שאלה ( או משאל) לחברי הפורום:

לארי

New member
שאלה ( או משאל) לחברי הפורום: ../images/Emo176.gif

לכל אחד יש צמח , עץ או שיח שהוא האהוב ביותר בגינה. כמובן, כמובן שאנו אוהבים את כולם אבל תמיד יש את היחיד והמיוחד ששמורה לו פינה חמה וייחודית בלב, מסיבות שונות. מהו הצמח (עץ) האהוב עליכם, ואם אפשר גם לספר קצת על הרקע לאהבה המיוחדת. ואני יתחיל: אחד הדברים שאהבתי ביותר בילדותי היה ריבת התפוזים של אמא שלי. היה לה טעם מיוחד, נימוח בפה, עשיר במרקם ופשוט משאיר טעם לעוד ועוד. כל נסיונותי, לשחזר את הטעם עלו בתוהו-לא עזרו שינויי המתכונים ועצות אשפי מתכוני הריבות. והנה, בגרתי ואני בעל גינה משל עצמי, ואחד העצים בגינה הוא : קומקוואט, הידוע בשמו העממי תפוז סיני. ואצלי הוא לא סתם תפוז סיני אלא: קומקוואט אגסי (הפרי גדול וכתום ומזכיר בצורתו אגס). לאחר היבול הראשון שנקטף, עלה בי הרעיון להכין מהתפוזונים ריבה. לקחתי את המתכון הפשוט ביותר ונדהמתי: עם הטעימה הראשונה צפה ועלתה בי הרגשת הילדות המתוקה של הריבה של פעם. אני לא יודע אם זה העץ, הפרי המתוק, אני, או הרגע אבל מה שבטוח, מאז שמורה לי פינה חמה בלב לעץ ה"אגסי" שלי... ומה איתכם, מהו העץ והסיפור שלכם?
 

itu1

New member
פרט לטורפים

יש עוד דברים שאהובים עלי אחד מהם הוא הציקס שבתמונה אותו התחלתי מזרע שאספתי בגן בוטני וזרעתי לפני 20 שנה מודה על האמת אז לא חשבתי על המיקום שהינו ממש במקביל לשביל הכניסה לבית מה שמחייב קיצור חלק מהעלים הפורצים לשביל אך הינהו במלוא תפארתו (אולי נכון יותר לומר במלוא תפארתה כיון שהוא\היא צמח נקבי ומקווה שבין האחרים בגינה יהיה גם צמח זכרי) אריה
 
יש לי חיבה ל"פייטרים" שלא מוותרים!!

היי לארי האמת שכל ילדי אהובים עלי מאוד. וגם גינתי צעירה אז אין עוד ממש היסטוריה ומערכת היחסים שלי עם עצי/צמחי היא עדיין בחיתוליה. אבל... יש לי עץ אחד שאני נורא מעריצה אותו על הפייטריות והמלחמה על ההשרדות ולכן אפשר לומר שהוא קצת ה"בייבי" שלי. ומעשה שהיה, כך היה: כפי שסיפרתי בעבר , בניתי בית על חצי דונם שהיה פעם חורשת דולבים. ארבעה עצים היו על חלקתי. שלושה העתקתי ממקומם ואחד השארתי במקומו (יוצא באמצע שביל הכניסה. העתקתי אותם לפי כל הכללים ובהנחיית גננן מקצועי. באביב הראשון לבלבו כולם. אך באביב השני שבק אחד העצים המועתקים! ועץ אחר התגלה כחצי מת... לאורך כל העץ יש חלק מת, יבש לחלוטין!! אני מתכוונת לאורך הגזע עצמו מן האדמה, כך שלא היתה שום דרך לנסר את החלק המת. בהתייעצות עם גננים רבים קיבלתי ב 90 אחוז מהמקרים המלצה לעקור. "הוא ממילא ימות" . הייתי צריכה להחליט מיידית כי אפשר עדיין היה להכנס עם בובוקט או טרקטור ולבצע עקירה נקייה. ואז החלטתי שדולביקו הוא בעצם כמו חתול רחוב עזוב וחלש, אם הוא ממשיך לחיות, מי אני שאחליט לקטוע את חייו? (אתם צריכים לראות את אוסף החתולים הנכים והפסחים שאספתי עם השנים...) השארנו את הדולב במקומו. בנינו גינה, והיום הוא ניצב בלב המדשאונת שלנו. מקבל המון מים, יחסית, עליו יפים ובריאים (חוץ מהקמחון הבלתי נמנע של הדולבים) והחלק המת לא גדל!!! היום זה די בולט למי שמסתכל מקרוב, שהגזע בשליש אחד שלו (גזרה)הוא פשוט קרש אפור, יבש וחלול, שאפילו לא מכוסה בקליפה. מרחוק הפייטר שלי השלים את הנוף כך, שנכותו לא ניכרת והוא מחזיר לנו טובה ומצל עלינו בנדיבות. מה שמדהים שהחלק היבש אכול ע"י תולעי עץ וממש ניכרים חורים. (אני מקווה שזה לא יפגע ברהיטי העץ שלי) כל אביב אני מביטה בו בדחילו ורחימו, בפחד שאולי זה החורף בו גם הוא שבק, אבל כל אביב הוא מלבלב מחדש ומנפנף לי בניצני עליו הירקרקים כמו אומר לי : "אל תדאגי, אני עוד פה..."
 

מוטי בר

New member
קפנודיס, יקרונית אפאטה ועוד הם מזיק

ים המכרסמים את הליבה של הגזע ואני מאוד ממליץ לך להתיעץ עם מומחים לגבי הדברתם, למרות חוסנו של הדולב שהוא עץ בר הוא עלול לקרוס יום אחד סגרירי וחורפי ולגרום נזק רב. העץ, חי על הקליפה בלבד, וכל זמן שהגזע עוד לא נרקב לגמרי מבפנים הוא יחיה, אך הכרסום של המזיקים עשוי גם להדביק את שאר עצי הגינה אצלך כי העץ הנגוע משמש כפונדקאי לכל הגינה. אם גילית באיזה שהוא שלב חיפושיות שחורות ומבריקות באזור העץ זה אומר שהן מחפשות מקום להטיל את ביציהן, שמהם יבקעו זחלים לכרסום ליבו של הגזע. האמת, אין הרבה דרכים להדברה כאשר העץ ממש נגוע, אלא אם כן מדובר בחומר סיסטמי ורעיל ביותר כדוגמת מטברום,(סכנת מוות לאדם ולחי). בידידות, מוטי בר.
 
מזיקים לחלק המת או החי?

היי מוטי תודה על העצה. אני אכן אנסה לפנות לאנשי מקצוע. רציתי להבהיר ולהבין כמה דברים. 1. ראשית היה חלק מת לעץ לא קר קליפה חיה אלא שני שליש חי ושליש מת (גזרה, כאמור) 2. ועכשיו אני רואה חורים רק בחלק היבש והמת כמו שיש לי בכמה סנדות אקליפטוס שמהוות פרגולה. 3. מניסיוני עם ריהוט ישן האם לא מדובר במשהו מאותה משפחה? (סרמביק - בצרפתית)? 4. כבר ראיתי עצים שענפיהם היבשים היו נגועים בחירורים כאלו, אך האם מכרסמים גם בעץ החי - הלח? 5. לפי מראה שני שליש הגזע הנותרים נראה ששארית העץ בריאה וחסונה (להוציא הקמחון כמובן...) אמנם זהו עץ שהועתק לפני שלוש וחצי שנים ויתכן ששורשין עדיין לא מייצבים אותו כמו עץ בגילו שלא זז מימיו... 6. מי הם המומחים? אנשי הגרעין, למשל? כי חקלאים ישר כורתים עץ חולה... תודה!!!!!!!!
 

מוטי בר

New member
תלוי מה סוג המזיק. החקלאים צודקים

כי להזכירך ואו לידעך, חדרו לארצנו הקטנטונת מספר מחלות ומזיקים בשנים האחרונות הודות לרשלנות פושעת של מספר חובבים ומגדלים שהביאו ארצה צמחים ללא ביקורת ובידוד בקרנטינה לצורך אבחון והדדברה. כך פלש עש המנהרות לפרי ההדר בארץ, וכך פלשה כנימת הפקאן שכבר השמידה מטעים שלמים בארץ ואין שום דרך להדברה טוטאלית. אם את רואה שהעץ מחלים ומגליד, אפשר לנסות ולהשאירו, אם כי מסוכן. אם תראי שהוא הולך וחולה יותר ויותר, פשוט. הדבירי או כרתי אותו. יש עצים שעדיף לכרות כי הם מתחדשים מבית השורשים שוב ומהר מאוד. לגבי הדולב, יש לי ניסיון עם כריתה,והוא מחדש את עצמו שוב ושוב. אקליפטוסים מחדשים מיד את עצמם. וכמוהם גם צפצפות וכו. אגב, לדולב שורשים מאוד תוקפניים ואגרסיביים ביותר בכל הקשור למדרכות וכבישים. הדברה, נסי באתר משרד החקלאות, וגם יעוץ בחנויות הגרעין עשוי לעזור אך חשוב שהחומר יהיה סיסטמי כדוגמת הקונפידור.(אינו פעיל על רקמה מתה). מקווה שעזרתי, ושבוע טוב. בידידות רבה, מוטי בר.
 
למעלה