התייחסות התורה לחפש הבחירה
נמצאת בתוך מסגרת של חוקים ומצוות שניתנו לנו במעמד מתן תורה לבני ישראל. לאדם נתן חפש הבחירה מיום הוולדו, לבחור בטוב(בחיים) או ברע (מוות.) נאמר "ויצר לב האדם רע מנעריו",וזה אומר שיש סיכוי סביר שהאדם יפול בשל כך. זוהי התורה כולה -ללמדך את מערכת החוקים, במשך כל ימי חייו, דהיינו לא לשכוח בכל שעה ובכל יום. זו הסיבה שהורים מחנכים את ילדיהם, שיהיו מכבדים את המקום וזה את זה. מערכת החוקים חולקה לחוקים שבין האדם למקום ובין אדם לחברו. החוקים הללו קשורים זה לזה למרות שלכאורה על מצוות שבין אדם למקום ניתן לבקש סליחה מהאל, לעומת מצוות שבין אד0 לחברו שעליהם לא ניתן לבקש סליחה אלא מהזולת. הקשר הוא שתחילה אדם צריך להכיר את מקומו ולהבין שאין הוא כל יכול. משהגיע להבנה זו שהיא למעשה אמונה באל אחד תהיה לו מערכת החוקים שבין אדם לחברו- מובנת וניתנת לבצוע ללא עוררין. מה שנקרא - נקי כפיים ובר לבב. זוהי אפשרות הבחירה שנתנה לאדם. זה על קצה המזלג ממש!! לשאלתך השניה - פרעה, למרות שהוזהר ב-5 מכות ראשונות, לא שעה לקריאת משה לשחרר את העם משעבודו - מאבד את זכות החרטה ולכן מחזק האל את לבו, כדי שיענש.