא שבגיל 6 , גיל 20 וגם כיום אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיי ("מה אני רוצה לעשות כשאגדל"). ואני מכירה גם אנשים שבגיל 50 מתחבטים בשאלה הזאת. אנחנו בדיאלוג עצמי כל החיים שלנו , שואלים את עצמנו , נענים ושואלים שוב. זה בסדר גמור לא לדעת מה אתה רוצה ללמוד בגיל 20 וגם לא בגיל 40. (אני לדוגמה רוצה תואר שני ולא יודעת במה ולכן מתעכבת בהרשמה) כך שבחור בן 24 שעושה תואר כרגע גם בפילוסופיה מדוברת , לא אומר שמהלך החיים לא יתביית על עבודה ויהיה במסלול חיים "קבוע" ו"יציב" יותר. אז אני לא הייתי דואגת ממנו , תדאגי לעצמך ולגבי מה את רוצה לעשות בקריירה האישית שלך.
3. פרופורציות! את בחורה בת 21 זה בסדר גמור להתנסות , לחוות ולהשתטות ועוד לא להחליט מה את עושה בחייך עד שארית ימייך ! ומילה נוספת - אני כמוך באתי ממשפחה מאוד מאוד קשת יום , הוריי בקושי רצו לשלוח אותי לתיכון מפאת חוסר כספים , בקושי את התיכון סיימתי בשל בעיות קשות במשפחה מהרבה רקעים , חד משמעית - כסף זה לא הכל בחיים! על אף כל מה שההורים שלי עשו לי במהלך חיי והגהנום והתלאות האישיים שהם העבירו אותי אני רוצה להאמין שיצאתי בסדר עד כמה שניתן ולכן אל תתני לעבר שלך להיות בעוכרייך..תסתכלי על זה כעל תקופה שנגמרה וכעת את בדרך חדשה. יותר מזה אבוא ואגיד לך , בחור שלא בטוח באיזה תואר להתביית עדיף מבחור שלא מוצא את עצמו בשום עבודה , גם לא זמנית ובאמת לא עושה דבר בחייו -נשמע שהחבר שלך כנראה בחור מאוד מתוק וחמוד כזה שעוד מחפש ושואל מי אני ומה אני רוצה לעשות (צרכים התפתחותיים) וזה טוב מאוד! זה אומר שהוא רוצה כיוון בחיים , הוא מחפש כיוון , תני לו -תני לו לחפש את הכיוון שלו אבל אל תקריבי את החיים שלך בשביל החיים שלו..העיקר שתהנו זה מחברת זה , תבלו , תכייפו ותאהבו עד אין שיעור!

אני מקווה שעניתי לשאלותייך , נהנית? ספרי לחברייך, לא נהנית? תגידי אבל לא בטוח שנעשה עם זה משהו

את מוזמנת להנות משירותי הפורום והפינות השונות שלנו ! שיהיה לך המשך זוגיות מדהימה וברוך הבא לפורום שלנו

שיימי
 
את מזכירה לי את חברה שלי

היא בת 28 ומחפשת מישהו לא סתם לבילויים אלא להתמסד איתו, והיא אחת הנשים שעובדות הכי קשה שאני מכירה (מ8 בבוקר עד 11 בלילה, לפעמים יותר). יש לה נכס משלה ויש לה רצונות מוגדרים מה היא רוצה בבן זוג.
&nbsp
אחד השיקולים שלה עכשיו כאשר היא יוצאת עם בחורים זה המשכורת שלהם. והיא נפרדה בעבר מבחורים שלא הרוויחו מספיק כסף או שלא הייתה להם תוכנית מוגדרת לעתיד.
&nbsp
את יודעת מה ההבדל בינה לבינך? הגיל. היא בת 28 ויוצאת עם בחורים בני 30... את בת 21 והוא בן 24. אני חושבת שקצת קשה לצפות מבחור בן 24 שכבר "יהיה שם". בגיל הזה עדיין חושבים מה לעשות עם החיים ועדיין שום דבר לא כזה מוגדר.
ואת בת 21 - איזו טעות את כבר יכולה לעשות אם את יוצאת איתו? הכי נורא שיקרה זה שאת "תבזבזי" זמן איתו. ואז מה יקרה? את תהי בת 22 אחרי זוגיות איתו ותמצאי זוגיות אחרת...
&nbsp
 
שלום

המשמעות של יחסים ואהבה בין האנשים היא שמכילים זה את זה ורוצים לדאוג ולעזור זה לזה, וגם מקבלים בהבנה את השוני של האדם האחר. אפשר להתגבר על בעיות טכניות ביחד, ואם הקשר חשוב לכם רגשית אני מאד מציע שתשמרו עליו ואולי בעתיד גם המצב המקצועי כלכלי שלו ישתפר. תוכלי גם לעודד אותו ולעזור לו להתקדם למגמות טובות, ובכלל לא מוכרחים ללמוד דבר מעשי אלא עדיף הרבה פעמים ללמוד מה שמעניין אותנו. מקצוע שלא מעניין אותנו יכול להעיק על החיים ולהקשות על ההתפתחות.
 

ELLA1992

New member
צר לי אבל אני לא מבינה מה לא בסדר בבחור?

בן 24, שרוי בלבטים והרהורים לגבי העתיד שלו. לומד לתואר ראשון באוניברסיטה, "לא מועיל" או "מועיל", מה זה משנה? הוא לומד, הוא רוכש השכלה ותמיד אפשר להמציא את עצמך בכל תחום (מדברת מניסיון), מקסימום עושים הסבה או ממשיכים לתואר שני, הבנתי ממך שזה מה שהוא שוקל לעשות. "מחפש מה ללמוד לתואר שני" - אני ממש מופתעת מהדברים שאת כותבת
את באמת חושבת שכל בן 24 בישראל מחפש מה ללמוד לתואר שני?
תסתכלי מסביבך, הגיל הממוצע של התחלת תואר ראשון זה 24 במקרה הטוב, והוא בגיל הזה כבר מכוון לתואר שני, מה שמעיד על כך שהוא הרבה יותר זריז מרוב האוכלוסייה בחברה שלנו (ישראל, חשוב להשוות לחברה שבה אנו חיים אין ברירה) הוא הרבה יותר מפוקס בעיניי ממרבית בני ה-24 בישראל, וזה בשונה מאיך שאת התרשמת ממנו "עפיפון", זה לא נכון, עפיפון בגיל 24 היה חושב על תואר שני? לא נראלי, עפיפון בגיל 24 זה איזה סטלן שרוקד כרגע באיזו מסיבת טבע בהודו, מסומם ומחפש את עצמו- זה עפיפון.
אז אחרי שהעמדנו את הדברים על דיוקם.
אני לא מבינה מה מרתיע אותך בגבר שמתלבט ? זה בסדר להתלבט, זה חלק אינטגרלי מהחיים ובעיקר בשנים הראשונות של גיל ה-20, זה גיל מאוד מאוד קשה מבחינה חברתית, יש המון ציפיות בגיל הזה, זה גיל מאתגר וקשה, זה גיל של צומת דרכים, בחירות והחלטות קשות, את קשה מדי איתו.
"חושב על החיים כל הזמן" , תראי לי מישהו שלא חושב על החיים כל הזמן?

תראי, אם את לא רוצה להיות איתו אז לא בכוח אבל לא מהסיבות שאת מציגה כאן, כי אני לא רואה משהו לא בסדר בבחור הזה, להיפך, אני חושבת שהוא ממש בכיוון הנכון .

"מה ייצא או לא ייצא ממנו" -
תרשי לי להתייחס לציטוט הזה ולספר לך שאני הייתי במצב זהה לשלו
למדתי משהו שכל חבריי כינו כ-"לא מועיל".
ועכשיו אני בגילו של הבחור שלך, ואני עובדת בתחום שלמדתי, עם כמה שקשה למצוא בתחום הזה עבודה, עשיתי את זה! , אפילו עומדת להיות מקודמת, נהנית מתנאים מאוד טובים- טיסות לחו"ל, קורסים והשתלמויות, טלפון נייד, לפטופ ובהמשך אולי אפילו רכב, ומתפקיד איכותי ועם סטטוס גבוה, המון אחריות והשפעה, בנוסף אני ממשיכה לתואר שני, גם אני בהתחלה לא נסגרתי על האם להמשיך בכלל ואם כן אז לאיזה תואר, אבל הנה נסגרתי על עצמי,
וכל אותם אנשים שתהו עליי "מה ייצא ממנה", הם , בינתיים, כמה שלבים מאחוריי.

המסר הוא- זה לא מתפקידנו לשפוט אנשים ולהחליט מה ייצא מהם או לא ייצא מהם, אם הוא חתיך כמו שציינת ומשכיל ובחור נפלא, אז סורי, אבל זה נשמע כמו השלמות בהתגלמותה, לאן יש יותר מזה? בגיל כזה צעיר?
למה הציפיות שלך ממנו כל כך גבוהות, תזכרי שהוא בסך הכל 3 שנים מעליך, זה כלום! 24 זה כלום!

הדרישות שלך ממנו הן דרישות שצריכות להיות מאדם בן 30 מינימום, תזכרי שהוא רק בן 24 ומה כבר הוא יכול היה להספיק? את המקסימום שניתן הוא עשה והספיק.
אולי גם לו יש משהו בך שלא מוצא חן בעיניו, אז מה? תמיד יש ותמיד יהיה, אף אחד אינו מושלם.
 
למעלה